Même le neuvième n’est saint que si le nom de « dixième » a été ôté de [ce dixième] ; et le raisonnement le justifie :
אף התשיעי אינו קדוש אלא א"כ נעקר שם עשירי הימנו והדין נותן
Bekhorot 59b בכורות
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
si le onzième, qui confère une sainteté [apte] à être offerte, n’est saint que si le nom de « dixième » a été ôté de [ce dixième], le neuvième, qui ne confère pas une sainteté [apte] à être offerte, n’est-il pas logique que si le nom de « dixième » a été ôté de [ce dixième], oui, et sinon, non ?
ומה אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב אינו קדוש אלא א"כ נעקר שם עשירי הימנו תשיעי שאין עושה קדושה ליקרב אינו דין שאם נעקר שם עשירי הימנו אין אי לא לא
C’est justement ce qui donne [l’argument inverse] : le onzième, qui confère une sainteté [apte] à être offerte, si le nom de « dixième » a été ôté de [ce dixième], oui ; sinon, non ; [mais] le neuvième, qui ne confère pas une sainteté [apte] à être offerte, [est saint] même si le nom de « dixième » n’a pas été ôté de [ce dixième].
היא הנותנת אחד עשר שהוא עושה קדושה ליקרב אי נעקר שם עשירי הימנו אין אי לא לא תשיעי שאינו עושה קדושה ליקרב אע"ג דלא נעקר שם עשירי הימנו
Ou encore : le onzième, pour lequel le dixième a [déjà] été identifié, si le nom de « dixième » a été ôté de [ce dixième], oui ; sinon, non ;
אי נמי אחד עשר דאיברר ליה עשירי אי נעקר שם עשירי הימנו אין אי לא לא
le neuvième, pour lequel le dixième n’a pas encore été identifié, [est saint] même si le nom de « dixième » n’a pas été ôté de [ce dixième]. Il n’y a plus rien [à objecter].
תשיעי דאכתי לא איברר ליה עשירי ואע"ג דלא נעקר שם עשירי הימנו תו לא מידי
Rava dit : Le compte qui convenait exempte. D’où Rava tire-t-il cela ? Si l’on dit : de ce que nous avons appris : Si l’un de ceux qui ont été comptés saute parmi eux, tous sont exempts — ceux qui ont été comptés eux-mêmes, n’ont-ils pas été exemptés par le compte qui convenait ?
אמר רבא מנין הראוי פוטר מנא ליה לרבא הא אילימא מהא דתנן קפץ אחד מן המנויין לתוכן כולן פטורין מנויין גופייהו דאיפטרו לאו במנין הראוי
Mais peut-être parce qu’on a [déjà] dîmé pour eux ?
ודלמא דעשר עילוייהו
Tu ne peux pas dire cela, car [la Michna] enseigne [ensuite] : [si l’un] de ceux qui ont été dîmés [saute] parmi eux.
ההיא לא מצית אמרת הא תני מן המעושרין לתוכן
Mais peut-être que signifie « dîmés » ? Précisément la dîme ; c’est d’ailleurs exact, puisqu’il est enseigné : « ils paîtront ».
ודלמא מאי מעושרין מעשר דוקא דיקא נמי דקתני ירעו
C’est plutôt que Rava dit : Le verset dit : « passera » (Lv 27, 32) — et non celui qui est déjà passé. Que signifie « déjà passé » ? Si c’est qu’on a dîmé pour eux, faut-il le dire ? N’est-ce pas plutôt qu’ils ont été exemptés par le compte qui convenait ? Conclus-en cela.
