Peut-être est-ce Rabbi Yehouda, et c’est a priori que ce n’est pas [permis], mais a posteriori c’est valable !
דילמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי
Berakhot 15b ברכות
Ne le pense pas, car on enseigne le sourd à l’instar du fou et du mineur : de même que pour le fou et le mineur, même a posteriori ce n’est pas [valable], de même pour le sourd, même a posteriori ce n’est pas [valable].
לא ס"ד דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא
Mais peut-être chacun [est-il régi] selon sa propre règle !
ודילמא הא כדאיתא והא כדאיתא
Et peux-tu l’attribuer à Rabbi Yehouda ? Puisque la fin enseigne : « Rabbi Yehouda déclare le mineur apte », on en déduit que le début n’est pas de Rabbi Yehouda !
ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה והא מדקתני סיפא רבי יהודה מכשיר בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא
Mais peut-être le tout est-il de Rabbi Yehouda, et il y a deux sortes de mineurs, et il manque [un passage dans la michna], et voici ce qu’elle enseigne : Tous sont aptes à lire la Méguila, sauf le sourd, le fou et le mineur. De quoi parle-t-on ? D’un mineur qui n’a pas atteint l’âge de l’éducation ; mais un mineur qui a atteint l’âge de l’éducation est apte même a priori ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda, car Rabbi Yehouda déclare le mineur apte.
ודילמא כולה ר' יהודה היא ותרי גווני קטן וחסורי מחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחש"ו בד"א בקטן שלא הגיע לחנוך אבל קטן שהגיע לחנוך אפילו לכתחלה כשר דברי רבי יהודה שרבי יהודה מכשיר בקטן
Comment l’as-tu établi ? Selon Rabbi Yehouda, et a posteriori oui, a priori non. Mais alors, ce qu’a enseigné Rabbi Yehouda fils de Rabbi Chimon ben Pazi : Un sourd qui parle mais n’entend pas peut prélever la terouma a priori –
במאי אוקימתא כר"י ודיעבד אין לכתחלה לא אלא הא דתני ר"י בריה דר' שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה
de qui est-ce ? Ni de Rabbi Yehouda, ni de Rabbi Yossé ! Si c’est Rabbi Yehouda, a posteriori oui, a priori non ; si c’est Rabbi Yossé, même a posteriori, non.
מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא
Que dire alors ? C’est Rabbi Yehouda, et même a priori. Mais alors, ce qu’on a enseigné : Un homme ne doit pas réciter la bénédiction après le repas dans son cœur, mais s’il l’a récitée, il est quitte – de qui est-ce ?
אלא מאי ר' יהודה ואפילו לכתחלה נמי אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני
Ni de Rabbi Yehouda, ni de Rabbi Yossé ! Si c’est Rabbi Yehouda, il a dit : même a priori ; et si c’est Rabbi Yossé, il a dit : même a posteriori, non.
לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי רבי יהודה הא אמר אפי' לכתחלה נמי ואי ר' יוסי הא אמר אפי' דיעבד נמי לא
En réalité, c’est Rabbi Yehouda, et même a priori. Et il n’y a pas de difficulté : ceci est [son opinion] propre, et cela est [l’opinion] de son maître. Car on a enseigné dans une baraïta : Rabbi Yehouda a dit au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria : Celui qui récite le Chema doit le faire entendre à son oreille, comme il est dit : « Écoute, Israël ». Rabbi Meïr lui dit : Voici qu’il dit : « que Je t’ordonne aujourd’hui, sur ton cœur » : c’est d’après l’intention du cœur que les paroles [ont leur valeur].
לעולם ר' יהודה היא ואפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא א"ר יהודה משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל אמר לו ר' מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים
Maintenant que tu en es arrivé là, tu peux même dire que Rabbi Yehouda pense comme son maître, et il n’y a pas de difficulté : ceci est [l’opinion de] Rabbi Yehouda, et cela [celle de] Rabbi Meïr.
השתא דאתית להכי אפי' תימא ר' יהודה כרביה ס"ל ולא קשיא הא ר' יהודה הא רבי מאיר
Rav ’Hisda a dit au nom de Rav Chila : La halakha est conforme à Rabbi Yehouda, qui a parlé au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria ; et la halakha est conforme à Rabbi Yehouda.
א"ר חסדא אמר רב שילא הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה והלכה כרבי יהודה
Et c’était nécessaire [de dire les deux]. Car s’il nous avait seulement fait savoir que la halakha est conforme à Rabbi Yehouda, j’aurais pensé : même a priori. Il nous enseigne [donc] : la halakha est conforme à Rabbi Yehouda, qui a parlé au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria.
וצריכא דאי אשמעינן הלכה כר' יהודה הוה אמינא אפילו לכתחלה קמ"ל הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה
Et s’il nous avait seulement fait savoir que la halakha est conforme à Rabbi Yehouda, qui a parlé au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria, j’aurais pensé que c’est indispensable et qu’il n’y a pas de remède. Il nous enseigne [donc] : la halakha est conforme à Rabbi Yehouda.
ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה הוה אמינא צריך ואין לו תקנה קמ"ל הלכה כרבי יהודה
Rav Yossef a dit : La controverse porte sur le Chema ; mais pour les autres mitsvot, tous s’accordent qu’il n’est pas quitte, car il est écrit : « Fais silence et écoute, Israël » (Dt 27, 9).
אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות דברי הכל לא יצא דכתיב (דברים כז, ט) הסכת ושמע ישראל
On objecta : Un homme ne doit pas réciter la bénédiction après le repas dans son cœur, mais s’il l’a récitée, il est quitte ! Si plutôt cela a été dit, voici ce qui a été dit : Rav Yossef a dit : La controverse porte sur le Chema, car il est écrit « Écoute, Israël » ; mais pour les autres mitsvot, tous s’accordent qu’il est quitte.
מיתיבי לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב יוסף מחלוקת בק"ש דכתיב שמע ישראל אבל בשאר מצות דברי הכל יצא
Mais il est écrit : « Fais silence et écoute, Israël » !
והכתיב הסכת ושמע ישראל
Ce [verset] est écrit au sujet des paroles de la Torah.
ההוא בדברי תורה כתיב:
« S’il l’a récité sans être précis dans ses lettres. »
קרא ולא דקדק באותיותיה:
Rabbi Tavi a dit au nom de Rabbi Yochiya : La halakha est conforme aux paroles des deux, dans le sens de la clémence.
א"ר טבי א"ר יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל:
Rabbi Tavi a dit encore au nom de Rabbi Yochiya : Que signifie ce qui est écrit : « Il y a trois choses qui ne se rassasient pas… le Chéol et le sein stérile » (Pr 30, 15-16) ? Quel rapport y a-t-il entre le Chéol et le sein ? C’est pour te dire : de même que le sein reçoit et rend, de même le Chéol reçoit et rend.
וא"ר טבי א"ר יאשיה מאי דכתיב (משלי ל, טו) שלש הנה לא תשבענה שאול ועוצר רחם וכי מה ענין שאול אצל רחם אלא לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף שאול מכניס ומוציא
Et n’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si le sein, où l’on fait entrer en silence, on en fait sortir à grands cris, le Chéol, où l’on fait entrer à grands cris, n’est-il pas logique qu’on en fasse sortir à grands cris ? D’ici une réponse à ceux qui disent que la résurrection des morts n’est pas [enseignée] par la Torah.
והלא דברים ק"ו ומה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולי קולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות מכאן תשובה לאומרים אין תחיית המתים מן התורה:
Rabbi Ochaya enseigna devant Rava : « Vous les écrirez » (Dt 6, 9) – tout par écrit, même les ordres.
תני ר' אושעיא קמיה דרבא וכתבתם הכל בכתב אפילו צואות
Il lui dit : Qui te l’a dit ? C’est Rabbi Yehouda, qui dit au sujet de la sota : il écrit les malédictions, il n’écrit pas les ordres. Et là, c’est parce qu’il est écrit : « Il écrira ces malédictions » (Nb 5, 23) ; mais ici, où il est écrit « vous les écrirez », même les ordres.
א"ל דאמר לך מני ר' יהודה היא דאמר גבי סוטה אלות כותב צואות אינו כותב והתם הוא דכתיב (במדבר ה, כג) וכתב את האלות האלה אבל הכא דכתיב וכתבתם אפי' צואות נמי
Est-ce que la raison de Rabbi Yehouda est qu’il est écrit « il écrira » ? La raison de Rabbi Yehouda est qu’il est écrit « les malédictions » : les malédictions, oui ; les ordres, non !
אטו טעמיה דר' יהודה משום דכתיב וכתב טעמיה דר' יהודה משום דכתיב אלות אלות אין צואות לא
C’était nécessaire : on aurait pu penser que nous apprenons « écriture » de « écriture » de là-bas : de même que là, les malédictions oui, les ordres non, de même ici, les ordres non. Le Miséricordieux a [donc] écrit « vous les écrirez » : même les ordres.
אצטריך סד"א נילף כתיבה כתיבה מהתם מה התם אלות אין צואות לא אף הכא נמי צואות לא כתב רחמנא וכתבתם אפי' צואות:
Rav Ovadia enseigna devant Rava : « Vous les enseignerez (ve-limadetem) » (Dt 11, 19) – que ton enseignement soit parfait (tam) : qu’on laisse un intervalle entre les [mots] qui se collent.
תני רב עובדיה קמיה דרבא ולמדתם שיהא למודך תם שיתן ריוח בין הדבקים
Rava répondit après lui : Par exemple, « ’al levavekha » (« sur ton cœur »), « ’al levavkhem » (« sur votre cœur »), « bekhol levavkha » (« de tout ton cœur »), « bekhol levavkhem » (« de tout votre cœur »), « ’essev besadkha » (« de l’herbe dans ton champ »), « vaavadtem mehera » (« vous disparaîtrez rapidement »), « hakanaf petil » (« le coin un fil »), « etkhem meérets » (« vous du pays »).
עני רבא בתריה כגון על לבבך על לבבכם בכל לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ
Rabbi ’Hama bar ’Hanina a dit : Quiconque récite le Chema en étant précis dans ses lettres, on refroidit pour lui la géhenne, comme il est dit : « Quand le Tout-Puissant disperse (befarech) les rois, la neige tombe sur le Tsalmon » (Ps 68, 15). Ne lis pas befarech (« quand Il disperse »), mais befarech (« quand on articule ») ; ne lis pas betsalmon, mais betsalmavet (« dans l’ombre de la mort »).
א"ר חמא ברבי חנינא כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם שנאמר (תהלים סח, טו) בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון אל תקרי בפרש אלא בפרש אל תקרי בצלמון אלא בצלמות:
Rabbi ’Hama bar ’Hanina a dit encore : Pourquoi ont été juxtaposés
ואמר רבי חמא ברבי חנינא למה נסמכו
Original : Berakhot 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.