Et pour les générations, d’où le savons-nous ? Le verset dit : « Et les lévites seront à Moi » (Nb 3, 12) : « seront » – ils resteront dans leur état.
ולדורות מנלן אמר קרא (במדבר ג, יב) והיו לי הלוים והיו בהווייתן יהו
Bekhorot 4b בכורות
Structure du débat :Question 4Objection 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et d’où [sait-on que la bête est rachetée] avec un agneau ? Rav ’Hisda dit : il est dit « argent » pour les générations, et il est dit « agneau » pour les générations.
וממאי דבשה אמר רב חסדא נאמר כסף לדורות ונאמר שה לדורות
De même que l’argent mentionné pour les générations, on a racheté avec lui pour les générations [et] on a racheté avec lui à ce moment-là, de même l’agneau mentionné pour les générations, on a racheté avec lui pour les générations [et] on a racheté avec lui à ce moment-là.
מה כסף האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו לאותה שעה אף שה האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו באותה שעה
[Mais on peut objecter :] qu’en est-il de l’argent, puisqu’on rachète avec lui les choses consacrées et la seconde dîme ?
מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני
Le verset dit plutôt : « Mais tu rachèteras le premier-né de l’homme, et le premier-né de la bête impure tu le rachèteras » (Nb 18, 15) : de même que pour le premier-né de l’homme tu n’as pas distingué entre les générations et ce moment-là, [le rachat se faisant] en argent, de même pour la bête impure, ne distingue pas entre les générations et ce moment-là, [le rachat se faisant] avec un agneau.
אלא אמר קרא (במדבר יח, טו) אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה מה בכור אדם לא חלקת בין לדורות בין לאותה שעה בכסף אף בהמה טמאה לא תחלוק בו בין לדורות בין לאותה שעה בשה
Rabbi ’Hanina dit : un seul agneau d’un lévite a exempté plusieurs premiers-nés d’ânes d’Israël. Abayé dit : sache-le, car l’Écriture a compté les surnuméraires chez les hommes et n’a pas compté de surnuméraires chez les bêtes.
אמר ר' חנינא שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים מישראל אמר אביי תדע שהרי מנה הכתוב עודפים באדם ולא מנה עודפין בבהמה
D’où [le sais-tu] ? Peut-être n’avaient-ils pas beaucoup de bêtes ? Ne le pense pas, car il est écrit : « Les fils de Réouven et les fils de Gad avaient un bétail nombreux » (Nb 32, 1).
ממאי דילמא לא הוי נפישי להו בהמות טובא לא ס"ד דכתיב (במדבר לב, א) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד
Peut-être, malgré cela, les [bêtes] ordinaires des lévites correspondaient-elles aux premiers-nés d’Israël ? Le verset dit : « et la bête des lévites à la place de leur bête » (Nb 3, 45) : une bête à la place de nombreuses bêtes.
דילמא אפילו הכי פשוטים דלוים הוו קיימי לבהדי בכורי ישראל אמר קרא (במדבר ג, מה) ואת בהמת הלוים תחת בהמתם בהמה אחת תחת בהמות הרבה
Mais dis [que « bête » peut signifier] : « une bête nombreuse » (Jon 4, 11) ! S’il en était ainsi, que le verset écrive soit « bête à la place de bête », soit « leurs bêtes à la place de leurs bêtes ». Pourquoi « la bête à la place de leur bête » ? Déduis-en qu’un seul en a exempté beaucoup.
ואימא (יונה ד, יא) בהמה רבה א"כ ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה או בהמתם תחת בהמתם מאי בהמת תחת בהמתם ש"מ חד פטר טובא
Rava dit : nous aussi l’avons appris : « et il rachète avec lui de nombreuses fois ». Et Rabbi ’Hanina explique la raison de la Michna ; voici ce qu’il dit : pour quelle raison rachète-t-on avec lui de nombreuses fois ? Parce qu’un seul agneau d’un lévite a exempté plusieurs premiers-nés d’ânes d’Israël.
אמר רבא אף אנן נמי תנינא ופודה בו פעמים הרבה ור' חנינא טעמא דמתני' מפרש והכי קאמר מאי טעמא פודה בו פעמים הרבה משום דשה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי חמורים של ישראל
Il a été dit : Rabbi Yo’hanan dit : les premiers-nés ont été sanctifiés dans le désert ; et Rech Lakich dit : les premiers-nés n’ont pas été sanctifiés dans le désert.
איתמר ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר
Rabbi Yo’hanan dit que les premiers-nés ont été sanctifiés dans le désert, car le Miséricordieux a dit qu’ils soient sanctifiés, comme il est écrit : « Sanctifie-Moi tout premier-né » (Ex 13, 2).
ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר דרחמנא אמר ליקדשו כדכתיב (שמות יג, ב) קדש לי כל בכור
Et Rech Lakich dit que les premiers-nés n’ont pas été sanctifiés dans le désert, puisqu’il est écrit : « Et quand [l’Éternel] t’amènera » (Ex 13, 11), et il est écrit ensuite : « tu feras passer » – ce qui implique qu’au début ils n’étaient pas sanctifiés.
וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר מדכתיב (שמות יג, ה) והיה כי יביאך וכתיב בתריה והעברת מכלל דמעיקרא לא קדוש
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : « Avant que le Tabernacle ne fût dressé, les autels privés étaient permis, et le culte [était assuré] par les premiers-nés. » Il lui dit : [il s’agit de] ceux qui étaient sortis d’Égypte.
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עד שלא הוקם המשכן היו במות מותרות ועבודה בבכורות אמר ליה באותן שיצאו ממצרים
C’est aussi plausible, car si tu ne dis pas cela, [un premier-né] âgé d’un an est-il apte à faire le culte ?
הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי בן שנה בר מיעבד עבודה הוא
Et celui qui a objecté, pourquoi a-t-il objecté ?
ודקארי לה מאי קארי לה
Voici ce qui lui faisait difficulté : certes, si tu dis que leur sainteté n’a pas cessé, ceux du début non plus n’ont pas perdu leur sainteté ; mais si tu dis que leur sainteté a cessé, ceux du début aussi ont perdu leur sainteté.
הכי קא קשיא ליה אי אמרת בשלמא דלא פסיק קדושתייהו הנך דמעיקרא נמי לא פקעא קדושתייהו אלא אי אמרת דפסק קדושתייה הנך דמעיקרא נמי פקעא ליה קדושתייהו
Et l’autre [pense] : celui qui était sanctifié est sanctifié, celui qui n’était pas sanctifié n’est pas sanctifié.
ואידך דקדוש קדוש דלא קדוש לא קדוש
Il lui objecta : « Le jour où le Tabernacle fut dressé, Israël offrit des vœux et des dons volontaires, des ’hatat et des acham, des premiers-nés et des dîmes. » Ici aussi, [il s’agit de] ceux qui étaient sortis d’Égypte. Et on en déduit : c’est ce jour-là qu’ils furent offerts ; à partir de là, ils ne furent plus offerts.
איתיביה אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם בישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות הכי נמי באותן שיצאו ממצרים ומינה אותו היום הוא דקרוב מיכן ואילך לא קרוב
Certains disent : Rech Lakich objecta à Rabbi Yo’hanan : « Le jour où le Tabernacle fut dressé, Israël offrit des vœux et des dons volontaires, des ’hatat et des acham, des premiers-nés et des dîmes. » Ce jour-là, oui ; à partir de là, non ! Dis : à partir de ce jour-là.
איכא דאמרי איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם ישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות אותו היום אין מיכן ואילך לא אימא מאותו היום ואילך
Et que nous apprend-il ? À partir de ce jour-là, oui ; auparavant, non. Donc les [sacrifices] obligatoires n’étaient pas offerts sur un autel privé.
ומאי קמשמע לן מאותו היום אין מעיקרא לא אלמא חובות בבמה לא קרוב
Viens et entends : il se trouve que tu dis : en trois endroits les premiers-nés ont été sanctifiés pour Israël : en Égypte, dans le désert et lors de l’entrée d’Israël dans le pays. En Égypte, que dit-il ? « Sanctifie-Moi tout premier-né » (Ex 13, 2). Dans le désert, il dit : « Car à Moi est tout premier-né parmi les enfants d’Israël » (Nb 8, 17). Lors de leur entrée dans le pays, il dit : « Et quand [l’Éternel] t’amènera… tu feras passer » (Ex 13, 11-12).
תא שמע נמצאת אתה אומר בשלשה מקומות קדשו בכורות לישראל במצרים ובמדבר ובכניסתן ישראל לארץ במצרים מהו אומר (שמות יג, ב) קדש לי כל בכור במדבר הוא אומר (במדבר ח, יז) כי לי כל בכור בבני ישראל בכניסתם לארץ הוא אומר והיה כי יביאך והעברת
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : en trois endroits ils ont été avertis au sujet des premiers-nés qu’ils soient sanctifiés, mais ils n’ont pas été sanctifiés. – Et en Égypte non plus ils n’ont pas été sanctifiés ? Nous disons pourtant qu’ils ont été sanctifiés ! – Voici ce qu’il dit : dans certains [cas] ils ont été sanctifiés, et dans d’autres ils n’ont pas été sanctifiés.
אמר רב נחמן בר יצחק בשלשה מקומות הוזהרו על הבכורות ליקדש ולא קדשו ובמצרים נמי לא קדוש הא קאמרי' דקדוש ה"ק מהן קדשו ומהן לא קדשו
Rav Papa objecte : et dans le désert, ils n’ont pas été sanctifiés ? N’est-il pas écrit : « Dénombre tout premier-né mâle des enfants d’Israël » (Nb 3, 40) ? C’est plutôt que, si cela a été dit, voici comment cela a été dit : Rabbi Yo’hanan dit : ils ont été sanctifiés, et [leur sainteté] n’a pas cessé ; et Rech Lakich dit : ils ont été sanctifiés,
מתקיף לה רב פפא ובמדבר לא קדשו והכתיב (במדבר ג, מ) פקוד כל בכור זכר לבני ישראל אלא אי איתמר הכי איתמר רבי יוחנן אמר קדשו ולא פסקו וריש לקיש אמר קדשו
Original : Bekhorot 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.