c’est pour cela qu’ils revinrent.
משום הכי חזרו
Bava metsi’a 51a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais si tu dis que le vendeur aussi est comme l’acheteur, quelle conséquence cela a-t-il pour eux ? De même que les Sages ont pris une disposition en faveur de l’acheteur, de même les Sages ont pris une disposition en faveur du vendeur !
אלא אי אמרת מוכר נמי כלוקח דמי מאי נפקא להו מינה כי היכי דעבדי ליה רבנן תקנתא ללוקח הכי נמי עבדי ליה רבנן תקנתא למוכר
Les marchands de Lod se trompent rarement.
תגרי לוד לא שכיח דטעו
L’hôte de Rami bar ’Hama vendit du vin et se trompa. [Rami bar ’Hama] le trouva triste. Il lui dit : Pourquoi es-tu triste ? Il lui dit : J’ai vendu du vin et je me suis trompé. Il lui dit : Va te rétracter. Il lui dit : J’ai déjà attendu plus que le temps de le montrer à un marchand ou à un proche. Il l’envoya devant Rav Na’hman, qui lui dit : On ne l’a enseigné que de l’acheteur, mais le vendeur peut toujours se rétracter.
אושפזיכניה דרמי בר חמא זבין חמרא וטעה אשכחיה דהוה עציב א"ל אמאי עציבת א"ל זביני חמרא וטעאי א"ל זיל הדר בך אמר ליה הא שהאי לי יותר מכדי שאראה לתגר או לקרובי שדריה לקמיה דרב נחמן א"ל לא שנו אלא לוקח אבל מוכר לעולם חוזר
Quelle en est la raison ? L’acheteur a son achat en main : partout où il va, il le montre, et on lui dit s’il s’est trompé ou s’il ne s’est pas trompé. Le vendeur, qui n’a pas son objet en main, [ne le sait que] lorsqu’il lui arrive une vente semblable à la sienne ; il sait alors s’il s’est trompé ou s’il ne s’est pas trompé.
מאי טעמא לוקח מקחו בידו כל היכא דאזיל מחוי ליה ואמרי ליה אי טעה אי לא טעה מוכר דלא נקט מקחיה בידיה עד דמיתרמי ליה זבינתא כזבינתיה וידע אי טעה ואי לא טעה
Un homme tenait des étoffes [varchkhé] à vendre. Il en demandait six, alors qu’elles valaient cinq ; et si on lui en avait donné cinq et demi, il aurait accepté. Un homme vint et dit : Si je lui en donne cinq et demi, ce sera une renonciation ; je lui en donnerai six et je l’assignerai en justice. Il vint devant Rava, qui lui dit : On ne l’a enseigné que de celui qui achète à un marchand ; mais celui qui achète à un particulier n’a pas contre lui de recours pour lésion. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
ההוא גברא דהוה נקט ורשכי לזבוני קרי שיתא ושויא חמשא ואי הוו יהבי ליה חמשא ופלגא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא הויא מחילה אתן ליה שיתא ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרבא א"ל לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית אין לו עליו אונאה
Un homme tenait des articles [kifé] à vendre. Il en demandait soixante, alors qu’ils valaient cinquante ; et si on lui en avait donné cinquante-cinq, il aurait accepté. Un homme vint et dit : Si je lui en donne cinquante-cinq, ce sera une renonciation ; je lui en donnerai soixante et je l’assignerai en justice. Il vint devant Rav ’Hisda, qui lui dit : On ne l’a enseigné que de celui qui achète à un marchand ; mais celui qui achète à un particulier n’a pas contre lui de recours pour lésion. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
ההוא גברא דהוה נקיט כיפי לזבוני קרי שתין ושוי חמשין ואי הוו יהבי ליה חמשין וחמשא הוה שקיל אתא ההוא גברא ואמר אי יהיבנא ליה חמשין וחמשא הויא מחילה אתן ליה שיתין ואתבעיה לדינא אתא לקמיה דרב חסדא א"ל לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מן בעל הבית אין לו עליו אונאה
Rav Dimi lui dit : Bien dit ! Et de même Rabbi Elazar a dit : Bien dit ! Mais nous avons appris : De même qu’il y a lésion pour le simple particulier, de même il y a lésion pour le marchand. Qui est le simple particulier, sinon le maître de maison ? — Rav ’Hisda a dit : [Il s’agit] de marchandises accessoires ; mais ses objets d’usage, qui lui sont chers, il ne les vend qu’à un prix élevé.
א"ל רב דימי ישר וכן אמר רבי אלעזר ישר והא אנן תנן כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר מאן הדיוט לאו בעל הבית אמר רב חסדא בצדרייתא אבל מאני תשמישתיה דיקירי עליה לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי:
MICHNA: L’acheteur comme le vendeur ont [un recours pour] lésion. De même qu’il y a lésion pour le simple particulier, de même il y a lésion pour le marchand. Rabbi Yehouda dit : Il n’y a pas de lésion pour le marchand. Celui qui a été lésé a le dessus : s’il le veut, il lui dit : Rends-moi mon argent, ou rends-moi ce dont tu m’as lésé.
מתני׳ אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר ורבי יהודה אומר אין אונאה לתגר מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאניתני:
GUEMARA: D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Car nos maîtres ont enseigné : « Si vous vendez quelque chose à votre prochain… ne vous lésez pas » (Lv 25, 14) : je n’ai que [le cas où] l’acheteur a été lésé ; si le vendeur a été lésé, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « ou si vous achetez… ne vous lésez pas » (Lv 25, 14).
