est écrit au sujet des moyens [de celui qui fait le vœu].
בהשג יד כתיב
Bekhorot 11a בכורות
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Na’hman dit : la halakha est selon les paroles des Sages. Et combien ? Rav Yossef dit : même un petit [agneau] valant un danka. Rava dit : nous aussi l’avons appris : « grand ou petit ».
אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים וכמה אמר רב יוסף אפי' פטרוזא בר דנקא אמר רבא אף אנן נמי תנינא גדול וקטן
C’est évident ! On aurait pu dire : pas à ce point ; ou bien : pas un tout petit. Il nous apprend [que si].
פשיטא מהו דתימא כולי האי לא אי נמי פטרוזא לא קמ"ל
Rabbi Yehouda Nessia avait un premier-né d’âne ; il l’envoya devant Rabbi Tarfon [et] lui dit : combien dois-je donner au cohen ? Il lui dit : on a dit : [celui qui a] l’œil généreux, un sela ; l’œil avare, un sicle ; moyen, une réga.
רבי יהודה נשיאה הוה ליה פטר חמור שדריה לקמיה דרבי טרפון אמר ליה כמה בעינא למיתב לכהן אמר ליה הרי אמרו עין יפה בסלע עין רעה בשקל בינונית ברגיא
Rava dit : la halakha est la réga. Et combien est-ce ? Trois zouz : [la valeur] habituelle ici et habituelle là.
אמר רבא הלכתא ברגיא וכמה תלתא זוזי רגיל הכא ורגיל הכא
Il y a une contradiction entre une halakha et une [autre] halakha ! Ce n’est pas difficile : ici, quand il vient consulter ; là, quand il agit de lui-même.
קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא כאן בבא לימלך כאן בעושה מעצמו
Rabbi Yits’hak dit au nom de Rech Lakich : celui qui a un premier-né d’âne et n’a pas d’agneau pour le racheter, le rachète pour sa valeur. Selon qui ? Si l’on dit selon Rabbi Yehouda, il dit : la Torah s’est montrée exigeante à son sujet [en imposant] un agneau ! C’est donc selon Rabbi Chimon.
אמר רבי יצחק אמר ריש לקיש מי שיש לו פטר חמור ואין לו שה לפדותו פודהו בשויו למאן אילימא לרבי יהודה הא אמר הקפידה עליו תורה בשה אלא לרבי שמעון
Rav A’ha l’enseignait ainsi. Ravina avait une difficulté : [entre] Rabbi Yehouda et Rabbi Chimon, la halakha est selon Rabbi Yehouda ;
רב אחא מתני הכי רבינא קשיא ליה רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה
et le Tanna nous a enseigné anonymement selon Rabbi Yehouda ; et toi, tu dis que la halakha est selon Rabbi Chimon ?
וסתם לן תנא כרבי יהודה ואת אמרת הלכה כרבי שמעון
C’est plutôt : tu peux même dire Rabbi Yehouda : il ne sera pas plus sévère que les choses consacrées ; et la Torah n’a pas dit « par un agneau » pour être plus sévère à son égard, mais pour être plus indulgente à son égard. Rav Na’hman, fils de Rav Yossef, le rachetait avec des bettes cuites [valant] sa valeur.
אלא אפי' תימא רבי יהודה לא יהא חמור מן ההקדש ולא אמרה תורה בשה להחמיר עליו אלא להקל עליו רב נחמן בריה דרב יוסף פריק ליה בשילקי בשויו
Rav Chizvi dit au nom de Rav Houna : celui qui rachète le premier-né de l’âne d’autrui, son rachat est valable. On a posé la question : [l’âne] racheté revient-il à celui qui rachète, ou peut-être revient-il au propriétaire ?
אמר רב שיזבי אמר רב הונא הפודה פטר חמור של חבירו פדיונו פדוי איבעיא להו פדיונו לפודה או דלמא פדיונו לבעלים
Selon Rabbi Chimon, la question ne se pose pas pour toi : puisqu’il dit qu’il est permis au profit, c’est le bien du propriétaire. La question se pose selon Rabbi Yehouda, qui dit qu’il est interdit au profit :
אליבא דר"ש לא תיבעי לך כיון דאמר מותר בהנאה ממונא דבעלים הוא כי תיבעי אליבא דרבי יהודה דאמר אסור בהנאה
le compare-t-on aux choses consacrées, alors que le Miséricordieux a dit : « il donnera l’argent et cela lui restera acquis » (Lv 27, 19) ? Ou peut-être, puisqu’il en a acquis ce qu’il y a entre les deux, ce n’est pas comparable aux choses consacrées ?
