Rava dit : Ce n’est pas difficile : ceci vaut pour nous, et cela pour eux.
רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו
Beitsa 14b ביצה
Structure du débat :Michna 3Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Papi se rendit chez Mar Chmouel ; on lui apporta du gruau et il n’en mangea pas. — Mais peut-être l’avait-on fait dans un petit mortier ? — Il vit qu’il était très finement pilé.
רב פפי אקלע לבי מר שמואל אייתי ליה דייסא ולא אכל ודלמא במכתשת קטנה עבדוה דחזייה דהוה דייק טפי
Mais peut-être l’avait-on fait la veille ? — Il vit que sa surface brillait encore. Et si tu veux, dis : la maison de Mar Chmouel est différente, car il y avait un manque de retenue chez les serviteurs.
ודלמא מאתמול עבדוה דחזייה דהוה קליף צהריה ואי בעית אימא שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי:
MICHNA: Celui qui trie des légumineuses le jour de fête : Beit Chammaï disent : Il trie aliment par aliment ; et Beit Hillel disent : Il trie à sa manière habituelle, dans son giron, dans une corbeille ou dans un plat, mais pas sur une planche, ni avec un tamis, ni avec un crible. Rabban Gamliel dit : On peut même rincer et écumer.
מתני׳ הבורר קטניות ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה:
GUEMARA: Il a été enseigné : Rabban Gamliel dit : De quoi parle-t-on ? Lorsque la nourriture est plus abondante que les déchets ; mais lorsque les déchets sont plus abondants que la nourriture, de l’avis de tous, il prend la nourriture et laisse les déchets.
גמ׳ תניא אמר רבן גמליאל במה דברים אמורים כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת
Lorsque les déchets sont plus abondants que la nourriture, y a-t-il quelqu’un qui permette [de trier les déchets] ? — Ce n’est nécessaire que [pour le cas] où [les déchets] demandent davantage de peine tout en étant en moindre quantité.
פסולת מרובה על האוכל מי איכא מאן דשרי לא צריכא דנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא:
« Rabban Gamliel dit : On peut même rincer et écumer. » Il a été enseigné : Rabbi Éléazar fils de Rabbi Tsadok dit : Telle était la coutume de la maison de Rabban Gamliel : on apportait un seau plein de lentilles, on versait de l’eau dessus, et il se trouvait que la nourriture était en bas et les déchets en haut.
רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה: תניא אמר רבי אלעזר בר' צדוק כך היה מנהגן של בית ר"ג שהיו מביאין דלי מלא עדשים ומציפין עליו מים ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה
Mais il a été enseigné l’inverse ! — Ce n’est pas difficile : ceci [concerne] la terre, et cela la paille.
והתניא איפכא לא קשיא הא בעפרא הא בגילי:
MICHNA: Beit Chammaï disent : On n’envoie le jour de fête que des portions [préparées] ; et Beit Hillel disent : On envoie bête domestique, animal sauvage et oiseau, qu’ils soient vivants ou abattus. On envoie des vins, des huiles, des farines fines et des légumineuses, mais pas de céréales ; et Rabbi Chimon permet [d’envoyer] des céréales.
מתני׳ בית שמאי אומרים אין משלחין ביום טוב אלא מנות ובית הלל אומרים משלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה ורבי שמעון מתיר בתבואה:
GUEMARA: Rav Ye’hiel a enseigné : Pourvu qu’on n’en fasse pas un cortège. Il a été enseigné : Un cortège ne compte pas moins de trois personnes. Rav Achi demanda : Trois hommes et trois sortes [de mets], qu’en est-il ? La question reste en suspens.
גמ׳ תני רב יחיאל ובלבד שלא יעשנו בשורה תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם בעי רב אשי תלתא גברי ותלתא מיני מאי תיקו:
« Et Rabbi Chimon permet [d’envoyer] des céréales. » Il a été enseigné : Rabbi Chimon permet [d’envoyer] des céréales, par exemple du blé pour en faire des loudiyot [plat de grains], de l’orge pour la placer devant sa bête, des lentilles pour en faire des grains concassés.
רבי שמעון מתיר בתבואה: תניא רבי שמעון מתיר בתבואה כגון חטין לעשות מהן לודיות שעורים ליתן לפני בהמתו עדשים לעשות מהן רסיסין:
MICHNA: On envoie des vêtements, cousus ou non cousus, même s’il y a en eux du chaatnez, pourvu qu’ils soient utiles pour la fête ; mais pas une sandale cloutée, ni une chaussure non cousue. Rabbi Yehouda dit : Pas non plus une chaussure blanche, car elle requiert un artisan. Voici la règle : tout ce dont on peut profiter le jour de fête, on peut l’envoyer.
מתני׳ משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין ואף על פי שיש בהן כלאים והן לצורך המועד אבל לא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו:
GUEMARA: Certes, [les vêtements] cousus sont aptes à être portés ; ceux qui ne sont pas cousus sont aussi aptes à servir de couverture. Mais le chaatnez, à quoi est-il apte ?
גמ׳ בשלמא תפורין חזו למלבוש שאין תפורין נמי חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו
Et si tu dis qu’il est apte à être étendu sous soi — n’a-t-il pas été enseigné : « [Un vêtement de chaatnez] ne viendra pas sur toi » (Lv 19, 19), mais tu peux l’étendre sous toi ; toutefois les Sages ont dit qu’il est interdit de faire ainsi, de peur qu’un fil ne s’enroule sur sa chair.
וכי תימא חזו למימך תותיה והתניא (ויקרא יט, יט) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ אבל אתה יכול להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך לו נימא על בשרו
Et si tu dis qu’on interpose quelque chose entre les deux — Rabbi Chimon ben Pazi n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi, au nom de Rabbi Yossé ben Chaoul, au nom de Rabbi, au nom de la sainte communauté de Jérusalem : Même [s’il y a] dix matelas l’un sur l’autre et du chaatnez en dessous, il est interdit de dormir dessus (car il est dit : « Il ne viendra pas sur toi » (Lv 19, 19)) ?
וכ"ת דמפסיק מידי ביני ביני והאמר ר' שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי אמר ר' יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם (משום שנאמר לא יעלה עליך)
C’est donc [pour en faire] un rideau. Mais ’Oulla n’a-t-il pas dit : Pour quelle raison a-t-on dit qu’un rideau [de chaatnez] est « impur » [interdit] ? Parce que le serviteur se réchauffe contre lui !
אלא בוילון והאמר עולא מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו
Original : Beitzah 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.