et que celui qui marche est considéré comme accomplissant un travail.
ומהלך כעושה מעשה דמי:
Bava metsi’a 92a בבא מציעא
Structure du débat :Michna 1Question 2Preuve 6
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et l’ânesse, lorsqu’on la décharge » : lorsqu’on la décharge, de quoi mangerait-elle ? Dis plutôt : jusqu’à ce qu’on la décharge. Nous avons [ainsi] enseigné ce qu’ont enseigné les Sages : L’âne et le chameau mangent de la charge qui est sur leur dos, pourvu qu’on ne prenne pas à la main pour les nourrir.
ובחמור כשהיא פורקת: כשהיא פורקת מהיכן אכלה אימא עד שתהא פורקת תנינא להא דתנו רבנן חמור וגמל אוכלים ממשאוי שעל גביהן ובלבד שלא יטול בידו ויאכילם
MICHNA: L’ouvrier mange des concombres, fût-ce pour un dinar, des dattes, fût-ce pour un dinar. Rabbi Éléazar ’Hisma dit : L’ouvrier ne mangera pas au-delà de son salaire. Et les Sages le permettent, mais on enseigne à l’homme à ne pas être glouton, afin qu’il ne se ferme pas la porte devant lui-même.
מתני׳ אוכל פועל קישות אפילו בדינר כותבת ואפילו בדינר ר' אלעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יתר על שכרו וחכמים מתירין אבל מלמדין את האדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח בפניו
GUEMARA: Les Sages, c’est [l’avis] du premier Tanna ! — La différence entre eux porte sur « mais on enseigne » : le premier Tanna n’admet pas « on enseigne », les Sages admettent « on enseigne ».
גמ׳ חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו אבל מלמדין לתנא קמא לית ליה מלמדין לרבנן אית להו מלמדין
Si tu veux, dis : la différence entre eux porte sur [l’enseignement] de Rav Assi, car Rav Assi a dit : Même si on ne l’a engagé que pour vendanger une seule grappe, il peut la manger. Et Rav Assi a dit [aussi] : Même s’il n’a vendangé qu’une seule grappe, il peut la manger.
איבעית אימא איכא בינייהו דרב אסי דאמר רב אסי אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול אחד אוכלו ואמר רב אסי אפילו לא בצר אלא אשכול אחד אוכלו
Et il fallait [les deux]. Car si l’on nous avait appris le premier [cas], [on aurait dit que c’est] parce qu’il n’y a rien à mettre dans les récipients du maître de maison ; mais là où il y a de quoi mettre dans les récipients du maître de maison, je dirais : qu’il mette d’abord, puis qu’il mange.
וצריכא דאי אשמעינן הך קמייתא משום דלא איכא למיתב לכליו של בעל הבית אבל היכא דאיכא למיתב לכליו של בעל הבית אימא ליתב ברישא והדר ליכול
Et si l’on nous avait appris celui-ci, [on aurait dit que c’est] parce qu’il est possible d’accomplir [le travail] à la fin ; mais là où il n’est pas possible de l’accomplir à la fin, je dirais que non. Il fallait [les deux].
ואי אשמעינן בהא דאפשר לקיומי לבסוף אבל היכא דלא אפשר לקיומי לבסוף אימא לא צריכא
Si tu veux, dis : la différence entre eux porte sur [l’enseignement] de Rav, car Rav a dit : J’ai trouvé un rouleau secret chez Rabbi ’Hiya, et il y était écrit : Issi ben Yehouda dit : « Quand tu entreras dans la vigne de ton prochain » (Dt 23, 25) : le verset parle de l’entrée de tout homme.
איבעית אימא איכא בינייהו דרב דאמר רב מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר (דברים כג, כה) כי תבא בכרם רעך בביאת כל אדם הכתוב מדבר
Et Rav a dit : Issi n’a laissé de quoi vivre à aucune créature.
ואמר רב לא שבק איסי חיי לכל בריה
Rav Achi a dit : J’ai rapporté cet enseignement devant Rav Kahana [et j’ai objecté] : Peut-être [s’agit-il de ceux] qui travaillent pour leur repas, qui travaillent et mangent ? Il m’a dit : Même ainsi, un homme préfère engager des ouvriers pour cueillir son verger plutôt que tout le monde vienne le lui manger.
אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא דלמא בעושין בסעודתם דעבדו ואכלו אמר לי אפילו הכי ניחא ליה לאיניש לאוגר אגורי וניקטפיה לפרדיסיה ולא ניתו כולי עלמא ואכלו ליה
Il leur fut demandé : L’ouvrier mange-t-il de ce qui lui appartient, ou mange-t-il de ce qui appartient au Ciel ?
איבעיא להו פועל משלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל
Quelle conséquence pratique ? S’il a dit : Donnez-le à ma femme et à mes enfants. Si tu dis qu’il mange de ce qui lui appartient, nous le leur donnons ; mais si tu dis qu’il mange de ce qui appartient au Ciel, c’est à lui que le Miséricordieux l’a octroyé, à sa femme et à ses enfants le Miséricordieux ne l’a pas octroyé. Qu’en est-il ?
