Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
pour exclure [l’opinion] de Rabbi Yossé. « Trois annulent le vœu là où il n’y a pas de sage » : pour exclure [l’opinion] de Rabbi Yehouda, car on a enseigné : l’annulation des vœux [se fait] par trois ; Rabbi Yehouda dit : l’un d’eux [doit être] un sage.
לאפוקי מדרבי יוסי שלשה מפירין את הנדר במקום שאין חכם לאפוקי מדרבי יהודה דתניא הפרת נדרים בג' ר' יהודה אומר אחד מהם חכם
« Là où il n’y a pas de sage » : comme qui ? Rav Na’hman a dit : comme moi. « Rabbi Yehouda dit : l’un d’eux [doit être] un sage » : on en déduit que les autres sont n’importe qui ? Ravina a dit : [des gens] à qui l’on explique et qui comprennent.
במקום שאין חכם כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא ר' יהודה אומר אחד מהן חכם מכלל דהנך כל דהו אמר רבינא דמסתברי ליה וסבר:
« Rabbi Yossé dit : même s’il y a là vingt-trois » etc. Rav ’Hananel a dit au nom de Rav : la halakha n’est pas selon Rabbi Yossé. C’est évident ! [Entre] un seul et plusieurs, la halakha est selon les plusieurs. Tu aurais pu dire que ses raisons sont solides ; il nous enseigne [que non].
רבי יוסי אומר אפילו יש שם כ"ג כו': אמר רב חננאל אמר רב אין הלכה כרבי יוסי פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא נמוקו עמו קמ"ל
Résous [la question] à partir de ceci : celle-là, la première, a été dite au nom de Chmouel ; car si c’était au nom de Rav, pourquoi aurais-je besoin de deux [enseignements] ?
תפשוט מהא דהך קמייתא משמיה דשמואל איתמר דאי משמיה דרב תרתי למה לי
MICHNA: Celui qui a abattu le premier-né, et l’on apprend qu’il ne l’avait pas fait examiner : ce qu’ils ont mangé, ils l’ont mangé, et il leur rendra l’argent ; ce qu’ils n’ont pas mangé, la viande sera enterrée, et il rendra l’argent.
מתני׳ השוחט את הבכור ונודע שלא הראהו מה שאכלו אכלו ויחזיר להם הדמים ומה שלא אכלו הבשר יקבר ויחזיר את הדמים
De même, celui qui abat une vache, la vend, et l’on apprend qu’elle est tréfa : ce qu’ils ont mangé, ils l’ont mangé ; ce qu’ils n’ont pas mangé, ils lui rendront la viande, et il leur rendra l’argent. S’ils l’ont vendue à un idolâtre ou jetée aux chiens, ils paieront le prix d’une tréfa.
וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה מה שאכלו אכלו ומה שלא אכלו הם יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים מכרוהו לעובד כוכבים או הטילוהו לכלבים ישלמו דמי טרפה:
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : celui qui vend de la viande à son compagnon, et il se trouve que c’est de la viande de premier-né ; des fruits, et il se trouve que ce sont des tevel ; du vin, et il se trouve que c’est du vin de libation : ce qu’ils ont mangé, ils l’ont mangé, et il leur rendra l’argent.
גמ׳ ת"ר המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור פירות ונמצא טבלים יין ונמצא יין נסך מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים
Rabbi Chimon ben Éléazar dit : pour les choses qui inspirent du dégoût, il leur rendra l’argent ; pour celles qui n’inspirent pas de dégoût, il leur rendra l’argent déduction faite [de leur valeur]. Voici les choses qui inspirent du dégoût : les bêtes mortes et les tréfot, la vermine et les reptiles. Et voici les choses qui n’inspirent pas de dégoût : les premiers-nés, les tevel et le vin de libation.
ר' שמעון בן אלעזר אומר דברים שהנפש קצה בהן יחזיר להן את הדמים ושאין הנפש קצה בהם ינכה להם את הדמים ואלו הן דברים שהנפש קצה בהן נבילות וטריפות שקצים ורמשים ואלו הן דברים שאין הנפש קצה בהן בכורות טבלים ויין נסך
Ce n’est nécessaire que s’il le lui a vendu avec [l’apparence d’]un défaut, car [l’acheteur] lui dit : « Si tu ne me l’avais pas fait manger, je l’aurais fait examiner, et on me l’aurait permis », selon Rabbi Yehouda.
לא צריכא כגון דזבין ליה ממקום מומא דא"ל אי לאו דאכלת הוה מחזינא ליה ושרי ניהליה כרבי יהודה
Car nous avons appris : du vin de libation qui est tombé dans une citerne, tout est interdit au profit. Rabban Chimon ben Gamliel dit : on vendra le tout à des idolâtres, sauf la valeur du vin de libation qui s’y trouve.
דתנן יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יי"נ שבו:
MICHNA: Pour ces défauts-ci on abat le premier-né : si son oreille est ébréchée au cartilage, mais pas à la peau ; fendue, même sans manque ; percée de la taille d’une vesce ; ou desséchée. Qu’est-ce que [l’oreille] desséchée ? Toute [oreille] qui, percée, ne laisse pas sortir une goutte de sang. Rabbi Yossé ben Hamechoulam dit : desséchée au point de s’effriter.
מתני׳ על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן החסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ"י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם ר' יוסי בן המשולם אומר יבשה שתהא נפרכת:
Il est écrit aussi : « S’il a un défaut » (Dt 15, 21). Mais dis : « s’il a un défaut » est une généralité, « boiteux ou aveugle » une particularité ; une généralité suivie d’une particularité : la généralité ne contient que ce qui est dans la particularité : boiteux et aveugle, oui ; autre chose, non !
כתיב נמי (דברים טו, כא) כי יהיה בו מום ואימא כי יהיה בו מום כלל פסח או עור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט פסח ועור אין מידי אחרינא לא
« Tout défaut grave » (Dt 15, 21) : il a repris par une généralité. Généralité, particularité et généralité : tu ne peux juger que selon le genre de la particularité : de même que la particularité explicite [désigne] des défauts apparents et qui ne reviennent pas [à la normale], de même tous les défauts apparents et qui ne reviennent pas.
(דברים טו, כא) כל מום רע חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינן חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין
Mais dis : de même que la particularité explicite [désigne] des défauts apparents, qui rendent [l’animal] inapte au travail et ne reviennent pas, de même tous les défauts apparents, qui rendent inapte au travail et ne reviennent pas ! Pourquoi alors avons-nous appris : « si son oreille est ébréchée au cartilage, et non à la peau » ?
ואימא מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אלמה תנן נפגמה אזנו מן החסחוס ולא מן העור
« Tout défaut grave » est une amplification. S’il en est ainsi, les défauts cachés aussi ! Pourquoi alors avons-nous appris : « les dents de devant ébréchées ou rasées, et les dents du fond arrachées » ?
כל מום רע ריבויא הוא אי הכי מומין שבסתר נמי אלמה תנן חוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו והפנימיות שנעקרו
Original : Bekhorot 37a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.