Rav Chéchet dit : [cela vient] dire qu’il ne transgresse pas à son sujet.
רב ששת אמר לומר שאינו עובר עליו
Bekhorot 13a בכורות
Structure du débat :Michna 2Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rami bar ’Hama objecta : son commandement [s’accomplit] durant les trente jours ; à partir de là, soit il le rachète, soit il lui brise la nuque. N’est-ce pas : le commandement est de le garder durant les trente jours ? Non : le commandement est de le racheter durant les trente jours.
מתיב רמי בר חמא מצותו כל שלשים יום מכאן ואילך או פודהו או עורפו מאי לאו מצוה לשהותו כל שלשים יום לא מצוה לפדותו כל שלשים יום
S’il en était ainsi, il aurait fallu [dire] : à partir de là, soit il le rachète, soit il transgresse à son sujet ! Rava dit plutôt : ce n’est pas difficile : celle-ci est de Rabbi Eliézer, qui compare [au premier-né de l’homme] ; celle-là est des Rabbanan, qui ne comparent pas.
אי הכי מכאן ואילך או פודהו או עובר עליו מיבעי ליה אלא אמר רבא לא קשיא הא רבי אליעזר דמקשי הא רבנן דלא מקשי:
MICHNA: S’il n’a pas voulu le racheter, il lui brise la nuque par derrière et l’enterre. Le commandement du rachat a la préséance sur le commandement de briser la nuque, ainsi qu’il est dit : « Et si tu ne le rachètes pas, tu lui briseras la nuque » (Ex 13, 13).
מתני׳ לא רצה לפדותו עורפו מאחוריו וקוברו מצות הפדייה קודמת למצות עריפה שנאמר (שמות יג, יג) אם לא תפדה וערפתו
Le commandement de la désignation [de la servante hébreue] a la préséance sur le commandement du rachat, ainsi qu’il est dit : « qui ne l’a pas désignée, il la laissera racheter » (Ex 21, 8).
מצות יעידה קודמת למצות הפדייה שנאמר (שמות כא, ח) אשר לא יעדה והפדה
Le commandement du lévirat avait la préséance sur le commandement de la ’halitsa autrefois, quand on avait l’intention [d’accomplir] le commandement ; mais maintenant qu’on n’a pas l’intention [d’accomplir] le commandement, on a dit : le commandement de la ’halitsa a la préséance sur le commandement du lévirat.
מצות הייבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום
Le commandement du rachat [revient] au propriétaire : il a la préséance sur tout autre homme, ainsi qu’il est dit : « Et s’il n’est pas racheté, il sera vendu selon ton estimation » (Lv 27, 27).
מצות הגאולה באדון הוא קודם לכל אדם שנאמר (ויקרא כז, כז) ואם לא יגאל ונמכר בערכך:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Celui qui achète le fœtus de l’ânesse ».
הדרן עלך הלוקח עובר חמורו
MICHNA: Celui qui achète le fœtus de la vache d’un idolâtre, ou celui qui le lui vend – bien qu’il n’en ait pas le droit –, celui qui s’associe avec lui, celui qui reçoit [une bête] de lui [en métayage] et celui qui lui en donne en métayage : [le petit] est exempté de [la loi du] premier-né, ainsi qu’il est dit : « en Israël », mais non chez les autres.
מתני׳ הלוקח עובר פרתו של עובד כוכבים והמוכר לו אע"פ שאינו רשאי והמשתתף לו והמקבל ממנו והנותן לו בקבלה פטור מן הבכורה שנאמר בישראל אבל לא באחרים
Les cohanim et les lévites y sont soumis, car ils n’ont pas été exemptés du premier-né d’une bête pure, mais seulement du rachat du fils et du premier-né de l’âne.
הכהנים והלוים חייבים שלא נפטרו מבכור בהמה טהורה אלא מפדיון הבן ומפטר חמור:
GUEMARA: Pourquoi précisément enseigne-t-il d’abord le fœtus de l’ânesse, puis le fœtus de la vache ? Qu’il enseigne d’abord le fœtus de la vache, qui est une sainteté du corps, puis le fœtus de l’ânesse, qui est une sainteté de valeur !
גמ׳ מאי איריא דתני עובר חמורו ברישא והדר תני עובר פרתו ליתני ברישא עובר פרתו דקדושת הגוף הוא והדר ליתני עובר חמורו דקדושת דמים הוא
On dit en Occident : si tu veux, dis : parce qu’il lui était cher, selon [l’enseignement de] Rabbi ’Hanina ; et si tu veux, dis : parce que les règles de la bête impure sont peu nombreuses, il les a réglées [d’abord] et écartées.
אמרי במערבא איבעית אימא איידי דחביבא ליה כדרבי חנינא ואי בעית אימא איידי דזוטרן מיליה דבהמה טמאה פסיק ושדי לה
Rabbi Yits’hak bar Na’hmani dit au nom de Rech Lakich, au nom de Rabbi Ochaya : un Israélite qui a donné de l’argent à un idolâtre pour sa bête, selon leurs lois, bien qu’il ne l’ait pas tirée, il l’a acquise, et elle est soumise au premier-né ; et un idolâtre qui a donné de l’argent à un Israélite pour sa bête, selon leurs lois, bien qu’il ne l’ait pas tirée, il l’a acquise, et elle est exemptée du premier-né.
