Rav Chéchet, lorsqu’il s’inclinait, s’inclinait [d’un coup] comme un bâton ; lorsqu’il se redressait, il se redressait [lentement] comme un serpent.
רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא:
Berakhot 12b ברכות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabba bar ’Hinena l’Ancien a dit encore au nom de Rav : Toute l’année, on prie [en disant] « le Dieu saint » et « Roi qui aime la justice et le droit », sauf durant les dix jours entre Roch Hachana et Yom Kippour, où l’on prie [en disant] « le Roi saint » et « le Roi du jugement ».
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט
Et Rabbi Éléazar a dit : Même s’il a dit « le Dieu saint », il est quitte, comme il est dit : « L’Éternel des armées est exalté par le jugement, et le Dieu saint est sanctifié par la justice » (Is 5, 16). Quand « l’Éternel des armées est-Il exalté par le jugement » ? Ce sont les dix jours de Roch Hachana à Yom Kippour, et [le verset] dit [pourtant] « le Dieu saint ».
ורבי אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא שנאמר (ישעיהו ה, טז) ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמר"ה ועד יוה"כ וקאמר האל הקדוש
Qu’en a-t-on conclu ?
מאי הוה עלה
Rav Yossef a dit : « Le Dieu saint » et « Roi qui aime la justice et le droit ». Rabba a dit : « Le Roi saint » et « le Roi du jugement ». Et la halakha est conforme à Rabba.
אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבה:
Rabba bar ’Hinena l’Ancien a dit encore au nom de Rav : Quiconque peut implorer la miséricorde pour son prochain et ne le fait pas est appelé pécheur, comme il est dit : « Quant à moi aussi, loin de moi de pécher contre l’Éternel en cessant de prier pour vous » (1 S 12, 23).
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר (שמואל א יב, כג) גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם
Rava a dit : Si c’est un disciple des sages, il doit se rendre malade [d’inquiétude] pour lui.
אמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו
Quelle en est la raison ? Si l’on dit que c’est parce qu’il est écrit : « Aucun de vous ne se met en peine pour moi et ne m’ouvre l’oreille » (1 S 22, 8), peut-être un roi est-il différent ! [La source vient] plutôt d’ici : « Et moi, quand ils étaient malades, je me vêtais d’un sac », etc. (Ps 35, 13).
מ"ט אילימא משום דכתיב (שמואל א כב, ח) ואין חולה מכם עלי (ואין) [ו] גולה את אזני דילמא מלך שאני אלא מהכא (תהלים לה, יג) ואני בחלותם לבושי וגו':
Rabba bar ’Hinena l’Ancien a dit encore au nom de Rav : Quiconque commet une transgression et en a honte, on lui pardonne toutes ses fautes, comme il est dit : « Afin que tu te souviennes et que tu sois confuse, et que tu n’ouvres plus la bouche à cause de ta honte, quand Je te pardonnerai tout ce que tu as fait, dit le Seigneur Dieu » (Ez 16, 63).
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (יחזקאל טז, סג) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים
Peut-être une communauté est-elle différente ! [La source vient] plutôt d’ici : « Samuel dit à Saül : Pourquoi m’as-tu troublé en me faisant monter ? Saül répondit : Je suis dans une grande détresse : les Philistins me font la guerre, et Dieu s’est retiré de moi et ne m’a plus répondu, ni par les prophètes, ni par les songes ; et je t’ai appelé pour que tu me fasses connaître ce que je dois faire » (1 S 28, 15). Mais il ne mentionne pas les ourim et toumim.
דילמא צבור שאני אלא מהכא (שמואל א כח, טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה ואילו אורים ותומים לא קאמר
[Car il avait honte de les consulter,] parce qu’il avait massacré Nov, la ville des cohanim.
משום דקטליה לנוב עיר הכהנים
Et d’où savons-nous qu’on lui a pardonné au ciel ? Car il est dit : « Et demain, toi et tes fils serez avec moi » (1 S 28, 19), et Rabbi Yo’hanan a dit : « Avec moi » – dans mon enceinte.
ומנין דאחילו ליה מן שמיא שנא' (שמואל א כח, יט) (ויאמר שמואל אל שאול) [ו] מחר אתה ובניך עמי וא"ר יוחנן עמי במחיצתי
Et les Sages disent : D’ici : « Nous les pendrons devant l’Éternel à Guiv’a de Saül, l’élu de l’Éternel » (2 S 21, 6). Une voix céleste sortit et dit : « L’élu de l’Éternel ».
ורבנן אמרי מהכא (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה' יצתה בת קול ואמרה בחיר ה'
Rabbi Abbahou ben Zoutarti a dit au nom de Rabbi Yehouda bar Zevida : On voulut fixer le chapitre de Balak dans la lecture du Chema. Pourquoi ne l’a-t-on pas fixé ? À cause du dérangement de la communauté.
אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור
Quelle en est la raison [pour laquelle on voulait le fixer] ? Si l’on dit que c’est parce qu’il y est écrit : « Dieu qui les a fait sortir d’Égypte » (Nb 23, 22), qu’on dise [alors] le chapitre de l’usure ou le chapitre des poids, où est écrite la sortie d’Égypte !
מ"ט אילימא משום דכתיב בה (במדבר כג, כב) אל מוציאם ממצרים לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים
Rabbi Yossé bar Avin a plutôt dit : Parce qu’il y est écrit ce verset : « Il s’accroupit, il se couche comme un lion, comme une lionne : qui le fera lever ? » (Nb 24, 9).
אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (במדבר כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו
Qu’on dise ce verset seulement, et rien de plus !
ולימא האי פסוקא ותו לא
Nous avons une tradition : toute section que Moïse notre maître a délimitée, nous la délimitons ; celle que Moïse notre maître n’a pas délimitée, nous ne la délimitons pas.
גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן
Le chapitre des tsitsit, pourquoi l’a-t-on fixé ?
פרשת ציצית מפני מה קבעוה
Rabbi Yehouda bar ’Haviva a dit : Parce qu’il contient cinq choses : la mitsva des tsitsit, la sortie d’Égypte, le joug des mitsvot, [la mise en garde contre] l’opinion des hérétiques, la pensée de transgression et la pensée d’idolâtrie.
א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז
On comprend ces trois-là, qui sont explicites : le joug des mitsvot, comme il est écrit : « Vous le verrez et vous vous souviendrez de toutes les mitsvot de l’Éternel » (Nb 15, 39) ; les tsitsit, comme il est écrit : « Qu’ils se fassent des tsitsit », etc. (Nb 15, 38) ; la sortie d’Égypte, comme il est écrit : « qui vous ai fait sortir », etc. (Nb 15, 41). Mais l’opinion des hérétiques, la pensée de transgression et la pensée d’idolâtrie, d’où le savons-nous ?
בשלמא הני תלת מפרשן עול מצות דכתיב (במדבר טו, לט) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית דכתיב ועשו להם ציצית וגו' יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי וגו' אלא דעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז מנלן
Car on a enseigné dans une baraïta : « Après votre cœur » (Nb 15, 39) – c’est l’hérésie, et ainsi il est dit : « L’insensé a dit en son cœur : Il n’y a pas de Dieu » (Ps 14, 1). « Après vos yeux » – c’est la pensée de transgression, comme il est dit : « Samson dit à son père : Prends-la pour moi, car elle plaît à mes yeux » (Jg 14, 3). « Vous vous prostituez » – c’est la pensée d’idolâtrie, et ainsi il est dit : « Ils se prostituèrent après les Baals » (Jg 8, 33).
דתניא אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים אחרי עיניכם זה הרהור עבירה שנאמר (שופטים יד, ג) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אתם זונים זה הרהור ע"ז וכן הוא אומר (שופטים ח, לג) ויזנו אחרי הבעלים:
MICHNA: On mentionne la sortie d’Égypte les nuits. Rabbi Éléazar ben Azaria a dit : Me voici comme un homme de soixante-dix ans, et je n’ai pas réussi [à prouver] que l’on doit dire la sortie d’Égypte les nuits, jusqu’à ce que Ben Zoma l’ait interprété,
מתני׳ מזכירין יציאת מצרים בלילות א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא
comme il est dit : « Afin que tu te souviennes du jour de ta sortie du pays d’Égypte tous les jours de ta vie » (Dt 16, 3). « Les jours de ta vie » – les jours ; « tous les jours de ta vie » – les nuits.
שנא' (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות
Et les Sages disent : « Les jours de ta vie » – ce monde-ci ; « tous » – pour inclure les jours du Messie.
וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח:
GUEMARA: On a enseigné dans une baraïta : Ben Zoma dit aux Sages : Mentionne-t-on donc la sortie d’Égypte aux jours du Messie ? N’est-il pas déjà dit : « Voici, des jours viennent, dit l’Éternel, où l’on ne dira plus : Vive l’Éternel qui a fait monter les enfants d’Israël du pays d’Égypte ! mais : Vive l’Éternel qui a fait monter et qui a ramené la descendance de la maison d’Israël du pays du nord et de tous les pays où Je les avais chassés » (Jr 23, 7-8) ?
גמ׳ תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר (ירמיהו כג, ז) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם
Ils lui dirent : Ce n’est pas que la sortie d’Égypte sera arrachée de sa place, mais l’asservissement aux royaumes sera l’essentiel et la sortie d’Égypte lui sera accessoire.
אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו
De même, tu dis : « Ton nom ne sera plus Jacob, mais Israël sera ton nom » (Gn 35, 10).
כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך
Original : Berakhot 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.