Mais ce qu’a dit Rav Na’hman : « On lui fait prêter le serment de hessèt » — disons : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment !
ואלא הא דאמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא
Bava metsi’a 6a בבא מציעא
Structure du débat :Question 4Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
De plus, ce qu’a enseigné Rabbi ’Hiya : « Tous deux jurent et prennent du maître de maison » — disons : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment !
ותו הא דתני רבי חייא שניהם נשבעין ונוטלין מבעה"ב נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא
De plus, ce qu’a dit Rav Chéchet : « On lui fait prêter trois serments : serment que je n’ai pas été négligent à son égard, serment que je ne me la suis pas appropriée, serment qu’elle n’est pas en ma possession » — disons : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment !
ותו הא דאמר רב ששת שלש שבועות משביעין אותו שבועה שלא פשעתי בה שבועה שלא שלחתי בה יד שבועה שאינה ברשותי נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא
Donc, nous ne disons pas : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment.
אלא לא אמרינן מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא
Abayé a dit : nous craignons qu’il ait sur l’autre une ancienne créance.
אביי אמר חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו
S’il en est ainsi, qu’il prenne sans serment !
אי הכי נשקול בלא שבועה
Mais nous craignons qu’il ait sur lui une ancienne créance douteuse.
אלא חיישינן שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו
Mais ne dirions-nous pas : de même qu’il saisit l’argent sur la base d’un doute, il jurera aussi sur la base d’un doute ?
ולאו אמרינן תפיס ממונא מספיקא משתבע נמי מספק
Rav Chéchet, fils de Rav Idi, a dit : les gens s’abstiennent d’un serment douteux, mais ne s’abstiennent pas d’un argent douteux. Pour quelle raison ? L’argent peut être restitué ; le serment ne peut être repris.
אמר רב ששת בריה דרב אידי פרשי אינשי מספק שבועה ולא פרשי מספק ממונא מאי טעמא ממון איתיה בחזרה שבועה ליתיה בחזרה:
Rabbi Zeïra demanda : si l’un d’eux l’a saisi en notre présence, qu’en est-il ?
בעי ר' זירא תקפה אחד בפנינו מהו
De quel cas s’agit-il ? Si [l’autre] s’est tu, il le lui a concédé ; et s’il a protesté, que pouvait-il faire de plus ?
היכי דמי אי דשתיק אודויי אודי ליה ואי דקא צווח מאי הוה ליה למעבד
Ce n’est nécessaire que s’il s’est tu d’abord et a protesté ensuite. Qu’en est-il ? Du fait qu’il s’est tu, l’a-t-il concédé ? Ou bien, puisqu’il proteste maintenant, il apparaît que s’il s’est tu d’abord, c’est qu’il pensait : « Les rabbins le voient bien » ?
לא צריכא דשתיק מעיקרא והדר צווח מאי מדאשתיק אודויי אודי ליה או דלמא כיון דקא צווח השתא איגלאי מילתא דהאי דשתיק מעיקרא סבר הא קא חזו ליה רבנן
Rav Na’hman a dit : viens et écoute : « En quel cas cela est-il dit ? Lorsque tous deux s’y agrippent ; mais si le vêtement sort de dessous la main de l’un d’eux, c’est à celui qui veut l’obtenir de son prochain d’apporter la preuve. » De quel cas s’agit-il ? Si c’est tel qu’il l’enseigne, c’est évident ! Il s’agit donc du cas où l’un l’a saisi en notre présence.
אמר רב נחמן ת"ש בד"א ששניהם אדוקין בה אבל היתה טלית יוצאת מתחת ידו של אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה היכי דמי אי נימא כדקתני פשיטא אלא שתקפה אחד בפנינו
Non : de quoi traitons-nous ici ? Par exemple, ils sont venus devant nous alors que tous deux le tenaient, nous leur avons dit : « Allez partager », ils sont sortis, puis sont revenus alors que l’un d’eux le tenait ; l’un dit : « Il me l’a concédé », et l’autre dit : « Je le lui ai loué contre paiement ». On lui dit [à ce dernier] : jusqu’à présent tu le soupçonnais d’être un voleur, et maintenant tu le lui loues sans témoins ?
לא הכא במאי עסקינן כגון דאתו לקמן כדתפיסו לה תרוייהו ואמרינן להו זילו פלוגו ונפקו והדר אתו כי תפיס לה חד מינייהו האי אמר אודויי אודי לי והאי אמר בדמי אגרתי ניהליה דאמרינן ליה עד השתא חשדת ליה בגזלן והשתא מוגרת ליה בלא סהדי
Et si tu veux, dis [qu’il s’agit du cas] tel qu’il l’enseigne : ils sont venus devant nous alors que l’un d’eux le tenait et que l’autre s’y accrochait [par un pan]. Et même selon Soumakhos, qui dit qu’un bien dont l’appartenance est douteuse se partage sans serment, Soumakhos reconnaît qu’un [simple] accrochage ne compte pour rien.
ואיבעית אימא כדקתני דאתו לקמן כי תפיס לה חד מינייהו ואידך מסרך בה סרוכי ואפילו לסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה מודה סומכוס דסרכא לאו כלום היא
Si tu en viens à dire que, [lorsque] l’un l’a saisi en notre présence, on le lui retire des mains, [et qu’il] l’a consacré, il n’est pas consacré. Si tu en viens à dire que, [lorsque] l’un l’a saisi en notre présence, on ne le lui retire pas des mains, [s’il] l’a consacré sans l’avoir saisi, qu’en est-il ?
אם תמצי לומר תקפה אחד בפנינו מוציאין אותה מידו הקדישה אינה מקודשת אם תמצי לומר תקפה אחד בפנינו אין מוציאין אותה מידו הקדישה בלא תקפה מהו
Puisque le maître a dit : la parole [prononcée] envers le Très-Haut équivaut à la remise [d’un objet] à un particulier, est-ce comme s’il l’avait saisi ?
כיון דאמר מר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דמי כמאן דתקפה דמי
Ou bien, maintenant du moins, il ne l’a pas saisi, et il est écrit : « Et lorsqu’un homme consacrera sa maison comme chose sainte » (Lv 27, 14), etc. : de même que sa maison est en sa possession, de même tout [ce qu’il consacre doit être] en sa possession, ce qui exclut ceci, qui n’est pas en sa possession ?
או דלמא השתא מיהא הא לא תקפה וכתיב (ויקרא כז, יד) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש וגו' מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו לאפוקי האי דלא ברשותו
Viens et écoute : il y avait un
ת"ש דההיא
Original : Bava Metzia 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.