למאי נפקא מינה דאמר תנו לאשתי ובני אי אמרת משלו הוא אוכל יהבינן להו אלא אי אמרת משל שמים הוא אוכל לדידיה זכי ליה רחמנא לאשתו ובניו לא זכי להו רחמנא מאי
Viens et entends : L’ouvrier mange des concombres, fût-ce pour un dinar, des dattes, fût-ce pour un dinar. Si tu dis qu’il mange de ce qui lui appartient, il est engagé pour un danka et il mange pour un zouz ? — Mais alors quoi, il mange de ce qui appartient au Ciel ? En fin de compte, il est engagé pour un danka et il mange pour un zouz ! Que dois-tu donc dire ? Le Miséricordieux le lui a octroyé ; ici aussi, le Miséricordieux le lui a octroyé.
תא שמע אוכל פועל קישות ואפילו בדינר כותבת ואפילו בדינר אי אמרת משלו הוא אוכל אוגיר בדנקא אכיל בזוזא ואלא מאי משל שמים הוא אוכל סוף סוף אוגיר בדנקא אכיל בזוזא אלא מאי אית לך למימר רחמנא זכי ליה הכא נמי רחמנא זכי ליה
Viens et entends : Rabbi Éléazar ’Hisma dit : L’ouvrier ne mangera pas au-delà de son salaire ; et les Sages le permettent. N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : l’un pense qu’il mange de ce qui lui appartient, et l’autre pense qu’il mange de ce qui appartient au Ciel ?
תא שמע ר' אלעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכרו וחכמים מתירין מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר משלו הוא אוכל ומר סבר משל שמים הוא אוכל
Non : tous pensent qu’il mange de ce qui lui appartient, et ici ils divergent sur [l’expression] « à ton gré » (Dt 23, 25). L’un pense : « à ton gré », [c’est-à-dire comme] la chose pour laquelle il expose sa vie [son salaire].
לא דכולי עלמא משלו הוא אוכל והכא בכנפשך קמיפלגי מר סבר כנפשך בדבר שמוסר נפשו עליו
Et l’autre pense : « à ton gré », [c’est-à-dire] comme toi-même : de même que pour toi, si tu as été muselé, [celui qui l’a fait] est exempt [de flagellation], de même pour l’ouvrier, si tu l’as muselé, tu es exempt.
ומר סבר כנפשך מה נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור
Viens et entends : Un nazir qui a dit : Donnez-le à sa femme et à ses enfants, on ne l’écoute pas. Et si tu dis qu’il mange de ce qui lui appartient, pourquoi ne l’écoute-t-on pas ? — Là, c’est à cause de [l’adage] : « Va, va, disons-nous au nazir, fais le tour, fais le tour, ne t’approche pas de la vigne. »
תא שמע נזיר שאמר תנו (לאשתו ובניו) אין שומעין לו ואי אמרת משלו הוא אוכל אמאי אין שומעין לו התם משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב
Viens et entends : Un ouvrier qui a dit : Donnez-le à ma femme et à mes enfants, on ne l’écoute pas. Et si tu dis qu’il mange de ce qui lui appartient, pourquoi ne l’écoute-t-on pas ? — Qu’est-ce que « ouvrier » ? Un nazir. — Mais il est enseigné « nazir » et il est enseigné « ouvrier » ! — Sont-ils donc enseignés ensemble ?
תא שמע פועל שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו ואי אמרת משלו הוא אוכל אמאי אין שומעין לו מאי פועל נזיר והתניא נזיר והתניא פועל מידי גבי הדדי תניין
Viens et entends : D’où [sait-on] qu’un ouvrier qui a dit : Donnez-le à ma femme et à mes enfants, on ne l’écoute pas ? Car il est dit : « mais dans ton récipient tu n’en mettras pas » (Dt 23, 25). Et si tu dis qu’ici aussi [il s’agit d’un] nazir, s’il en est ainsi, est-ce à cause de « dans ton récipient tu n’en mettras pas » ? C’est à cause de « Va, va, disons-nous au nazir » !
תא שמע מנין לפועל שאמר תנו לאשתי ובני שאין שומעין לו שנאמר (דברים כג, כה) ואל כליך לא תתן וכי תימא הכי נמי נזיר אי הכי משום אל כליך לא תתן משום לך לך אמרין נזירא הוא
Oui, en effet ; et puisqu’on l’a enseigné dans la terminologie de l’ouvrier, on a cité le verset de l’ouvrier.
אין הכי נמי ואיידי דקתני לה בלשון פועל קא נסיב לה קרא דפועל
Viens et entends : Celui qui engage un ouvrier pour travailler au séchage des figues,
תא שמע השוכר את הפועל לקצות בתאנים
Original : Bava Metzia 92a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.