להקדש מדמי ליה ורחמנא אמר ונתן הכסף (ויקרא כז יט) וקם לו או דלמא כיון דקני להו בביני וביני לא דמי להקדש
Rav Na’hman dit : viens et entends : celui qui vole le premier-né de l’âne d’autrui paie le double au propriétaire ; et bien qu’il ne lui appartienne pas maintenant, il lui appartient par la suite.
אר"נ ת"ש הגונב פטר חמור של חבירו משלם תשלומי כפל לבעלים ואע"פ שאין לו עכשיו יש לו לאחר מכאן
De qui est-ce ? Si l’on dit Rabbi Chimon, pourquoi « il ne lui appartient pas maintenant » ? C’est donc évidemment Rabbi Yehouda.
מני אילימא ר"ש אמאי אין לו עכשיו אלא פשיטא רבי יהודה
Et s’il te venait à l’esprit que nous le comparons aux choses consacrées – « et c’est volé de la maison de l’homme » (Ex 22, 6), a dit le Miséricordieux, et non de la maison du sanctuaire ! Et la question est tranchée.
ואי ס"ד להקדש מדמינן ליה (שמות כב, ו) וגונב מבית האיש אמר רחמנא ולא מבית הקדש ותו לא מידי:
« L’une avait déjà mis bas un premier-né et l’autre non, etc. » Les Rabbanan ont enseigné : comment a-t-on dit : « il entre à l’enclos pour être dîmé » ?
אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה [כו']: ת"ר כיצד אמרו נכנס לדיר להתעשר
Tu ne peux pas dire [qu’il s’agit d’un agneau] parvenu entre les mains du cohen, car nous avons appris : celui qui est acheté ou qui a été donné en cadeau est exempté de la dîme du bétail. C’est plutôt [le cas] d’un Israélite qui avait dans sa maison dix premiers-nés d’âne douteux : il met de côté pour eux dix agneaux, il les dîme, et ils sont à lui.
אי אתה יכול לומר בבא ליד כהן שהרי שנינו הלקוח ושניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה אלא בישראל שהיו לו עשרה ספק פטרי חמורים בתוך ביתו שמפריש עליהן עשרה שיין ומעשרן והן שלו
Cela soutient Rav Na’hman, car Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : un Israélite qui avait dix premiers-nés d’âne douteux met de côté pour eux dix agneaux, il les dîme, et ils sont à lui.
מסייע ליה לר"נ דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ישראל שהיו לו עשרה ספק פטרי חמורים מפריש עליהן עשרה שיין ומעשרן והן שלו
Et Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : un Israélite qui avait dans sa maison dix premiers-nés d’âne certains, qui lui étaient échus de la maison du père de sa mère, un cohen, et ce père de sa mère, cohen, les avait reçus en héritage de la maison du père de sa mère, un Israélite,
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ישראל שהיו לו עשרה פטרי חמורים ודאין בתוך ביתו שנפלו מבית אבי אמו כהן ואותו אבי אמו כהן נפלו לו מבית אבי אמו ישראל
met de côté pour eux dix agneaux, il les dîme, et ils sont à lui.
מפריש עליהן עשרה שיין ומעשרן והן שלו
Et Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : un Israélite qui avait dans sa maison des produits non dîmés [déjà] mis en tas, qui lui étaient échus de la maison du père de sa mère, un cohen, et ce père de sa mère, cohen, les avait reçus en héritage de la maison du père de sa mère, un Israélite, les dîme, et ils sont à lui.
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ישראל שהיו לו טבלים ממורחין בתוך ביתו שנפלו מבית אבי אמו כהן ואותו אבי אמו כהן נפלו לו מבית אבי אמו ישראל מעשרן והן שלו
Et c’est nécessaire : car s’il nous avait appris [seulement] le premier [cas, on aurait dit :] c’est parce qu’il les a mis de côté et qu’ils sont là ;
וצריכא דאי אשמועינן קמייתא משום דקא מפריש וקאי
mais ici, où les dons qui n’ont pas été prélevés sont considérés comme non prélevés, dis : non.
אבל הכא מתנות שלא הורמו כמי שלא הורמו דמיין אימא לא
Et s’il nous avait appris [seulement] ici, [on aurait dit :] c’est parce qu’il est possible de les dîmer à partir d’eux-mêmes, car ils sont là ; mais là, puisqu’il faut apporter un agneau d’ailleurs et le mettre de côté, dis : non. C’est nécessaire.
ואי אשמועינן הכא דאפשר לעשורי מיניה וביה דהא מנח אבל התם כיון דשה מעלמא בעי אתויי ומפריש וקאי אימא לא צריכא
Rabbi Chmouel bar Natan dit au nom de Rabbi ’Hanina : celui qui achète des produits non dîmés
אמר רבי שמואל בר נתן אמר רבי חנינא הלוקח טבלים
Original : Bekhorot 11a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.