אמר ר' יצחק בר נחמני אמר ריש לקיש משום ר' אושעיא ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמתו בדיניהם אע"פ שלא משך קנה וחייבת בבכורה ועובד כוכבים שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהם אע"פ שלא משך קנה ופטור מן הבכורה
Le maître a dit : un Israélite qui a donné de l’argent à un idolâtre, selon leurs lois, bien qu’il ne l’ait pas tirée, il l’a acquise, et elle est soumise au premier-né.
אמר מר ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בדיניהם אף על פי שלא משך קנה וחייבת בבכורה
Que [signifie] « selon leurs lois » ? Si l’on dit : selon les lois [de l’acquisition] de sa personne, car on le déduit a fortiori : si sa personne, un Israélite l’acquiert par l’argent, car il est écrit : « pour en hériter comme propriété » (Lv 25, 46) –
מאי בדיניהם אי נימא בדיניהם דגופיה דאתי בקל וחומר אם גופיה קני ליה ישראל בכסף דכתיב (ויקרא כה, מו) לרשת אחוזה
l’Écriture l’a comparé à une propriété [foncière] : de même qu’une propriété s’acquiert par l’argent, par l’acte et par la prise de possession, de même l’esclave cananéen s’acquiert par l’argent –, ses biens, à plus forte raison !
הקישו הכתוב לאחוזה מה אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה אף עבד כנעני נקנה בכסף ממונו לא כל שכן הוא
S’il en était ainsi, [qu’on les acquière] aussi par l’acte et par la prise de possession ! Et de plus, [le cas d’]un Israélite [acquérant] d’un Israélite le prouve : sa personne, il l’acquiert par l’argent, [mais] ses biens, par la traction.
אם כן אפי' בשטר ובחזקה נמי ועוד ישראל מישראל יוכיחו דגופיה קני ליה בכסף ממונו במשיכה
Abayé dit plutôt : « selon leurs lois » que la Torah leur a fixées : « ou en achetant de la main de ton prochain » (Lv 25, 14) : de la main de ton prochain, c’est par la traction ; donc de la main de l’idolâtre, par l’argent.
אלא אמר אביי בדיניהם שפסקה להם תורה (ויקרא כה, יד) או קנה מיד עמיתך מיד עמיתך הוא דבמשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף
Mais dis : de la main de l’idolâtre, pas du tout ! On dit : ne le pense pas, c’est un a fortiori : si sa personne s’acquiert, ses biens, à plus forte raison !
ואימא מיד עובד כוכבים כלל כלל לא אמרי לא ס"ד ק"ו הוא אם גופו קונה ממונו לא כ"ש
Mais dis : de la main de l’idolâtre, [seulement] quand il y a les deux ! On dit : n’est-ce pas un a fortiori ? Sa personne par un [seul moyen], et ses biens par deux ? – Mais dis : soit par ceci, soit par cela ! – [C’est] comparable à « ton prochain » :
ואימא מיד עובד כוכבים עד דאיכא תרתי אמרי ולאו ק"ו הוא גופו באחת ממונו בשתים ואימא או בהא או בהא דומיא דעמיתך
de même que pour ton prochain, par un seul [moyen], de même pour l’idolâtre aussi, par un seul.
מה עמיתך בחדא אף עובד כוכבים נמי בחדא
Le maître a dit : et un idolâtre qui a donné de l’argent à un Israélite pour sa bête, selon leurs lois, bien qu’il ne l’ait pas tirée, il l’a acquise, et elle est exemptée du premier-né. Que [signifie] « selon leurs lois » ? Si l’on dit : selon les lois [de l’acquisition] de sa personne, parce qu’on le déduit a fortiori : si un Israélite, sa personne, [l’idolâtre] l’acquiert par l’argent, car il est écrit : « sur l’argent de son acquisition » (Lv 25, 51), ses biens, à plus forte raison !
אמר מר ועובד כוכבים שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהן אע"פ שלא משך קנה ופטור מן הבכורה מאי בדיניהן אילימא בדיניהן דגופיה משום דאתי בק"ו אם גופו ישראל קני ליה בכסף דכתיב (ויקרא כה, נא) מכסף מקנתו ממונו לא כ"ש
[Le cas d’]un Israélite [acquérant] d’un Israélite le prouve : sa personne s’acquiert par l’argent, [mais] ses biens par la traction. Abayé dit plutôt : « selon leurs lois » que la Torah leur a fixées : « Et si vous vendez quelque chose à ton prochain » (Lv 25, 14) : à ton prochain, par la traction ; donc à un idolâtre, par l’argent.
ישראל מישראל יוכיחו דגופו קני בכסף ממונו במשיכה אלא אמר אביי בדיניהם שפסקה להם תורה (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף
Mais dis : à un idolâtre, pas du tout ! On dit : n’est-ce pas un a fortiori ? Si sa personne s’acquiert, ses biens, à plus forte raison !
ואימא לעובד כוכבים כלל כלל לא אמרי לאו ק"ו הוא אם גופו קנה ממונו לא כ"ש
Dis : à un idolâtre, [seulement] quand il y a les deux ! N’est-ce pas un a fortiori ? Sa personne par un [seul moyen], et ses biens par deux ?
אימא לעובד כוכבים עד דאיכא תרתי לאו ק"ו הוא גופו באחד ממונו בשתים
Mais dis : soit par ceci, soit par cela ! – [C’est] comparable à « ton prochain ».
ואימא או בהא או בהא דומיא דעמיתך
Original : Bekhorot 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.