et [leur sainteté] a cessé.
ופסקו
Bekhorot 5a בכורות
Structure du débat :Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Certes, Rech Lakich [a pour] raison ce qu’il a dit ; mais pour Rabbi Yo’hanan, quelle est la raison ?
בשלמא ריש לקיש כדאמר טעם אלא לר' יוחנן מאי טעמא
Rabbi Éléazar dit : [à propos de] Rabbi Yo’hanan, j’ai vu en rêve que je dirais une bonne parole : le verset dit : « À Moi ils seront » (Nb 3, 13) – ils resteront dans leur état.
אמר ר' אלעזר ר' יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא אמר קרא לי יהיו בהוייתן יהו
Et Rabbi Yo’hanan, « Et quand [l’Éternel] t’amènera… tu feras passer », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour ce qu’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël : accomplis ce commandement, grâce auquel tu entreras dans le pays.
ורבי יוחנן והיה כי יביאך והעברת מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ
Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : vous, vous l’enseignez ainsi ; nous, nous l’enseignons à l’inverse : Rabbi Yo’hanan dit : les premiers-nés n’ont pas été sanctifiés dans le désert ; et Rech Lakich dit : les premiers-nés ont été sanctifiés dans le désert.
אמר ליה רב מרדכי לרב אשי אתון הכי מתניתו לה אנן איפכא מתנינן לה רבי יוחנן אמר לא קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר קדשו בכורות במדבר
Il lui dit : et vous inversez aussi l’objection, et vous inversez aussi la [parole] de Rabbi Éléazar ? Il lui dit : « ils n’ont pas été sanctifiés » [signifie] : ils n’ont pas eu besoin d’être sanctifiés.
אמר ליה ואפכית נמי תיובתא ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר א"ל לא קדשו (להו) לא הוצרכו ליקדש
S’il en est ainsi, c’est la même chose que nous ! Il nous apprend qu’un homme doit s’exprimer dans les termes de son maître.
אי הכי היינו דידן קמ"ל חייב אדם לומר בלשון רבו
Le gouverneur Kontrokos interrogea Rabban Yo’hanan ben Zakkaï : dans le détail des lévites, tu trouves vingt-deux mille trois cents ; dans leur total, tu trouves vingt-deux mille [le texte répète : « trois cents »]. Où sont passés [les trois cents] ?
שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות להיכן הלכו
Il lui dit : ces trois cents étaient des premiers-nés, et un premier-né n’annule pas [la sainteté d’]un premier-né. Pour quelle raison ? Abayé dit : il suffit au premier-né d’annuler sa propre sainteté.
א"ל אותן שלש מאות בכורות היו ואין בכור מפקיע בכור מאי טעמא אמר אביי דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו
Il l’interrogea encore : dans la collecte de l’argent, tu trouves deux cent un talents et onze maneh, car il est écrit : « Un béka par tête, la moitié du sicle, selon le sicle du sanctuaire, etc. » (Ex 38, 26) ;
ועוד שאלו בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה דכתיב (שמות לח, כו) בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו'
et dans l’emploi de l’argent, tu trouves cent talents, car il est écrit : « Et les cent talents d’argent servirent à fondre, etc. » (Ex 38, 27). Moïse, votre maître, était-il un voleur, ou un joueur de dés, ou n’était-il pas expert en calculs ? Il a donné la moitié, il a pris la moitié, et une moitié entière, il ne l’a pas rendue !
ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר דכתיב (שמות לח, כז) ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו' משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבונות נתן מחצה ונטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר
Il lui dit : Moïse notre maître était un trésorier fidèle et expert en calculs, et le maneh du sanctuaire était double.
אמר לו משה רבינו גיזבר נאמן היה ובקי בחשבונות היה ומנה של קודש כפול היה
Rav A’haï s’interrogea à ce sujet : quelle était sa difficulté ? « Et les cent talents d’argent servirent à fondre, etc. » : ceux-là pour fondre, et les autres au trésor. [Mais] un autre verset est écrit : « Et l’argent des dénombrés de l’assemblée : cent talents, etc. » (Ex 38, 25).
הוי בה רב אחאי מאי קא קשיא ליה ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו' הנך לצקת ואינך בי גזא כתב קרא אחרינא (שמות לח, כה) וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'
Et ce qu’il lui dit – que le maneh du sanctuaire était double –, d’où le tient-il ?
ודקא"ל מנה של קודש כפול היה מנא ליה
Si l’on dit : de ce [passage] même, car il y a ici soixante et onze maneh : « Et des mille sept cent soixante-quinze [sicles], il fit des crochets pour les colonnes » (Ex 38, 28), et l’Écriture ne les a comptés qu’en détail ; or s’il en était ainsi, il aurait fallu [écrire] cent un talents et onze maneh.
אילימא מיניה שהרי כאן שבעים ואחד מנה (שמות לח, כח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט ואם איתא מאה ואחד ככר ואחת עשרה מנה מיבעי ליה
C’est plutôt du fait que l’Écriture ne les a comptés qu’en détail : déduis-en que le maneh du sanctuaire était double.
אלא מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט ש"מ מנה של קודש כפול היה
Mais peut-être compte-t-il les sommes globales en talents, et ne compte-t-il pas les détails en talents ?
ודילמא כללי קחשיב בככרי פרטי לא קא חשיב בככרי
C’est plutôt d’ici : « Et le cuivre de l’offrande : soixante-dix talents et deux mille quatre cents sicles » (Ex 38, 29) ; car il y a ici quatre-vingt-seize maneh, et l’Écriture ne les a comptés qu’en détail. Déduis-en que le maneh du sanctuaire était double.
אלא מהכא (שמות לח, כט) ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל שהרי כאן תשעים וששה מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט שמע מינה מנה של קודש כפול היה
Mais peut-être compte-t-il un grand détail en talents, et ne compte-t-il pas un petit détail en talents ?
ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי פרטא זוטא לא קחשיב בככרי
Rav ’Hisda dit plutôt : d’ici : « Et le sicle sera de vingt guéra ; vingt sicles, vingt-cinq sicles, dix et cinq sicles : ce sera pour vous le maneh » (Ez 45, 12).
אלא אמר רב חסדא מהכא (יחזקאל מה, יב) והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם
Original : Bekhorot 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.