l’un pense que s’il a attendu le temps de la terminer entièrement, il reprend au début, et l’autre pense [qu’il reprend] à l’endroit où il s’est arrêté ?
מר סבר אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומר סבר למקום שפסק
Berakhot 23a ברכות
Structure du débat :Baraïta 3Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Achi a dit : il aurait fallu [alors parler de] « s’il a attendu » ou « s’il n’a pas attendu » ! En réalité, selon tous, s’il a attendu le temps de la terminer entièrement, il reprend au début ; et là, c’est dans le cas où il n’a pas attendu qu’ils sont en désaccord : l’un pense que c’est un homme récusé, qui n’est pas apte, et que sa prière n’est pas une prière ; et l’autre pense que c’est un homme apte, et que sa prière est une prière.
אמר רב אשי האי אם שהה אם לא שהה מיבעי ליה אלא דכולי עלמא אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש והתם בדלא שהה קמיפלגי דמר סבר גברא דחויא הוא ואין ראוי ואין תפלתו תפלה ומר סבר גברא חזיא הוא ותפלתו תפלה
Nos maîtres ont enseigné : celui qui a besoin de se soulager ne doit pas prier, et s’il a prié, sa prière est une abomination. Rav Zevid, et certains disent Rav Yehouda, a dit : on ne l’a enseigné que s’il ne peut pas se retenir ; mais s’il peut se retenir, sa prière est une prière.
תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לשהות בעצמו אבל אם יכול לשהות בעצמו תפלתו תפלה
Et jusqu’à combien ? Rav Chéchet a dit : jusqu’à une parasange. Certains le rapportent à la baraïta : quand cela a-t-il été dit ? Quand il ne peut pas se contenir ; mais s’il peut se contenir, sa prière est une prière. Et jusqu’à combien ? Rav Zevid a dit : jusqu’à une parasange.
ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה איכא דמתני לה אמתניתא במה דברים אמורים כשאין יכול לעמוד על עצמו אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה ועד כמה אמר רב זביד עד פרסה
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : celui qui a besoin de se soulager ne doit pas prier, parce qu’il est dit : « Prépare-toi à la rencontre de ton Dieu, Israël » (Am 4, 12).
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הנצרך לנקביו הרי זה לא יתפלל משום שנאמר (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל
Et Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : que signifie ce qui est écrit : « Garde ton pied quand tu vas à la maison de Dieu » (Qo 4, 17) ? Garde-toi de fauter, et si tu fautes, apporte un sacrifice devant Moi. « Et s’approcher pour écouter » : Rava a dit : sois proche pour écouter les paroles des Sages, qui, s’ils fautent, apportent un sacrifice et se repentent. « Plutôt que d’offrir le sacrifice des insensés » : ne sois pas comme les insensés, qui fautent, apportent un sacrifice et ne se repentent pas.
ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מ"ד (קהלת ד, יז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך שלא תחטא ואם תחטא הבא קרבן לפני וקרוב לשמוע (דברי חכמים) אמר רבא הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה מתת הכסילים [זבח] אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושים תשובה
« Car ils ne savent pas faire le mal » : si c’est ainsi, ce sont des justes ! C’est plutôt : ne sois pas comme les insensés, qui fautent et apportent un sacrifice sans savoir s’ils l’apportent pour le bien ou pour le mal. Le Saint, béni soit-Il, a dit : entre le bien et le mal ils ne font pas de distinction, et ils apportent un sacrifice devant Moi !
כי אינם יודעים לעשות רע אי הכי צדיקים נינהו אלא אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים אמר הקב"ה בין טוב לרע אינן מבחינים והם מביאים קרבן לפני
Rav Achi, et certains disent Rav ’Hanina bar Papa, a dit : garde tes orifices au moment où tu te tiens en prière devant Moi.
רב אשי ואיתימא רב חנינא בר פפא אמר שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני.
Nos maîtres ont enseigné : celui qui entre aux toilettes ôte ses tefilin à une distance de quatre coudées et entre. Rav A’ha bar Rav Houna a dit au nom de Rav Chéchet : on ne l’a enseigné que pour des toilettes fixes ; mais pour des toilettes occasionnelles, il les ôte et se soulage aussitôt, et quand il sort, il s’éloigne de quatre coudées et les remet, car il en a fait des toilettes fixes.
תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ונכנס אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בית הכסא עראי חולץ ונפנה לאלתר וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע
On leur demanda : un homme peut-il entrer avec ses tefilin dans des toilettes fixes pour uriner ? Ravina le permettait, Rav Ada bar Matna l’interdisait. On vint interroger Rava ; il leur dit : c’est interdit, car on craint qu’il ne se soulage avec eux ; et certains disent : qu’il ne lâche un vent avec eux.
איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים רבינא שרי רב אדא בר מתנא אסר אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור חיישינן שמא יפנה בהן ואמרי לה שמא יפיח בהן
Il est enseigné dans une autre [baraïta] : celui qui entre dans des toilettes fixes ôte ses tefilin à une distance de quatre coudées, les pose dans une fenêtre proche du domaine public et entre ; et quand il sort, il s’éloigne de quatre coudées et les remet — ce sont les paroles de Beit Chammaï. Et Beit Hillel disent : il les tient dans sa main et entre. Rabbi Akiva dit : il les tient dans son vêtement et entre.
תניא אידך הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס ר"ע אומר אוחזן בבגדו ונכנס
Dans son vêtement, peux-tu le penser ? Il arrive qu’il les oublie et qu’ils tombent ! Dis plutôt : il les tient dans son vêtement et dans sa main, et entre.
בבגדו ס"ד זימנין מישתלי להו ונפלי אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס
Et il les pose dans des trous proches des toilettes, mais ne les posera pas dans des trous proches du domaine public, de peur que des passants ne les prennent et qu’il n’en vienne à être soupçonné.
ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד
Il arriva qu’un disciple posa ses tefilin dans des trous proches du domaine public ; une prostituée vint, les prit, vint à la maison d’étude et dit : voyez ce que tel homme m’a donné pour mon salaire ! Quand ce disciple l’entendit, il monta sur le toit, tomba et mourut. À ce moment-là, ils instituèrent qu’il les tienne dans son vêtement et dans sa main et entre.
ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכים לרשות הרבים ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס
Nos maîtres ont enseigné : autrefois, on posait les tefilin dans des trous proches des toilettes, et des souris venaient et les emportaient. On institua de les poser dans des fenêtres proches du domaine public, et des passants venaient et les prenaient. On institua alors qu’il les tienne dans sa main et entre.
תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכין לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס
Rabbi Miacha, fils de Rabbi Yehochoua ben Lévi, a dit : la halakha est qu’il les roule comme un livre et les tient dans sa main droite, contre son cœur. Rav Yossef bar Minyomi a dit au nom de Rav Na’hman : à condition que la lanière ne dépasse pas de sa main d’un tefa’h.
אמר רבי מיאשא בריה דריב"ל הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח
Rabbi Yaakov bar A’ha a dit au nom de Rabbi Zeïra : on ne l’a enseigné que s’il reste assez de temps dans la journée pour les remettre ; mais s’il ne reste pas assez de temps dans la journée pour les remettre, il leur fait une sorte de sac d’un tefa’h et les y pose.
אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי זירא לא שנו אלא שיש שהות ביום ללבשן אבל אין שהות ביום ללבשן עושה להן כמין כיס טפח ומניחן
Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : le jour, il les roule comme un livre et les tient dans sa main contre son cœur ; la nuit, il leur fait une sorte de sac d’un tefa’h et les y pose.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ביום גוללן כמין ספר ומניחן בידו כנגד לבו ובלילה עושה להן כמין כיס טפח ומניחן
Abayé a dit : on ne l’a enseigné que pour un récipient qui est le leur ; mais pour un récipient qui n’est pas le leur, même moins d’un tefa’h [suffit].
אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין אבל בכלי שאינו כליין אפילו פחות מטפח
Mar Zoutra, et certains disent Rav Achi, a dit : sache-le, car de petites fioles [fermées] protègent [leur contenu] dans la tente d’un mort.
אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי תדע שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת
Et Rabba bar bar ’Hana a dit : quand nous marchions derrière Rabbi Yo’hanan et qu’il voulait entrer aux toilettes, s’il tenait un livre d’aggada, il nous le donnait ; s’il tenait des tefilin, il ne nous les donnait pas. Il disait : puisque les rabbins les ont permis,
ואמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן כי הוה בעי למיעל לבית הכסא כי הוה נקיט ספרא דאגדתא הוה יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא הוה יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן
Original : Berakhot 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.