Structure du débat :Question 3Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais si tu dis qu’ils récitaient « D’un grand amour », que signifie [le principe selon lequel] les bénédictions ne sont pas indispensables l’une à l’autre ? Peut-être que s’ils ne disaient pas « Qui forme la lumière », c’est parce que le temps de « Qui forme la lumière » n’était pas encore arrivé, et quand le temps de « Qui forme la lumière » arrivait, ils la disaient !
אלא אי אמרת אהבה רבה הוו אמרי מאי ברכות אין מעכבות זו את זו דלמא האי דלא אמרי יוצר אור משום דלא מטא זמן יוצר אור וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי
Car si c’est une déduction implicite, en réalité ils disaient « D’un grand amour », et quand le temps de « Qui forme la lumière » arrivait, ils la disaient. Et que signifie « les bénédictions ne sont pas indispensables l’une à l’autre » ? [Il s’agit de] l’ordre des bénédictions.
דאי מכללא לעולם אהבה רבה הוו אמרי וכי מטא זמן יוצר אור הוו אמרי ליה ומאי ברכות אין מעכבות זו את זו סדר ברכות:
« Et ils lisaient les Dix Paroles, “Écoute”, “Et s’il advient que vous écoutiez”, “Et Il dit”, “Vrai et ferme”, le Service et la bénédiction des cohanim. »
וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים.
Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Même en province, on voulut lire ainsi [les Dix Paroles], mais on les avait déjà supprimées à cause des récriminations des hérétiques.
א"ר יהודה אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין
On a enseigné de même dans une baraïta : Rabbi Nathan dit : En province, on voulut lire ainsi, mais on les avait déjà supprimées à cause des récriminations des hérétiques.
תניא נמי הכי ר' נתן אומר בגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין
« Et le Chabbat, on ajoutait une bénédiction pour la garde sortante. » Quelle est cette bénédiction ? Rabbi ’Helbo a dit : La garde sortante disait à la garde entrante : Que Celui qui a fait résider son nom dans cette maison fasse résider parmi vous l’amour, la fraternité, la paix et l’amitié.
ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא. מאי ברכה אחת א"ר חלבו משמר היוצא אומר למשמר הנכנס מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות:
« Là où l’on a dit d’allonger. » C’est évident : si quelqu’un tient en main une coupe de vin en pensant que c’est de la bière, commence la bénédiction dans l’intention [de bénir] la bière et la conclut par [la formule] du vin, il est quitte ; car même s’il avait dit « par la parole de qui tout existe », il serait quitte, puisque nous avons appris dans une michna : Pour toutes [les nourritures], s’il a dit « par la parole de qui tout existe », il est quitte.
מקום שאמרו להאריך: פשיטא היכא דקא נקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא ופתח ומברך אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא יצא דאי נמי אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא דהא תנן על כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא
Mais si quelqu’un tient en main une coupe de bière en pensant que c’est du vin, commence la bénédiction dans l’intention [de bénir] le vin et la conclut par [la formule] de la bière, qu’en est-il ?
אלא היכא דקא נקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי
Viens et écoute : Le matin, s’il a commencé par « Qui forme la lumière » et conclu par « Qui fait venir les soirs », il n’est pas quitte ; s’il a commencé par « Qui fait venir les soirs » et conclu par « Qui forme la lumière », il est quitte.
ת"ש שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא
Le soir, s’il a commencé par « Qui fait venir les soirs » et conclu par « Qui forme la lumière », il n’est pas quitte ; s’il a commencé par « Qui forme la lumière » et conclu par « Qui fait venir les soirs », il est quitte.
ערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא
Cela va bien selon Rav, qui a dit : Toute bénédiction qui ne contient pas la mention du Nom n’est pas une bénédiction. Mais selon Rabbi Yo’hanan, qui a dit : Toute bénédiction qui ne contient pas [la mention de] la royauté n’est pas une bénédiction, que peut-on dire ?
הניחא לרב דאמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא לר' יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר
Mais puisque Rabba bar Oula a dit : [C’est] afin de mentionner l’attribut du jour la nuit et l’attribut de la nuit le jour, lorsqu’il dit la formule de bénédiction et la royauté au début, il la dit pour les deux.
אלא כיון דאמר רבה בר עולא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום כי קאמר ברכה ומלכות מעיקרא אתרוייהו קאמר
Viens et écoute [une preuve] de la fin : La règle générale est : tout va d’après la conclusion. « La règle générale », pour inclure quoi ? N’est-ce pas pour inclure ce que nous venons de dire ?
ת"ש מסיפא כללו של דבר הכל הולך אחר החתום כללו של דבר לאתויי מאי לאו לאתויי הא דאמרן
Non, pour inclure le pain et les dattes. Comment cela ? Si l’on dit qu’il a mangé du pain en pensant manger des dattes, a commencé dans l’intention des dattes et conclu par [la formule] du pain, c’est précisément notre question !
לא לאתויי נהמא ותמרי ה"ד אילימא דאכל נהמא וקסבר דתמרי אכל ופתח אדעתא דתמרי וסיים בדנהמא היינו בעיין
Non, c’est nécessaire dans le cas où il a mangé des dattes en pensant manger du pain, a commencé par [la formule] du pain et conclu par celle des dattes : il est quitte, car même s’il avait conclu par celle du pain, il serait quitte.
לא צריכא כגון דאכל תמרי וקסבר נהמא אכל ופתח בדנהמא וסיים בדתמרי [יצא] דאפילו סיים בדנהמא נמי יצא
Rabba bar ’Hinena l’Ancien a dit au nom de Rav : Quiconque n’a pas dit « Vrai et ferme » le matin et « Vrai et fidèle » le soir ne s’est pas acquitté de son obligation, comme il est dit : « Annoncer le matin ta bonté, et ta fidélité dans les nuits » (Ps 92, 3).
אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר (תהלים צב, ג) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות:
Rabba bar ’Hinena l’Ancien a dit encore au nom de Rav : Celui qui prie, lorsqu’il s’incline, s’incline à « Béni », et lorsqu’il se redresse, se redresse au [prononcé du] Nom.
ואמר רבה בר חיננא [סבא] משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם
Chmouel dit à ’Hiya bar Rav : Fils de la Torah, viens que je te dise une excellente chose que ton père a dite. Ainsi a dit ton père : Lorsqu’il s’incline, il s’incline à « Béni », et lorsqu’il se redresse, il se redresse au [prononcé du] Nom.
אמר ליה שמואל לחייא בר רב בר אוריאן תא ואימא לך מלתא מעלייתא דאמר אבוך הכי אמר אבוך כשהוא כורע כורע בברוך כשהוא זוקף זוקף בשם.
Original : Berakhot 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.