De même que [pour] ton prochain [l’acquisition se fait] par l’un [des modes], de même pour le non-Juif aussi par l’un [des modes].
מה עמיתך באחת אף עובד כוכבים נמי באחת
Bekhorot 13b בכורות
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On répond : Et selon Amémar, qui dit que la traction acquiert dans le cas d’un non-Juif, cela se comprend s’il partage l’avis de Rabbi Yo’hanan, qui dit que selon la Torah c’est l’argent qui acquiert, [si bien que] la traction n’est d’aucun effet [entre Juifs] : « à ton prochain », par l’argent ; au non-Juif, par la traction.
אמרי ולאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה הניחא אי סבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות משיכה לא אהני לעמיתך לעמיתך בכסף לעובד כוכבים במשיכה
Mais s’il partage l’avis de Rech Lakich, qui dit que la traction est explicitement [prescrite] par la Torah, [alors] pour ton prochain par la traction et pour le non-Juif par la traction : à quoi bon « à ton prochain » ?
אלא אי סבר לה כר"ל דאמר משיכה מפורשת מן התורה לעמיתך במשיכה ולעובד כוכבים במשיכה לעמיתך למה לי
On répond : « à ton prochain » : à lui tu restitues la lésion, mais tu ne restitues pas la lésion au Cananéen. — Le Cananéen ? Cela découle déjà de : « Ne vous lésez pas l’un l’autre, chacun son frère » (Lv 25, 14) !
אמרי לעמיתך אתה מחזיר אונאה ואי אתה מחזיר אונאה לכנעני לכנעני (ויקרא כה יד) מאל תונו איש את אחיו נפקא
L’un [des versets] concerne le Cananéen et l’autre les biens consacrés, et les deux sont nécessaires : car si le Miséricordieux n’en avait écrit qu’un, j’aurais dit que c’est le Cananéen qui n’a pas [de recours pour] lésion, mais que les biens consacrés ont [un recours pour] lésion ; [le verset] nous enseigne [le contraire].
חד בכנעני וחד בהקדש וצריכי דאי כתב רחמנא חד הוה אמינא לכנעני הוא דאין לו אונאה אבל הקדש יש לו אונאה קמ"ל
Cela se comprend selon celui qui dit que le voler est interdit : c’est pourquoi un verset est nécessaire pour permettre la lésion. Mais s’il partage l’avis de celui qui dit que voler un Cananéen est permis, faut-il [un verset] pour la lésion ? On répond : s’il partage l’avis de celui qui dit que le voler est permis, force est de dire qu’il est de l’avis de Rabbi Yo’hanan.
הניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאצטריך קרא למישרי אונאה אלא אי סבר לה כמ"ד גזילו של כנעני מותר אונאה מיבעיא אמרי אי סבר לה כמ"ד גזילו מותר על כורחיך כר' יוחנן ס"ל
On objecte : Celui qui achète des débris [de métal] à un non-Juif et y trouve une idole : s’il les a tirés avant d’avoir donné l’argent, il les rendra ; s’il les a tirés après avoir donné l’argent, il en jettera le profit dans la mer Morte.
מיתיבי הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר ואם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח
Or si tu dis que l’argent acquiert, à quoi bon la traction ? — De quoi s’agit-il ici ? D’un [non-Juif] qui a accepté d’être jugé selon les lois d’Israël. — S’il en est ainsi, à quoi bon l’argent ? — Voici ce qu’il veut dire : bien qu’il ait donné l’argent, s’il a tiré, oui [il a acquis] ; sinon, non.
ואי אמרת מעות קונות משיכה ל"ל הכא במאי עסקינן שקיבל עליו לדון בדיני ישראל אי הכי מעות למה לי הכי קאמר אע"פ שנתן מעות אי משיך אין ואי לא לא
S’il en est ainsi, le début [de l’enseignement] fait difficulté ! Abayé dit : [Dans] le début, c’est parce qu’il y a vente erronée. Rava lui dit : [Dans] le début, il y a vente erronée, et dans la fin il n’y a pas vente erronée ?
אי הכי קשיא רישא אמר אביי רישא משום דאיכא מקח טעות אמר ליה רבא רישא משום דאיכא מקח טעות סיפא ליכא מקח טעות
Rava dit plutôt : Dans le début comme dans la fin il y a vente erronée ; [mais] dans le début, où il n’a pas donné l’argent, cela n’a pas l’air d’une idole [restée] entre les mains d’un Israélite, [tandis que] dans la fin, où il a donné l’argent, cela a l’air d’une idole [restée] entre les mains d’un Israélite.
אלא אמר רבא רישא וסיפא מקח טעות רישא דלא יהיב זוזי לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל סיפא דיהיב זוזי מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל
Et Abayé te répondra : dans le début, c’est une vente erronée, car il ne savait pas, puisqu’il ne lui avait pas [encore] donné l’argent ; dans la fin, ce n’est pas une vente erronée, car puisqu’il avait donné l’argent, au moment de tirer il aurait dû examiner [la marchandise] et ensuite seulement tirer.
ואביי אמר לך רישא מקח טעות דלא ידע דהא לא יהיב ליה זוזי סיפא לאו מקח טעות הוא דכיון דיהיב זוזי כי קא משיך איבעי לעיוני והדר מימשך
Rav Achi dit : Puisque dans le début la traction n’acquiert pas, dans la fin aussi la traction n’acquiert pas ; et comme il a enseigné « il a tiré » dans le début, il a enseigné « il a tiré » aussi dans la fin.
רב אשי אמר מדרישא משיכה אינה קונה סיפא נמי משיכה אינה קונה ואיידי דתנא רישא משך תנא סיפא נמי משך
Ravina dit : Puisque dans la fin la traction acquiert, dans le début aussi la traction acquiert ; et voici ce que dit le début : s’il n’a ni donné [l’argent] ni tiré, il peut se rétracter. Que signifie « il peut se rétracter » ? Se rétracter de [simples] paroles.
רבינא אמר מדסיפא משיכה קונה רישא נמי משיכה קונה ורישא הכי קאמר אם לא נתן ולא משך יחזור מאי יחזור יחזור בדברים
Il est d’avis que [se rétracter de simples] paroles relève de [la réprobation envers] ceux qui manquent de bonne foi. Mais cela ne vaut que pour un Israélite [traitant] avec un Israélite, car ils tiennent parole ; mais pour un Israélite [traitant] avec un non-Juif, puisque ceux-ci ne tiennent pas parole, non.
קסבר דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה והני מילי ישראל מישראל דקיימו בדבורייהו אבל ישראל מעובד כוכבים דאינהו לא קיימי בדבורייהו לא:
Original : Bekhorot 13b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.