[déjà] mis en tas à un idolâtre, les dîme, et ils sont à lui.
ממורחין מן העובד כוכבים מעשרן והן שלו
Bekhorot 11b בכורות
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Qui les a mis en tas ? Si l’on dit que c’est l’idolâtre qui les a mis en tas – « ton blé », a dit le Miséricordieux, et non le blé de l’idolâtre !
דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובד כוכבים דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובד כוכבים
C’est plutôt qu’un Israélite les a mis en tas alors qu’ils étaient dans le domaine de l’idolâtre. Il les dîme, car l’idolâtre n’a pas de propriété en terre d’Israël [suffisante] pour soustraire [les produits] à la dîme ; et ils sont à lui, car il peut lui dire [au cohen] : je viens au droit d’un homme avec qui tu ne pourrais pas plaider.
אלא דמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכבים מעשרן דאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר והן שלו דאמר ליה קאתינא מכח גברא דלא מצית אישתעיה דינא בהדיה
Nous avons appris là-bas : celui qui dépose ses fruits chez un Couthéen ou chez un am haarets, ils restent dans leur statut quant à la dîme et à la septième année ;
תנן התם המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ בחזקתן למעשר ולשביעית
אצל העובד כוכבים כפירותיו ר"ש אומר דמאי
Rabbi Éléazar dit : pour ce qui est de prélever, tous s’accordent ; ils divergent pour ce qui est de les donner au cohen : le premier Tanna pense qu’il les a certainement échangés, et qu’il faut les donner au cohen ; et Rabbi Chimon pense : [ils sont] demaï.
אר"א להפריש כולי עלמא לא פליגי כי פליגי ליתנן לכהן תנא קמא סבר ודאי חלפינהו ובעי מיתננהו לכהן ור' שמעון סבר דמאי
Rav Dimi était assis et rapportait cet enseignement. Abayé lui dit : la raison est que nous doutons s’il les a échangés ou non ; mais s’il les a certainement échangés, tous s’accordent qu’il faut les donner au cohen. Or Rabbi Chmouel n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi ’Hanina : celui qui achète des produits non dîmés [déjà] mis en tas à un idolâtre, les dîme, et ils sont à lui ?
יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא א"ל אביי טעמא דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו הא ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן והאמר ר' שמואל אמר ר' חנינא הלוקח טבלים מן העובד כוכבים ממורחין מעשרן והן שלו
Peut-être : ici, [il s’agit] de la grande terouma ; là, de la terouma de la dîme.
דלמא כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר
Tu m’as rappelé une chose qu’a dite Rabbi Yehochoua ben Lévi : d’où [sait-on] que celui qui achète des produits non dîmés [déjà] mis en tas à un idolâtre est exempté de la terouma de la dîme ? Car il est dit : « Et aux lévites tu parleras et tu leur diras : quand vous prendrez des enfants d’Israël » (Nb 18, 26) : les produits non dîmés que tu prends des enfants d’Israël, tu en prélèves la terouma de la dîme et la donnes au cohen ; les produits non dîmés que tu prends de l’idolâtre, tu n’en prélèves pas la terouma de la dîme pour la donner au cohen.
אזכרתן מילתא דא"ר יהושע בן לוי מנין ללוקח טבלים ממורחין מן העובד כוכבים שהוא פטור מתרומת מעשר שנאמר (במדבר יח, כו) ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל טבלים שאתה לוקח מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן:
« Et s’il meurt, on peut en tirer profit. » Où est-il mort ? Si l’on dit qu’il est mort chez le cohen et que le cohen en tire profit, c’est évident : c’est son bien ! C’est plutôt qu’il est mort chez le propriétaire et que le cohen en tire profit ; cela aussi est évident !
ואם מת נהנים בו: דמית היכא אילימא דמית בי כהן ונהנה בו כהן פשיטא ממונא דידיה הוא אלא דמית בי בעלים ונהנה בו כהן הא נמי פשיטא
On aurait pu penser : tant qu’il ne lui est pas parvenu, il ne l’a pas acquis. Il nous apprend que dès le moment où il l’a mis de côté, il se trouve dans le domaine du cohen.
סד"א כל כמה דלא מטא לידיה לא זכה ביה קמ"ל דמעידנא דאפרשיה ברשותיה דכהן קאי:
Original : Bekhorot 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.