Structure du débat :Baraïta 4Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Alors que ce qui est préparé pour l’homme n’est pas [forcément] préparé pour les chiens — comme nous l’avons appris : On coupe des citrouilles devant le bétail et une charogne devant les chiens ; Rabbi Yehouda dit : Si [l’animal] n’était pas une charogne dès la veille du Chabbat, elle est interdite, parce qu’elle n’est pas de ce qui est préparé — ce qui est préparé pour les chiens serait préparé pour l’homme ?
השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם
Il lui répondit : Oui. Ce qui est préparé pour l’homme n’est pas préparé pour les chiens, car ce qui convient à un homme, il ne le jette pas aux chiens ; ce qui est préparé pour les chiens est préparé pour l’homme, car un homme a en tête de manger toute chose qui lui convient.
אמר ליה אין מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דמאי דחזי ליה לאיניש לא שדי ליה לכלבים מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם דדעתיה דאיניש אכל מידי דחזי ליה
Il a été enseigné selon Rav : Un veau né un jour de fête est permis ; un poussin éclos un jour de fête est interdit. Et quelle différence entre l’un et l’autre ? Celui-ci est préparé conjointement avec sa mère par l’abattage, et celui-là n’est pas préparé conjointement avec sa mère.
תניא כותיה דרב עגל שנולד ביו"ט מותר אפרוח שנולד ביום טוב אסור ומה הפרש בין זה לזה זה מוכן אגב אמו בשחיטה וזה אינו מוכן אגב אמו
Il a été enseigné selon Chmouel — certains disent : Rabbi Yo’hanan : Un veau né un jour de fête est permis, et un poussin éclos un jour de fête est permis. Pour quelle raison ? Celui-ci est préparé conjointement avec sa mère, et celui-là devient permis par l’abattage.
תניא כותיה דשמואל ואיתימא רבי יוחנן עגל שנולד ביום טוב מותר ואפרוח שנולד ביו"ט מותר מאי טעמא זה מוכן אגב אמו וזה מתיר עצמו בשחיטה
Les Sages ont enseigné : Un poussin éclos un jour de fête est interdit. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Même un jour profane il est interdit, parce que ses yeux ne se sont pas ouverts.
תנו רבנן אפרוח שנולד ביום טוב אסור רבי אליעזר בן יעקב אומר אף בחול אסור לפי שלא נתפתחו עיניו
Selon qui va ce qui a été enseigné : « Tout reptile qui rampe sur la terre » (Lv 11, 42), pour inclure les poussins dont les yeux ne se sont pas ouverts ? Selon qui ? Selon Rabbi Eliézer ben Yaakov.
כמאן אזלא הא דתניא (ויקרא יא, מב) לכל השרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם כמאן כר' אליעזר בן יעקב
Rav Houna dit au nom de Rav : L’œuf est achevé à sa sortie. Que signifie « il est achevé à sa sortie » ? Si l’on dit qu’il est achevé à sa sortie et qu’il est permis de le manger avec du lait, alors [tant qu’il est] dans le ventre de sa mère, il serait interdit de le manger avec du lait ? Mais il a été enseigné : Celui qui abat une poule et y trouve des œufs achevés, il est permis de les manger avec du lait !
אמר רב הונא אמר רב ביצה עם יציאתה נגמרה מאי עם יציאתה נגמרה אילימא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב הא במעי אמה אסורה לאכלה בחלב והתניא השוחט את התרנגולת ומצא בא ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב
C’est donc qu’il est achevé à sa sortie et qu’il est permis de le manger le jour de fête ; alors [tant qu’il est] dans le ventre de sa mère, il serait interdit de le manger le jour de fête ? Mais il a été enseigné : Celui qui abat une poule et y trouve des œufs achevés, il est permis de les manger le jour de fête !
אלא עם יציאתה נגמרה ומותרת לאוכלה ביום טוב הא במעי אמה אסורה לאכלה ביום טוב והא תניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב
Et si tu dis que [ce n’est qu’]une baraïta qui nous apprend ce que la michna ne nous a pas fait savoir [et que Rav peut la contester] — cela aussi, nous l’avons appris [dans la michna] : Un œuf pondu un jour de fête : Beit Chammaï disent qu’on peut le manger, et Beit Hillel disent qu’on ne peut pas le manger. Or Beit Chammaï et Beit Hillel ne divergent que sur [l’œuf] pondu ; mais [les œufs] dans le ventre de leur mère, de l’avis de tous ils sont permis.
וכי תימא קמ"ל בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין הא נמי תנינא ביצה שנולדה ביו"ט ב"ש אומרים תאכל וב"ה אומרים לא תאכל ועד כאן לא פליגי ב"ש וב"ה אלא בנולדה אבל במעי אמן דברי הכל שריין
Et si tu dis que Beit Hillel interdisent même [ceux qui sont] dans le ventre de leur mère, et que ce qu’il enseigne « pondu » est pour te faire connaître la force de Beit Chammaï, qui permettent même [l’œuf] pondu — alors ce qui a été enseigné : Celui qui abat une poule et y trouve des œufs achevés, il est permis de les manger le jour de fête, de qui est-ce ? Ni de Beit Chammaï, ni de Beit Hillel !
וכי תימא בית הלל אפילו במעי אמן נמי אסרי והא דקתני נולדה להודיעך כחן דב"ש דאפילו נולדה נמי שרו אלא הא דתניא השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן ביום טוב מני לא ב"ש ולא ב"ה
C’est donc plutôt : il est achevé à sa sortie et peut donner des poussins ; dans le ventre de sa mère, il ne peut pas donner de poussins. Quelle conséquence pratique ? Pour l’achat et la vente, comme celui qui leur dit : [Qui veut] des œufs
אלא עם יציאתה נגמרה ומגדלת אפרוחים במעי אמה אינה מגדלת אפרוחים למאי נפקא מינה למקח וממכר כי ההוא דאמר להו ביעי
Original : Beitzah 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.