אלא אמר רבא אמר קרא (ויקרא כז, לב) יעבור ולא שכבר עבר מאי שכבר עבר אי דעשר עילוייהו צריכא למימרא אלא לאו דאיפטרו להו במנין הראוי שמע מינה
Il est enseigné conformément à Rava : S’il avait dix agneaux, qu’il les a fait entrer dans l’enclos, en a compté cinq, et que l’un d’eux est mort : si c’est l’un de ceux qui ont été comptés qui est mort, il compte et complète [le compte] au-delà d’eux ; et si c’est l’un de ceux qui n’ont pas été comptés qui est mort, ceux qui ont été comptés sont exempts, et ceux qui n’ont pas été comptés se combinent avec une autre aire.
תניא כוותיה דרבא היו לו עשרה טלאים והכניסן לדיר ומנה חמשה ומת אחד מהם אם מן המנויים מת מונה ומשלים עליהם ואם משאינן מנויים מת מנויים פטורין ושאינן מנויים מצטרפין לגורן אחר
Et Rava dit : S’il avait quatorze agneaux, qu’il les a fait entrer dans l’enclos, que six sont sortis par cette ouverture-ci et quatre par cette ouverture-là, et que quatre sont restés là : si ces quatre-là sortent par l’ouverture des six, il en prend un, et les autres se combinent avec une autre aire ;
ואמר רבא היו לו י"ד טלאים והכניסן לדיר ויצאו ששה בפתח זה וארבעה בפתח זה וארבעה נשתיירו שם אותם ארבעה אם בפתח הששה יצאו נוטל אחד מהם והשאר מצטרפין לגורן אחר
sinon, les six sont exempts, et les quatre et quatre se combinent avec une autre aire.
ואם לאו ששה פטורין וארבעה ארבעה מצטרפין לגורן אחר
Si quatre sont sortis par cette ouverture-ci et six par celle-là, et que quatre sont restés là : si ces quatre-là sortent par l’ouverture des six, il en prend un et les autres sont exempts ; sinon, les quatre et les six sont exempts, et les quatre se combinent avec une autre aire.
יצאו ארבעה בפתח זה וששה בפתח זה ונשתיירו שם ארבעה אם אותם ארבעה בפתח הששה יצאו נוטל מהם אחד והשאר פטורים ואם לאו ארבעה וששה פטורים וארבעה מצטרפין לגורן אחר
Si quatre sont sortis par cette ouverture-ci et quatre par celle-là, et que six sont restés là : si ces six sortent par une même ouverture, il en prend un et les autres sont exempts ; sinon, les quatre sont exempts, et les six se combinent avec une autre aire.
יצאו ארבעה בפתח זה וארבעה בפתח זה ונשתיירו שם ששה אם אותן ששה יצאו בפתח אחד נוטל מהם אחד והשאר פטורים ואם לאו ארבעה פטורים וששה מצטרפין לגורן אחר
Que nous enseigne-t-il ? Que le compte qui convenait exempte ? Mais Rava l’a déjà dit une fois ! — Tu aurais pu dire : pour un compte qui convenait certain, nous le disons ; pour un compte qui convenait douteux, qui convient pour ici et convient pour là, nous ne le disons pas ; il nous enseigne [que si].
מאי קמ"ל דמנין הראוי פוטר והאמר רבא חדא זמנא מהו דתימא ודאי מנין הראוי אמרינן ספק מנין הראוי דחזי להכא ודחזי להכא לא אמרינן קמ"ל
Et Rava dit : S’il avait quinze agneaux, il ne dira pas : J’en choisirai dix, je les ferai entrer dans l’enclos, j’en prendrai un et les autres seront exempts ; mais il les fait [tous] entrer dans l’enclos, en fait sortir dix, en prend un, et les autres se combinent avec une autre aire. Il est aussi enseigné ainsi : S’il avait quinze agneaux,
ואמר רבא היו לו חמשה עשר טלאים לא יאמר אברור עשרה ואכניסם לדיר ואטול מהם אחד והשאר פטורים אלא כונסן לדיר ומוציא עשרה ונוטל מהם אחד והשאר מצטרפין לגורן אחר תניא נמי הכי היו לו חמשה עשר טלאים
Original : Bekhorot 59b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.