« Non qu’on ait le droit de substituer [une bête consacrée], mais si l’on a substitué, la substitution est effective et l’on encourt les quarante [coups]. » Il lui répondit : De qui est-ce ? De Rabbi Yehouda, qui a dit : pour un interdit qui ne comporte pas d’acte, on est flagellé.
לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים א"ל הא מני ר' יהודה היא דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו
Mais peux-tu l’attribuer à Rabbi Yehouda ? Le début enseigne : « Tous peuvent substituer, les hommes comme les femmes », et nous avons discuté : « tous », pour inclure quoi ? Pour inclure l’héritier, ce qui n’est pas selon Rabbi Yehouda.
ומי מצית מוקמת לה כר' יהודה והא קתני רישא הכל ממירין אחד האנשים ואחד הנשים והוינן בה הכל לאתויי מאי לאתויי יורש ודלא כר' יהודה
Car selon Rabbi Yehouda, il a dit : l’héritier ne substitue pas, l’héritier n’impose pas les mains ! — Ce Tanna pense comme lui sur un point et diverge de lui sur un autre.
דאי כר"י האמר יורש אינו ממיר יורש אינו סומך האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא
Les Sages ont enseigné : Celui qui muselle la vache et foule avec elle est flagellé et paie quatre kav pour une vache et trois kav pour un âne. Mais [la règle] n’est-elle pas : on n’est pas à la fois flagellé et mis à mort, on n’est pas à la fois flagellé et condamné à payer ? Abayé a dit : De qui est-ce ? De Rabbi Meïr, qui a dit : on est flagellé et l’on paie.
ת"ר החוסם את הפרה ודש בה לוקה ומשלם ד' קבין לפרה וג' קבין לחמור והא אינו לוקה ומת ואינו לוקה ומשלם אמר אביי הא מני ר"מ היא דאמר לוקה ומשלם
Rav Papa a dit : Dès le moment où il l’a tirée [pour l’acquérir], il est tenu de la nourrir, alors qu’il n’encourt la flagellation qu’au moment du muselage.
רב פפא אמר משעת משיכה איחייב לה במזונותיה ומילקא לא לקי עד שעת חסימה
Rav Papa a dit : Ces questions, les gens de la maison de Rav Papa bar Abba me les ont posées, et je les ai tranchées dans le sens de l’interdit, l’une conformément à la halakha et l’autre non conformément à la halakha.
אמר רב פפא הני מילי בעו מינאי דבי רב פפא בר אבא ופשטי להו לאיסורא חדא כהלכתא וחדא דלאו כהלכתא
Ils m’ont demandé : Peut-on pétrir la pâte avec du lait ? Je l’ai tranché dans le sens de l’interdit, conformément à la halakha, car il est enseigné : On ne pétrit pas la pâte avec du lait, et si on l’a pétrie [ainsi], tout le pain est interdit, à cause de l’accoutumance à la transgression. De même, on n’enduit pas le four de graisse de queue, et si on l’a enduit, tout le pain est interdit jusqu’à ce qu’on ait rallumé le four.
בעו מינאי מהו ללוש את העיסה בחלב ופשטי להו לאיסורא כהלכתא דתניא אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת כולה אסורה עד שיסיק את התנור
L’autre : ils m’ont demandé : Peut-on faire entrer [un mâle] de son espèce et un autre qui n’est pas de son espèce dans l’enclos ? Et je l’ai tranché dans le sens de l’interdit, non conformément à la halakha.
Car Chmouel a dit : Pour les adultères, [il faut] qu’on les ait vus à la manière des adultères ; et pour les espèces hétérogènes, [il faut] qu’il ait introduit [le membre] comme le pinceau dans le tube.
דאמר שמואל ובמנאפים עד שיראו כדרך המנאפים ובכלאים עד שיכניס כמכחול בשפופרת
Rav A’hadvoï bar Ami objecta : S’il était dit : « Ta bête, tu ne la feras pas s’accoupler » (Lv 19, 19), j’aurais dit qu’on ne doit pas tenir la bête au moment où le mâle la monte ; c’est pourquoi il est dit : « d’espèces hétérogènes ».
מתיב רב אחדבוי בר אמי אילו נאמר (ויקרא יט, יט) בהמתך לא תרביע הייתי אומר לא יאחוז אדם הבהמה בשעה שעולה עליה זכר ת"ל כלאים
N’en ressort-il pas que pour les espèces hétérogènes, même le fait de tenir est interdit ? — Qu’est-ce que « tenir » ? Introduire. Et pourquoi l’appelle-t-on « tenir » ? Par euphémisme.
לאו מכלל דכלאים אחיזה נמי לא מאי אחיזה הכנסה ואמאי קרי לה אחיזה לישנא מעליא
Rav Yehouda a dit : [D’une bête] avec son espèce, il est permis d’introduire comme le pinceau dans le tube, et il n’y a même pas [à craindre] l’impudeur. Pour quelle raison ? Il est absorbé par son travail. Rav A’hadvoï bar Ami objecta :
אמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת ואפילו משום פריצותא ליכא מ"ט בעבידתיה טריד מתיב רב אחדבוי בר אמי
Original : Bava Metzia 91a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.