גמ׳ מנהני מילי דת"ר (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין תלמוד לומר (ויקרא כה, יד) או קנה אל תונו
Et il était nécessaire d’écrire l’acheteur, et il était nécessaire d’écrire le vendeur. Car si le Miséricordieux avait écrit le vendeur, [on aurait dit que c’est] parce qu’il connaît sa marchandise ; mais l’acheteur, qui ne connaît pas la marchandise, je dirais que le Miséricordieux ne l’a pas mis en garde par « ne vous lésez pas ».
ואיצטריך למכתב לוקח ואיצטריך למכתב מוכר דאי כתב רחמנא מוכר משום דקים ליה בזבינתיה אבל לוקח דלא קים ליה בזבינתיה אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו
Et si le Miséricordieux avait écrit l’acheteur, [on aurait dit que c’est] parce qu’il acquiert, comme disent les gens : « Tu as acheté, tu as acquis » ; mais le vendeur, qui perd, comme disent les gens : « Il a vendu, il a perdu », je dirais que le Miséricordieux ne l’a pas mis en garde par « ne vous lésez pas ». C’était nécessaire.
ואי כתב רחמנא לוקח משום דקא קני דאמרי אינשי זבנית קנית אבל מוכר דאבודי קא מוביד דאמרי אינשי זבין אוביד אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו צריכא:
« Rabbi Yehouda dit : Il n’y a pas de lésion pour le marchand » : Parce qu’il est marchand, il n’aurait pas [de recours pour] lésion ?
רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר: משום שהוא תגר אין לו אונאה
Rav Na’hman a dit au nom de Rav : On a enseigné cela d’un marchand courtier. Quelle en est la raison ? Il sait bien combien vaut sa marchandise, et il y a renoncé ; et s’il l’a vendue ainsi, c’est qu’une autre affaire s’est présentée à lui.
אמר רב נחמן אמר רב בתגר ספסר שנו מאי טעמא מידע ידע זבינתיה כמה שויא ואחולי אחיל גביה והאי דזבנא הכי משום דאתרמיא ליה זבינתא אחריתי
Mais maintenant, en tout cas, il se rétracte ! — Rav Achi a dit : Que signifie « il n’y a pas de lésion pour le marchand » ? Il n’est pas soumis au régime de la lésion, car même pour moins que la mesure de la lésion, il peut se rétracter. Il a été enseigné conformément à Rav Na’hman : Rabbi Yehouda dit : Le marchand n’a pas [de recours pour] lésion, parce qu’il est expert.
והשתא מיהא קא הדר ביה רב אשי אמר מאי אין לתגר אונאה אינו בתורת אונאה שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר תניא כוותיה דרב נחמן רבי יהודה אומר תגר אין לו אונאה מפני שהוא בקי:
« Celui qui a été lésé a le dessus », etc. : Selon qui est notre Michna ? Ni selon Rabbi Natan, ni selon Rabbi Yehouda le Prince.
מי שהוטל עליו ידו על העליונה וכו': מני מתניתין לא רבי נתן ולא רבי יהודה הנשיא
Si c’est Rabbi Natan, la Michna enseigne « s’il le veut », et la baraïta n’enseigne pas « s’il le veut » ; si c’est Rabbi Yehouda le Prince, la Michna enseigne l’acheteur, et la baraïta enseigne le vendeur.
אי רבי נתן מתניתין קתני רצה וברייתא לא קתני רצה אי רבי יהודה הנשיא מתניתין קתני לוקח ברייתא קתני מוכר
(Moyen mnémotechnique : Z B R Ch.)
(סימן ז"ב ר"ש)
Rabbi Elazar a dit : Cette [michna de la] lésion, je ne sais pas qui l’a enseignée. Rabba a dit : En réalité, c’est Rabbi Natan, et enseigne aussi dans la baraïta « s’il le veut ». Rava a dit : En réalité, c’est Rabbi Yehouda le Prince, et ce que la Michna a laissé de côté, la baraïta l’explicite. Rav Achi a dit : Le texte est aussi précis, car il est enseigné : « L’acheteur comme le vendeur », et il n’explicite que l’acheteur ; conclus-en qu’il a laissé de côté le vendeur. Conclus-en.
אמר רבי אלעזר אונאה זו איני יודע מי שנאה רבה אמר לעולם רבי נתן היא ותני נמי בברייתא רצה רבא אמר לעולם ר' יהודה הנשיא היא ומאי דשייר במתניתין קא מפרש בברייתא אמר רב אשי דיקא נמי דקתני אחד הלוקח ואחד המוכר ומפרש ליה ללוקח שמע מינה שיוריה שייריה למוכר שמע מינה
Il a été dit : Celui qui dit à son prochain : [Je te vends] à condition que tu n’aies pas contre moi de recours pour lésion : Rav dit qu’il a contre lui [un recours pour] lésion, et Chmouel dit qu’il n’a pas contre lui [de recours pour] lésion. Dirons-nous que Rav parle selon Rabbi Meïr et Chmouel selon Rabbi Yehouda ?
איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה רב אמר יש לו עליו אונאה ושמואל אמר אין לו עליו אונאה לימא רב דאמר כרבי מאיר ושמואל דאמר כרבי יהודה
Car il a été enseigné : Celui qui dit à une femme : Te voici consacrée à moi, à condition que tu n’aies pas droit de ma part à la nourriture, au vêtement et au devoir conjugal : elle est consacrée, et sa condition est nulle ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : En matière pécuniaire, sa condition est valide.
דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי ר"מ רבי יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים
Rav te dira : Moi, je parle même selon Rabbi Yehouda. Rabbi Yehouda ne l’a dit que là, où elle sait [à quoi elle renonce] et y renonce ;
אמר לך רב אנא דאמרי אפי' לר' יהודה עד כאן לא קאמר ר' יהודה התם אלא דידעה וקא מחלה
Original : Bava Metzia 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.