est permis.
מותר
Bekhorot 25a בכורות
Structure du débat :Michna 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais Rav a-t-il dit cela ? Rav ’Hiya bar Achi n’a-t-il pas dit au nom de Rav : Il est interdit d’enfoncer le bouchon [de chiffon] d’un tonneau un jour de fête ?
ומי אמר רב הכי והא אמר רב חייא בר אשי משמיה דרב מסוכריא דנזייתא אסור להדוקיה ביומא טבא
— Dans ce cas-là, même Rabbi Chimon le reconnaît, car Abayé et Rava disent tous deux : Rabbi Chimon reconnaît [l’interdit dans le cas où l’on dit :] « Qu’on lui coupe la tête, et il ne mourra pas ? »
בההיא אפי' ר' שמעון מודה דאביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות
— Mais Rav ’Hiya bar Achi n’a-t-il pas dit au nom de Rav : La halakha est selon Rabbi Yehouda ; et Rav ’Hanan bar Ami au nom de Chmouel : La halakha est selon Rabbi Chimon ; et Rav ’Hiya bar Avin l’enseigne sans [mentionner] ces hommes : Rav dit : La halakha est selon Rabbi Yehouda, et Chmouel dit : La halakha est selon Rabbi Chimon ?
והא אמר רב חייא בר אשי אמר רב הלכה כר' יהודה ורב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כר"ש ורב חייא בר אבין מתני בלא גברי רב אמר הלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון
En réalité, plutôt, Rav est d’avis qu’un effet non intentionnel est interdit et qu’arracher n’est pas tondre ; et le jour de fête, voici la raison pour laquelle c’est permis : c’est arracher une chose de son lieu de croissance de manière inhabituelle.
אלא לעולם סבר רב דבר שאין מתכוין אסור ותולש לאו היינו גוזז וביום טוב היינו טעמא דשרי דהוה ליה עוקר דבר מגידולו כלאחר יד
Arracher n’est pas tondre ? N’a-t-il pas été enseigné : Celui qui arrache [les plumes de] l’aile, la rogne et la plume est passible de trois sacrifices expiatoires ; et Rech Lakich a dit : Celui qui arrache est passible au titre de tondre ; celui qui rogne, au titre de découper ; celui qui plume, au titre de polir ? — L’aile est différente, car c’est la manière habituelle [de faire].
ותולש לאו היינו גוזז והתניא התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב שלש חטאות ואמר ר"ל תולש חייב משום גוזז קוטם חייב משום מחתך ממרט חייב משום ממחק שאני כנף דהיינו אורחיה
Et puisque Rav est de l’avis de Rabbi Yossé ben Hamechoulam, Rabbi Yossé ben Hamechoulam est de l’avis de Rav ; Rabbi Yossé ben Hamechoulam serait-il donc d’avis qu’un effet non intentionnel est interdit ?
ומדרב סבר כר' יוסי בן המשולם ר' יוסי בן המשולם סבר לה כרב וסבר ר' יוסי בן המשולם דבר שאין מתכוין אסור
Mais n’a-t-il pas été enseigné : [Une vache rousse ayant] deux poils dont la racine est rouge et la pointe noire : Rabbi Yossé ben Hamechoulam dit : On les coupe aux ciseaux sans crainte ?
והתניא שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר ר' יוסי בן המשולם אומר גוזז במספרים ואינו חושש
— La vache est différente, car elle n’est pas sujette à la tonte. — Mais n’a-t-il pas été enseigné : « Tu ne travailleras pas avec le premier-né de ton bœuf, et tu ne tondras pas le premier-né de ton menu bétail » (Dt 15, 19) : je n’aurais [inclus] que le bœuf pour le travail et le menu bétail pour la tonte ; d’où [sait-on qu’il faut] appliquer ce qui est dit de l’un à l’autre, et ce qui est dit de l’autre à l’un ? Le verset dit : « tu ne travailleras pas » et « tu ne tondras pas ».
