Structure du débat :Michna 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : même [pour une part de l’idolâtre qui ne serait qu’]un défaut léger. Et ce que nous avons appris : « Une brebis qui a mis bas une sorte de chèvre, ou une chèvre qui a mis bas une sorte de brebis, est exemptée de [la loi du] premier-né ; et si [le petit] a une partie des signes [de sa mère], il y est soumis » – c’est un défaut permanent, [qui permet] de l’abattre à cause de lui.
הכי אמר רבי יוחנן אפי' מום קל והדתנן רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב מום קבוע הוי לשחוט עליו
Mais « un défaut permanent », que nous apprend-il ? Que, puisqu’il est changé, cela constitue pour lui un défaut ? Nous l’avons déjà appris : « Et sa bouche ressemble à celle d’un porc : c’est un défaut. »
אלא מום קבוע מאי קא משמע לן דכיון דאישתני הוה ליה מומא תנינא ופיו דומה כשל חזיר הרי זה מום
Et si tu dis : là, il a changé en une chose dont l’espèce n’est pas sanctifiée comme premier-né, [tandis qu’]ici il a changé en une chose dont l’espèce est sanctifiée comme premier-né – cela aussi nous l’avons appris : « Un œil grand et l’autre petit. »
וכי תימא התם נשתנה בדבר שאין במינו קדוש בבכורה הכא נשתנה בדבר שבמינו קדוש בבכורה הא נמי תנינא עינו אחת גדולה ואחת קטנה
Et on a enseigné : « grand » – grand comme celui d’un veau ; « petit » – petit comme celui d’une oie. Certes, petit comme celui d’une oie, son espèce n’est pas sanctifiée comme premier-né ; mais grand comme celui d’un veau, son espèce est sanctifiée comme premier-né ! N’est-ce donc pas parce que nous disons : puisqu’il est changé, cela constitue pour lui un défaut ?
ותנא גדולה גדולה כשל עגל וקטנה קטנה כשל אווז בשלמא קטנה כשל אווז אין במינו קדוש בבכורה אלא גדולה כשל עגל יש במינו קדוש בבכורה אלא לאו משום דאמרינן כיון דאישתני הוה ליה מומא
Non, c’est parce qu’il est [considéré comme] disproportionné. C’est aussi plausible, car nous avons appris : « Ces défauts, qu’ils soient permanents ou passagers, disqualifient [les cohanim]. L’homme a en plus : ses deux yeux grands, ses deux yeux petits. »
לא משום דהוה ליה שרוע הכי נמי מסתברא דתנן מומין אלו בין קבועין בין עוברין פוסלין יתר עליהן אדם עיניו שתיהן גדולות שתיהן קטנות
Pour l’homme, il est écrit : « Tout homme de la descendance d’Aaron » (Lv 22, 4), car nous exigeons un homme pareil [aux autres] dans la descendance d’Aaron ; mais pour une bête, les deux grands ou les deux petits ne constituent pas un défaut.
גבי אדם הוא דכתיב (ויקרא כב, ד) איש איש מזרע אהרן דבעינן איש שוה בזרעו של אהרן אבל בהמה שתיהן גדולות שתיהן קטנות נמי לא הוי מומא
Un grand et un petit, quelle en est la raison ? Si c’est à cause du changement, les deux grands ou les deux petits aussi [devraient être un défaut] ! N’est-ce donc pas parce qu’il est disproportionné ?
אחת גדולה ואחת קטנה מאי טעמא אי משום שינוי אפילו שתיהן גדולות שתיהן קטנות נמי אלא לאו משום דהוה ליה שרוע
Non. En réalité, je te dis : c’est à cause du changement, [et] le changement constitue un défaut. Et quant à ta difficulté – même les deux grands, les deux petits –, là, si c’est dû à un excès d’embonpoint, tous deux doivent grossir ; si c’est dû à une maigreur excessive, tous deux doivent maigrir.
לא לעולם אימא לך משום שינוי שינוי הוי מומא ודקא קשיא לך אפילו שתיהן גדולות שתיהן קטנות התם אי מחמת בריותא יתירא תרווייהו בעי למיברא אי מחמת כחישותא יתירא תרווייהו בעי מיכחש
Il y avait une convertie à qui ses frères confiaient des bêtes à engraisser. Elle vint devant Rava. Il lui dit : personne ne tient compte de [l’opinion] de Rabbi Yehouda, qui dit : une association avec un idolâtre est soumise à [la loi du] premier-né.
ההיא גיורתא דהוו מסרין לה אחי חיותא לפטומה אתאי לקמיה דרבא אמר לה לית דחש לה להא דרבי יהודה דאמר שותפות עובד כוכבים חייבת בבכורה
Rav Mari bar Ra’hel avait des bêtes ; il transférait la propriété de leurs oreilles à un idolâtre, mais il les interdisait à la tonte et au travail et les donnait aux cohanim. Et les bêtes de Rav Mari bar Ra’hel périrent.
רב מרי בר רחל הויא ליה ההיא חיותא הוה מקנה לאודנייהו לעובד כוכבים ואסר להו בגיזה ועבודה ויהיב להו לכהנים וכלאי חיותא דרב מרי בר רחל
Mais puisqu’il les interdisait à la tonte et au travail et les donnait aux cohanim, pourquoi transférait-il la propriété de leurs oreilles à un idolâtre ? [De peur] qu’on n’en vienne par elles à une faute. S’il en est ainsi, pour quelle raison les bêtes de Rav Mari périrent-elles ? Parce qu’il les soustrayait à leur sainteté.
וכי מאחר דאסר להו בגיזה ועבודה ויהיב להו לכהנים אמאי מקנה להו לאודנייהו לעובד כוכבים דלמא אתי בהו לידי תקלה אי הכי מאי טעמא כלו חיותא דרב מרי משום דמפקע להו מקדושתייהו
Mais Rav Yehouda n’a-t-il pas dit : il est permis à un homme d’infliger un défaut à un premier-né avant qu’il ne sorte à l’air du monde ? Là, il le soustrait à la sainteté de l’autel, il ne le soustrait pas à la sainteté du cohen ; ici, il le soustrait même à la sainteté du cohen.
והאמר רב יהודה מותר לאדם להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם התם מקדושת מזבח קא מפקע ליה מקדושת כהן לא מפקע ליה הכא אפי' מקדושת כהן קא מפקע ליה
Et si tu veux, dis : Rav Mari bar Ra’hel savait transférer une propriété complète, mais un autre homme le voyait, allait et faisait [de même sans savoir le faire], pensant que Rav Mari avait fait une chose [simple], et il en venait par là à une faute.
ואיבעית אימא רב מרי בר רחל ידע לאקנויי קנין גמור וחזי ליה איניש אחרינא ואזיל ועביד וסבר רב מרי מילתא הוא דעבד ואתי בה לידי תקלה:
MICHNA: Les cohanim et les lévites sont exemptés [en vertu] d’un raisonnement a fortiori : s’ils ont exempté ceux d’Israël dans le désert, il est logique qu’ils exemptent les leurs.
מתני׳ כהנים ולוים פטורין מק"ו אם פטרו את של ישראל במדבר דין הוא שיפטרו את של עצמן:
Original : Bekhorot 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.