S’il était dit : « Ta bête, tu ne la feras pas s’accoupler » (Lv 19, 19), j’aurais dit qu’on ne doit pas tenir la bête pour que le mâle la monte ; c’est pourquoi il est dit : « d’espèces hétérogènes ». Avec des espèces hétérogènes, c’est interdit, mais avec son espèce, c’est permis.
אילו נאמר (ויקרא יט, יט) בהמתך לא תרביע הייתי אומר לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר תלמוד לומר כלאים כלאים הוא דאסור הא מין במינו שרי
Et avec son espèce aussi, tenir, oui, mais introduire, non ? — Qu’est-ce que « tenir » ? Introduire. Et pourquoi l’appelle-t-on « tenir » ? Par euphémisme.
ומין במינו נמי אחיזה אין הכנסה לא מאי אחיזה הכנסה ואמאי קרי ליה אחיזה לישנא מעליא
Rav Achi a dit : Cette question, les gens de la maison de Rav Ne’hémia, l’exilarque, me l’ont posée : Peut-on faire entrer dans l’enclos [un mâle] de son espèce et un autre qui n’est pas de son espèce ? Puisqu’il y a [un mâle] de son espèce, [la femelle] est attirée vers son espèce ; ou peut-être, même ainsi, non ? Et je l’ai tranché dans le sens de l’interdit, non conformément à la halakha, à cause de leur impudeur.
אמר רב אשי הא מילתא בעו מינאי דבי רב נחמיה ריש גלותא מהו להכניס מין ומינו ושאינו מינו לדיר כיון דאיכא מיניה בתר מיניה גריר או דלמא אפילו הכי לא ופשטי להו לאיסורא דלא כהלכתא משום פריצותא דעבדי
MICHNA: S’il travaillait de ses mains mais non de ses pieds, de ses pieds mais non de ses mains, et même de son épaule, il peut manger. Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda dit : [Seulement] s’il travaille de ses mains et de ses pieds.
מתני׳ היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו בכתיפו הרי זה אוכל ר' יוסי ברבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו
Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda dit : [Seulement] s’il travaille de ses mains et de ses pieds. Quelle est la raison de Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda ? [Il est comparé au] bœuf : de même que le bœuf [mange] lorsqu’il travaille de ses pattes de devant et de derrière, de même l’ouvrier, lorsqu’il travaille de ses mains et de ses pieds.
רבי יוסי בר' יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו מ"ט דר' יוסי ברבי יהודה כי שור מה שור עד שיעשה בידיו וברגליו אף פועל עד שיעשה בידיו וברגליו
Rabba bar Rav Houna demanda : S’il foule avec des oies et des poules, qu’en est-il selon Rabbi Yossé fils de Rabbi Yehouda ? Faut-il [qu’il travaille] de toute sa force, et c’est le cas ; ou faut-il [qu’il travaille] de ses mains et de ses pieds, et ce n’est pas le cas ? Que [la question] demeure.
בעי רבה בר רב הונא דש באווזין ותרנגולים לר' יוסי ברבי יהודה מהו בכל כחו בעינן והא איכא או דלמא בידיו וברגליו בעינן והא ליכא תיקו
Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : Les ouvriers, tant qu’ils n’ont pas marché en long et en large dans le pressoir, mangent des raisins mais ne boivent pas de vin ; dès qu’ils ont marché en long et en large dans le pressoir, ils mangent des raisins et boivent du vin.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פועלים עד שלא הילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ואין שותין יין משהילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ושותין יין
MICHNA: S’il travaillait aux figues, il ne mangera pas de raisins ; aux raisins, il ne mangera pas de figues ; mais il se retient jusqu’à ce qu’il arrive à l’endroit des beaux [fruits], et il mange.
מתני׳ היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות ואוכל
Et pour tous ces [cas], on ne l’a dit que pendant le travail ; mais pour épargner une perte au propriétaire, on a dit : les ouvriers mangent en allant d’une rangée à l’autre et en revenant du pressoir ; et l’ânesse, lorsqu’on la décharge.
וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל משום השב אבידה לבעלים אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת ובחמור כשהיא פורקת
GUEMARA: Il leur fut demandé : S’il travaille à cette vigne-ci, peut-il manger d’une autre vigne ? Faut-il [qu’il mange] de l’espèce que tu mets dans les récipients du maître de maison, et c’est le cas ; ou faut-il [qu’il mange] de ce que tu mets dans les récipients du maître de maison, et ce n’est pas le cas ?
גמ׳ איבעיא להו עושה בגפן זה מהו שיאכל בגפן אחר ממין שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא איכא או דלמא ממה שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא ליכא
Et si tu en viens à dire que, travaillant à cette vigne-ci, il ne mangera pas d’une autre vigne, le bœuf [qui travaille sur ce qui est] attaché au sol, comment mange-t-il ? Rav Chicha fils de Rav Idi a dit : Dans le cas de plantes rampantes.
ואם תמצי לומר עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר שור במחובר היכי אכיל אמר רב שישא בריה דרב אידי בשרכא
Viens et entends : S’il travaillait aux figues, il ne mangera pas de raisins. Donc, [s’il travaillait aux] figues [il peut manger d’autres] figues, dans un cas semblable à celui des figues et des raisins [qui sont sur des plantes différentes] ; et si tu dis que, travaillant à cette vigne-ci, il ne mange pas d’une autre vigne, comment trouver [ce cas] ? Rav Chicha fils de Rav Idi a dit : Dans le cas d’une vigne treillée [sur un figuier].
תא שמע היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים הא תאנים ותאנים דומיא דתאנים וענבים אוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר היכי משכחת לה אמר רב שישא בריה דרב אידי במודלית
Viens et entends : Mais il se retient jusqu’à ce qu’il arrive à l’endroit des beaux [fruits], et il mange. Et si tu dis que, travaillant à cette vigne-ci, il mange d’une autre vigne, qu’il aille en chercher et qu’il mange ! — Là, c’est à cause de l’interruption du travail. Notre question ne porte pas [sur ce cas] ; notre question porte sur le cas où il y a sa femme et ses enfants [pour lui en apporter] : qu’en est-il ?
תא שמע אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר ניזיל וניתי וניכול התם משום ביטול מלאכה לא קא מיבעיא לן כי קא מבעיא לן היכא דאיכא אשתו ובניו מאי
Viens et entends : Et pour tous ces [cas], on ne l’a dit que pendant le travail ; mais pour épargner une perte au propriétaire, on a dit : les ouvriers mangent en allant d’une rangée à l’autre et en revenant du pressoir.
תא שמע וכולם לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו פועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת
Ils pensaient que celui qui marche est considéré comme accomplissant un travail, et que c’est [seulement] pour épargner une perte au propriétaire qu’il mange, [car] selon la Torah il ne mangerait pas. Il en ressort que, travaillant à cette vigne-ci, il ne mange pas d’une autre vigne.
סברוה מהלך כעושה מעשה דמי ומשום השב אבידה לבעלים הוא דאכיל מדאורייתא לא אכיל אלמא עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר
Non : en réalité, je te dirai que, travaillant à cette vigne-ci, il mange d’une autre vigne, et que celui qui marche n’est pas considéré comme accomplissant un travail.
לא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר ומהלך לאו כעושה מעשה דמי
Certains disent : Ils pensaient que celui qui marche n’est pas considéré comme accomplissant un travail, et que la raison pour laquelle il ne mange pas selon la Torah est qu’il n’est pas considéré comme accomplissant un travail ; mais celui qui accomplit un travail mange selon la Torah. Il en ressort que, travaillant à cette vigne-ci, il mange d’une autre vigne.
איכא דאמרי סברוה מהלך לאו כעושה מעשה דמי והיינו טעמא דמדאורייתא לא אכיל משום דלאו כעושה מעשה דמי הא עושה מעשה אכיל מדאורייתא אלמא עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר
Non : en réalité, je te dirai que, travaillant à cette vigne-ci, il ne mange pas d’une autre vigne,
לא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר
Original : Bava Metzia 91b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.