שאני פרה דלאו בת גיזה היא והתניא (דברים טו, יט) לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך ואין לי אלא שור בעבודה וצאן בגיזה מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל לא תעבוד ולא תגוז
— La vache est plutôt différente, car c’est un bien consacré à l’entretien du Temple. — Mais Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit : Les biens consacrés à l’entretien du Temple sont interdits à la tonte et au travail d’ordre rabbinique ? Il y a [donc] un interdit rabbinique ! — La vache est plutôt différente, car elle est rare.
אלא שאני פרה דקדשי בדק הבית היא והאמר רבי אלעזר קדשי בדק הבית אסורין בגיזה ועבודה מדרבנן והאיכא איסורא דרבנן אלא שאני פרה דלא שכיחא
— Qu’on la rachète, qu’on la fasse passer au profane, qu’on la tonde, et qu’ensuite on la consacre à nouveau ! — Son prix est élevé. — Qu’on fasse comme [l’enseignement de] Chmouel, car Chmouel a dit : Un bien consacré valant un mané qu’on a racheté contre la valeur d’une perouta est racheté ! — Admettons que Chmouel l’ait dit après coup ; l’a-t-il dit a priori ?
וליחלה ולפקה לחולין וליגזה והדר ליקדשה דמיה יקרין וליעבד לה כדשמואל דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל אימור דאמר שמואל שחיללו לכתחלה מי אמר
Et si tu veux, dis : Rav est de l’avis de Rabbi Yossé ben Hamechoulam, mais Rabbi Yossé ben Hamechoulam n’est pas de l’avis de Rav.
איבעית אימא רב סבר לה כר' יוסי בן המשולם ור' יוסי בן המשולם לא סבר לה כרב:
« Et il arrache les poils, pourvu qu’il ne les déplace pas de leur place » : Rav Achi dit au nom de Rech Lakich : On ne l’a enseigné que pour [l’arrachage] à la main ; mais avec un instrument, c’est interdit. — N’est-il pas enseigné : « Il fait de la place avec le couperet, de part et d’autre » ? — Enseigne : « pour le couperet ».
ותולש את השער ובלבד שלא יזיזנו ממקומו: אמר רב אשי אמר ריש לקיש לא שנו אלא ביד אבל בכלי אסור והקתני עושה מקום בקופיץ מיכן ומיכן תני לקופיץ:
« Et de même on arrache les poils pour voir un défaut » : Il leur fut demandé : a priori ou après coup ? Rabbi Yirmeya dit : Viens et entends : De la laine emmêlée dans l’oreille : Rabbi Yossé ben Hamechoulam dit : On l’arrache et on montre son défaut. Déduis-en : a priori. Déduis-en.
וכן תולש את השער לראות מום: איבעיא להו לכתחלה או דיעבד אמר רבי ירמיה תא שמע צמר המסובך באוזן ר' יוסי בן המשולם אומר תולשו ומראה את מומו ש"מ לכתחלה ש"מ
Rav Mari dit : Nous aussi nous l’avons appris : « Et de même celui qui arrache les poils pour voir l’endroit d’un défaut. » Que signifie « et de même » ? Si l’on dit : qu’il ne doit pas les déplacer de leur place, alors si celui qui abat, dont l’abattage révèle [l’intention], ne doit pas les déplacer, [faut-il le dire de celui qui arrache] pour voir l’endroit d’un défaut ?
אמר רב מרי אף אנן נמי תנינא וכן התולש את השער לראות מקום מום מאי וכן אילימא שלא יזיזו את מקומו השתא ומה שוחט דשחיטתו מוכחת עליו לא יזיזנו לראות מקום מום מיבעיא
N’est-ce pas plutôt [que « et de même » se rapporte] à « il arrache » ? Déduis-en : a priori. Déduis-en.
אלא לאו אתולש שמע מינה לכתחלה ש"מ:
MICHNA: Les poils d’un premier-né porteur de défaut qui sont tombés, et qu’on a posés dans une lucarne, après quoi on l’a abattu : Akavia ben Mahalalel [les] permet,
מתני׳ שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו עקביא בן מהללאל מתיר
Original : Bekhorot 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.