Bekhorot 58b בכורות

Avec voyelles

Talmud de Babylone · Kodachim – Choses saintes · feuillet 58b · 12 segments

Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1 Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.

il prend un de ceux d’Eloul, et les autres sont exempts. De toute façon : si le premier Eloul est le Nouvel An, ceux d’Eloul et de Tichri se combinent et ceux d’Av sont exempts ; et si le premier Tichri est le Nouvel An, ceux d’Av et d’Eloul se combinent et ceux de Tichri sont exempts.

ונוטל אחד מן האלולין והשאר פטורין ממה נפשך אי באחד באלול ר"ה דאלול ותשרי מצטרפין ודאב פטורים ואי באחד בתשרי ר"ה דאב ואלול מצטרפין דתשרי פטורין

Que dis-tu ? Qu’on les combine avec une autre aire ? Le Miséricordieux a dit un dixième certain, et non douteux.

מאי אמרת לצרפו לגורן אחר עשירי ודאי אמר רחמנא ולא ספק

C’est évident ! — Tu aurais pu dire qu’on décrète [l’interdiction], de peur qu’il n’en vienne à prendre parmi ceux-là ; il nous enseigne [que non].

פשיטא מהו דתימא לגזור דילמא אתי למישקל מהנך קמ"ל:

MICHNA: De quelle manière dîme-t-on ? On les fait entrer dans l’enclos et on leur fait une petite ouverture, afin que deux ne puissent sortir ensemble, et l’on compte : un, deux, trois, quatre, cinq, six, sept, huit, neuf ; et celui qui sort dixième, on le marque de peinture rouge et l’on dit : Celui-ci est la dîme. Si on ne l’a pas marqué de peinture rouge, ou qu’on ne les a pas comptés avec la verge, ou qu’on les a comptés couchés ou debout, ils sont néanmoins dîmés.

מתני׳ באי זה צד מעשרין כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחת ומונין א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' והיוצא עשירי סוקר בסיקרא ואומר ה"ז מעשר לא סקרו בסיקרא ולא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים הרי אלו מתעשרין

S’il en avait cent et qu’il en a pris dix, [ou] dix et qu’il en a pris un, ce n’est pas une dîme. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : C’est une dîme. Si l’un de ceux qui ont été comptés saute parmi eux, ils sont tous exempts ; [si l’un] de ceux qui ont été dîmés [saute] parmi eux, tous paîtront jusqu’à ce qu’ils deviennent défectueux, et seront mangés avec leur défaut par les propriétaires.

היה לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד אין זה מעשר רבי יוסי בר' יהודה אומר מעשר קפץ אחד מן המנויין לתוכן הרי אלו פטורין מן המעושרין לתוכן כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים:

GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : De quelle manière dîme-t-on ? On les fait entrer dans l’enclos et on leur fait une petite ouverture, afin que deux ne puissent sortir ensemble ; leurs mères à l’extérieur et eux à l’intérieur, et ils bêlent et sortent à la rencontre de leur mère.

גמ׳ ת"ר באי זה צד מעשר כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחד אימותיהם מבחוץ והם מבפנים וגועות ויוצאות לקראת אמן

Qu’il les fasse sortir lui-même ! — Il est écrit « passera », et non qu’on le fasse passer.

ולפקינהו אינהו יעבור כתיב ולא שיעבירוהו

Qu’on leur jette de l’herbe et qu’ils sortent vers elle ! — Rav Houna dit : C’est un décret à cause de l’[animal] acheté et à cause de l’orphelin.

ולשדי להו ירקא וליפקו לותיה אמר רב הונא גזירה משום לקוח ומשום יתום

Nos maîtres ont enseigné : « Tout ce qui passe sous » (Lv 27, 32) — à l’exclusion de la terefa, qui ne passe pas ; « sous la verge » — c’est une mitsva de les compter avec la verge. Si on ne les a pas comptés avec la verge, ou qu’on les a comptés couchés ou debout, d’où [sait-on qu’ils sont dîmés] ? Le verset dit : « le dixième sera saint » (Lv 27, 32) — de toute façon.

ת"ר (ויקרא כז, לב) כל אשר יעבור תחת פרט לטריפה שאינה עוברת תחת השבט מצוה למנותן בשבט לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים מנין תלמוד לומר (ויקרא כז, לב) העשירי קדש מ"מ

Je n’ai que [le cas] où il l’a appelé « dixième » ; s’il ne l’a pas appelé « dixième », d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « sera saint » (Lv 27, 32) — de toute façon. Je pourrais penser : s’il en avait cent et en a pris dix, [ou] dix et en a pris un, qu’ils soient dîmés ; le verset dit « dixième », et ce n’est pas un dixième. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : C’est une dîme.

ואין לי אלא שקרא שמו עשירי לא קרא שמו עשירי מנין ת"ל (ויקרא כז, ט) יהיה קדש מכל מקום יכול היו לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד יכול יהיו מעושרין ת"ל עשירי ואין זה עשירי ר' יוסי בר' יהודה אומר מעשר

Quelle est la raison de Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda ? Il pense comme Abba Éléazar ben Gomel, comme il est enseigné : Abba Éléazar ben Gomel dit : « Votre prélèvement vous sera compté » (Nb 18, 27) : l’Écriture parle de deux prélèvements, l’un la grande terouma et l’autre la terouma de la dîme.

מאי טעמיה דר' יוסי בר' יהודה סבר ליה כאבא אלעזר בן גומל דתניא אבא אלעזר בן גומל אומר (במדבר יח, כז) ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר

De même que la grande terouma est prélevée par estimation et par la pensée,

כשם שהתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה

Original : Bekhorot 58b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.

Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.