et l’on ne fait pas d’institution sur une institution.
ותקנתא לתקנתא לא עבדינן
Bava metsi’a 5b בבא מציעא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et qu’on le déduise de ce qu’il est berger, car Rav Yehouda a dit : un berger ordinaire est inapte [au témoignage] !
ותיפוק ליה דהוה ליה רועה ואמר רב יהודה סתם רועה פסול
Cela ne fait pas difficulté : là, [il s’agit de bêtes] à lui ; ici, [de bêtes] d’autrui. Car si tu ne dis pas cela, comment confierions-nous nos bêtes à un berger ? N’est-il pas écrit : « Devant un aveugle, tu ne mettras pas d’obstacle » (Lv 19, 14) ? C’est donc une présomption : nul ne pèche si ce n’est pas pour lui-même.
לא קשיא הא דידיה הא דעלמא דאי לא תימא הכי אנן חיותא לרועה היכי מסרינן והא כתיב (ויקרא יט, יד) לפני עור לא תתן מכשול אלא חזקה אין אדם חוטא ולא לו:
« Celui-ci jurera qu’il n’y possède pas moins de la moitié, etc. » Jure-t-il sur ce qu’il possède, ou jure-t-il sur ce qu’il ne possède pas ? Rav Houna a dit : il dit : « [Je jure par] serment que j’y possède [une part] et que je n’y possède pas moins de la moitié. »
זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה [וכו']: על דאית ליה משתבע או על דלית ליה משתבע אמר רב הונא דאמר שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות מחציה
Qu’il dise : « Serment qu’il est tout entier à moi » ! — Lui donnons-nous donc le tout ?
ונימא שבועה שכולה שלי ומי יהבינן ליה כולה
Qu’il dise : « Serment que la moitié est à moi » ! — Il discréditerait ses propres paroles.
ונימא שבועה שחציה שלי מרע ליה לדיבוריה
Maintenant aussi, il discrédite ses paroles, puisqu’il a dit : « Il est tout entier à moi » ! — [Il dit :] « Et selon vos propres termes, serment que j’y possède [une part] et que je n’y possède pas moins de la moitié. »
השתא נמי מרע ליה לדיבוריה דאמר כולה שלי ולדבריכם שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות מחציה
Et puisque celui-ci le tient fermement et que celui-là le tient fermement, pourquoi ce serment ? Rabbi Yo’hanan a dit : ce serment est une institution des Sages, afin que nul n’aille saisir le vêtement de son prochain en disant : « Il est à moi. »
וכי מאחר שזה תפוס ועומד וזה תפוס ועומד שבועה זו למה אמר ר' יוחנן שבועה זו תקנת חכמים היא שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא
Mais disons : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est aussi suspect quant au serment !
ונימא מיגו דחשיד אממונא חשיד נמי אשבועתא
Nous ne disons pas : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment. Car si tu ne dis pas cela, là où le Miséricordieux a dit que celui qui reconnaît une partie de la réclamation jurera, disons : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment !
לא אמרינן מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא דאי לא תימא הכי האי דאמר רחמנא מודה מקצת הטענה ישבע נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא
Là-bas, il cherche [seulement] à se dérober, selon [le raisonnement de] Rabba.
התם אשתמוטי קא משתמיט ליה כדרבה
Sache-le, car Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav ’Hisda : celui qui nie un prêt est apte à témoigner ; [celui qui nie] un dépôt est inapte à témoigner.
תדע דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות
Mais ce qu’a enseigné Rami bar ’Hama : « Les quatre [sortes de] gardiens [ne jurent que s’il y a] dénégation partielle et reconnaissance partielle : le gardien gratuit, l’emprunteur, le gardien rémunéré et le locataire » — disons : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment !
אלא הא דתני רמי בר חמא ארבעה שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא
Là aussi, il cherche à se dérober, pensant : « Je trouverai le voleur et je le saisirai », ou bien : « Je la trouverai dans le marais et je la ramènerai. »
התם נמי אשתמוטי קא משתמיט סבר משכחנא לגנב ותפיסנא ליה א"נ משכחנא ליה באגם ומייתינא ליה
S’il en est ainsi, pourquoi celui qui nie un dépôt est-il inapte à témoigner ? Disons qu’il cherche à se dérober, pensant : « [J’attendrai] jusqu’à ce que je le cherche et le trouve » !
אי הכי הכופר בפקדון אמאי פסול לעדות נימא אשתמוטי קא משתמיט סבר עד דבחשנא ומשכחנא ליה
Lorsque nous disons que celui qui nie un dépôt est inapte à témoigner, c’est par exemple lorsque des témoins sont venus attester qu’à ce moment même le dépôt se trouvait dans sa maison et qu’il le savait, ou bien qu’il le tenait en main.
כי אמרינן הכופר בפקדון פסול לעדות כגון דאתו סהדי ואסהידו ביה דההיא שעתא איתיה לפקדון בביתיה והוה ידע א"נ דהוה נקיט ליה בידיה
Mais ce qu’a dit Rav Houna : « On lui fait prêter serment que [l’objet] n’est pas en sa possession » — disons : puisqu’il est suspect quant à l’argent, il est suspect quant au serment !
אלא הא דאמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא
Là aussi, il se permet de raisonner : « Je lui en paierai le prix. »
התם נמי מורה ואמר דמי קא יהבנא ליה
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : mais il transgresse l’interdit de « Tu ne convoiteras pas » (Ex 20, 14) !
אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא קא עבר על לאו (שמות כ, יג) דלא תחמוד
Pour les gens, « tu ne convoiteras pas » s’entend [de ce qu’on prend] sans payer.
לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו
Original : Bava Metzia 5b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.