Structure du débat :Michna 1Question 7Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: On ne rachète ni avec un veau, ni avec une bête sauvage, ni avec une [bête] abattue, ni avec une tréfa, ni avec un hybride, ni avec un koy. Et Rabbi Eliézer permet avec un hybride, parce que c’est un agneau, et interdit avec un koy, parce que c’est un [cas de] doute. Si on l’a donné au cohen, le cohen n’a pas le droit de le garder avant d’avoir mis de côté un agneau à sa place.
מתני' אין פודין לא בעגל ולא בחיה לא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי ורבי אליעזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה ואוסר בכוי מפני שהוא ספק נתנו לכהן אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו:
GUEMARA: Notre Michna, de qui est-elle ? C’est de Ben Bag Bag, car il a été enseigné : Ben Bag Bag dit : il est dit ici « agneau » et il est dit ailleurs « agneau » : de même qu’ailleurs, à l’exclusion de toutes ces dénominations, de même ici, à l’exclusion de toutes ces dénominations.
גמ׳ מתני' מני בן בג בג היא דתניא בן בג בג אומר נאמר כאן שה ונאמר להלן שה מה להלן פרט לכל השמות הללו אף כאן פרט לכל השמות הללו
Si [c’est ainsi], de même qu’ailleurs [il faut] un mâle sans défaut âgé d’un an, de même ici un mâle sans défaut âgé d’un an ? C’est pourquoi il est dit : « tu rachèteras », « tu rachèteras » : il a élargi.
אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים ובן שנה ת"ל תפדה תפדה ריבה
On a posé la question : peut-on racheter avec un ben pekoua [petit trouvé vivant dans une bête abattue] ? Selon Rabbi Meïr, la question ne se pose pas pour toi : puisque Rabbi Meïr a dit qu’un ben pekoua nécessite l’abattage, c’est un véritable agneau. La question se pose pour toi selon les Rabbanan, qui disent que l’abattage de sa mère le rend pur :
איבעי' להו מהו לפדות בבן פקועה אליבא דר' מאיר לא תיבעי לך דכיון דאר"מ בן פקועה טעון שחיטה שה מעליא הוא אלא כי תבעי לך אליבא דרבנן דאמרי שחיטת אמו מטהרתו
Rav Achi dit à Mar Zoutra : quelle est ton opinion ? Que tu le déduis du [sacrifice de] Pessa’h ? Si de même qu’ailleurs [il faut] un mâle sans défaut âgé d’un an, de même ici un mâle sans défaut âgé d’un an ? « Tu rachèteras », « tu rachèteras » : il a élargi.
א"ל רב אשי למר זוטרא מאי דעתיך דילפת מפסח אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים ובן שנה תפדה תפדה ריבה
On a posé la question : peut-on racheter avec un nidmé [petit ressemblant à une autre espèce] ? Selon Rabbi Eliézer, la question ne se pose pas pour toi : si nous rachetons avec un hybride, faut-il demander pour un nidmé ?
איבעיא להו מהו לפדות בנדמה אליבא דרבי אליעזר לא תיבעי לך השתא בכלאים פרקינן בנדמה מיבעיא
La question se pose pour toi selon les Rabbanan : est-ce avec un hybride que nous ne rachetons pas, mais avec un nidmé nous rachetons ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
כי תיבעי לך אליבא דרבנן בכלאים הוא דלא פרקינן בנדמה פרקינן או דלמא ל"ש
Viens et entends : [avec le petit d’]une vache qui a mis bas une sorte de chèvre, on ne rachète pas. Donc [avec celui d’]une brebis qui a mis bas une sorte de chèvre, on rachète. De qui est-ce ? Si l’on dit Rabbi Eliézer, avec un hybride aussi nous rachetons ! N’est-ce donc pas les Rabbanan ?
ת"ש פרה שילדה מין עז אין פודין הא רחל שילדה מין עז פודין מני אילימא ר' אליעזר הא בכלאים נמי פרקינן אלא לאו רבנן היא
Non. En réalité, c’est Rabbi Eliézer, et il nous apprend cela même : qu’avec [le petit d’]une vache qui a mis bas une sorte de chèvre, on ne rachète pas. Ne dis pas : va d’après lui-même, et celui-ci est une véritable chèvre ; mais va d’après sa mère, et celui-ci est un veau.
לא לעולם ר' אליעזר היא גופה קמ"ל דפרה שילדה מין עז אין פודין לא תימא זיל אבתריה דידיה והאי עז מעליא הוא אלא זיל בתר אימיה והאי עגל הוא
Viens et entends, car Rabba bar Chmouel a enseigné : qu’est-ce qu’un hybride ? Une brebis qui a mis bas une sorte de chèvre, et dont le père est un agneau. – Son père est un agneau : est-ce un hybride ? C’est un nidmé ! – C’est plutôt : qu’est-ce qui ressemble à un hybride, que les Rabbanan ont assimilé à un hybride ? Une brebis qui a mis bas une sorte de chèvre, et dont le père est un agneau.
ת"ש דתני רבה בר שמואל איזהו כלאים רחל שילדה מין עז ואביו שה אביו שה כלאים הוא נדמה הוא אלא איזהו דמי לכלאים דשויוה רבנן כי כלאים רחל שילדה מין עז ואביו שה
Pour quoi [cela importe-t-il] ? Si c’est pour les sacrifices, de là où l’on exclut l’hybride, de là on exclut le nidmé, car il a été enseigné : « Un bœuf ou un agneau » (Lv 22, 27) – à l’exclusion de l’hybride ; « ou une chèvre » – à l’exclusion du nidmé.
למאי אי לקדשים מהיכא דממעט כלאים מהתם ממעט נדמה דתניא (ויקרא כב, כז) שור או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה
Si c’est pour le premier-né, « Mais le premier-né du bœuf » (Nb 18, 17), a dit le Miséricordieux : [il n’est soumis] que s’il est bœuf et que son premier-né est bœuf.
אי לבכור (במדבר יח, יז) אך בכור שור אמר רחמנא עד שיהא הוא שור ובכורו שור
Non. En réalité, c’est pour la dîme, dans le cas où il a une partie des signes. On aurait pu dire : il déduit « faire passer », « faire passer » du premier-né.
לא לעולם למעשר וכגון שיש בו מקצת סימנין מהו דתימא העברה העברה מבכור גמר
Selon Rabbi Chimon, la question ne se pose pas pour toi : puisqu’il dit qu’il est permis au profit, c’est du profane. La question se pose pour toi selon Rabbi Yehouda, qui dit qu’il est interdit au profit :
אליבא דר"ש לא תיבעי לך כיון דאמר מותר בהנאה חולין הוא כי תיבעי לך אליבא דרבי יהודה דאמר אסור בהנאה
Rav Mari, fils de Rav Kahana, dit : est-ce peu de chose ce qui est écrit à leur sujet : « comme la gazelle et comme le cerf » (Dt 12, 15) ? De même qu’avec la gazelle et le cerf on ne rachète pas, de même avec les consacrés disqualifiés on ne rachète pas.
אמר רב מרי בריה דרב כהנא מי זוטר מאי דכתיב בהו כצבי וכאיל מה צבי ואיל אין פודין אף פסולי המוקדשין אין פודין
Original : Bekhorot 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.