Et l’on ne bénit pas sur la lumière avant d’avoir profité [de sa clarté].
ואין מברכין על הנר עד שיאותו:
Berakhot 53b ברכות
Structure du débat :Baraïta 3Question 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : « Profiter » ne signifie pas profiter réellement, mais [il suffit que,] s’il se tenait près, il pourrait se servir de sa lumière ; et cela même à distance. Et ainsi a dit Rav Achi : Nous avons appris [cela pour quelqu’un qui se trouve] à distance.
אמר רב יהודה אמר רב לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה ואפילו ברחוק מקום וכן אמר רב אשי ברחוק מקום שנינו
On objecta : S’il avait une lampe cachée dans son sein ou dans une lanterne, ou s’il a vu la flamme sans se servir de sa lumière, ou s’est servi de sa lumière sans voir la flamme, il ne bénit pas avant d’avoir vu la flamme et de s’être servi de sa lumière.
מיתיבי היתה לו נר טמונה בחיקו או בפנס או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה או נשתמש לאורה ולא ראה שלהבת אינו מברך עד שיראה שלהבת וישתמש לאורה
Cela se comprend pour « il s’est servi de sa lumière sans voir la flamme » : on le trouve quand elle se trouve derrière un coin. Mais « il a vu la flamme sans se servir de sa lumière », dans quel cas le trouve-t-on ? N’est-ce pas quand elle est éloignée ?
בשלמא משתמש לאורה ולא ראה שלהבת משכחת לה דקיימא בקרן זוית אלא ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה היכי משכחת לה לאו דמרחקא
Non : par exemple quand elle va en s’affaiblissant.
לא כגון דעמיא ואזלא:
Nos Maîtres ont enseigné : Sur des braises rougeoyantes, on bénit ; sur des braises qui s’éteignent, on ne bénit pas. Que sont des braises rougeoyantes ? Rav ’Hisda a dit : Toutes celles où, si l’on y introduit un copeau, il s’enflamme de lui-même.
ת"ר גחלים לוחשות מברכין עליהן אוממות אין מברכין עליהן ה"ד לוחשות אמר רב חסדא כל שאילו מכניס לתוכן קיסם ודולקת מאיליה
On s’est demandé : [faut-il lire] « omemot » ou « ’omemot » ?
איבעיא להו אוממות או עוממות
Viens et entends, car Rav ’Hisda bar Avdimi a dit : « Les cèdres ne l’éclipsaient pas dans le jardin de Dieu » (Ez 31, 8).
ת"ש דאמר רב חסדא בר אבדימי (יחזקאל לא, ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים
Et Rava a dit : « Profiter » signifie profiter réellement.
ורבא אמר יאותו ממש
Et dans quelle mesure ? ’Oula a dit : De quoi distinguer un issar d’un poundion. ’Hizkiya a dit : De quoi distinguer une pièce de Tibériade d’une pièce de Tsipori.
וכמה אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון חזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של צפורי
Rav Yehouda bénissait sur [la lumière de] la maison d’Ada l’intendant ; Rava bénissait sur [celle de] la maison de Gouria bar ’Hama ; Abayé bénissait sur [celle de] la maison de Bar Avouha.
רב יהודה מברך אדבי אדא דיילא רבא מברך אדבי גוריא בר חמא אביי מברך אדבי בר אבוה
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : On ne court pas après la lumière comme on court après les commandements. Rabbi Zeïra a dit : Au début, je courais [après elle] ; depuis que j’ai entendu cet enseignement de Rav Yehouda au nom de Rav, moi non plus je ne cours plus ; mais si elle se présente à moi d’elle-même, je bénis.
אמר רב יהודה אמר רב אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצות א"ר זירא מריש הוה מהדרנא כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב אנא נמי לא מהדרנא אלא אי מקלע לי ממילא מבריכנא:
Celui qui a mangé, etc. Rav Zevid a dit — et certains disent Rav Dimi bar Abba : La controverse porte sur celui qui a oublié ; mais [s’il est parti] délibérément, tous s’accordent qu’il retourne à sa place et bénit.
מי שאכל וכו': אמר רב זביד ואיתימא רב דימי בר אבא מחלוקת בשכח אבל במזיד ד"ה יחזור למקומו ויברך
C’est évident ! Nous avons appris : « et a oublié ».
פשיטא ושכח תנן
Tu aurais pu dire qu’il en va de même délibérément, et qu’on enseigne « et a oublié » pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Beit Chammaï ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
מהו דתימא ה"ה אפילו במזיד והאי דקתני ושכח להודיעך כחן דב"ש קמ"ל
On a enseigné : Beit Hillel dirent à Beit Chammaï : Selon vous, celui qui a mangé au sommet de la Bira, a oublié, et est descendu sans bénir, devra-t-il remonter au sommet de la Bira pour bénir ? Beit Chammaï dirent à Beit Hillel : Selon vous, celui qui a oublié une bourse au sommet de la Bira ne remonterait-il pas la prendre ? Pour son propre honneur il remonte ; pour l’honneur du Ciel, à plus forte raison !
תניא אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ושכח וירד ולא ברך יחזור לראש הבירה ויברך אמרו להן ב"ש לב"ה לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה לכבוד עצמו הוא עולה לכבוד שמים לא כל שכן
Il y eut deux disciples : l’un agit par inadvertance comme Beit Chammaï, et il trouva une bourse d’or ; l’autre agit délibérément comme Beit Hillel, et un lion le dévora.
הנהו תרי תלמידי חד עביד בשוגג כב"ש ואשכח ארנקא דדהבא וחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריא
Rabba bar bar ’Hana voyageait dans une caravane. Il mangea, oublia et ne bénit pas. Il se dit : Comment ferai-je ? Si je leur dis : J’ai oublié de bénir, ils me diront : Bénis ici ! Partout où tu bénis, c’est le Miséricordieux que tu bénis. Mieux vaut que je leur dise : J’ai oublié une colombe d’or. Il leur dit : Attendez-moi, car j’ai oublié une colombe d’or. Il alla, bénit, et trouva une colombe d’or.
רבה בב"ח הוה קאזל בשיירתא אכל ואשתלי ולא בריך אמר היכי אעביד אי אמינא להו אנשאי לברך אמרי לי בריך כל היכא דמברכת לרחמנא מברכת מוטב דאמינא להו אנשאי יונה דדהבא אמר להו אנטרו לי דאנשאי יונה דדהבא אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא
Et pourquoi précisément une colombe ? Parce que l’assemblée d’Israël est comparée à une colombe, comme il est écrit : « Les ailes de la colombe sont couvertes d’argent, et ses plumes de l’éclat de l’or fin » (Ps 68, 14) : de même que la colombe n’est sauvée que par ses ailes, ainsi Israël n’est sauvé que par les commandements.
ומאי שנא יונה דמתילי כנסת ישראל ליונה דכתיב (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה אף ישראל אינן ניצולין אלא במצות:
Jusqu’à quand, etc.
עד אימתי הוא וכו':
Quelle est la mesure de la digestion ? Rabbi Yo’hanan a dit : Tant qu’il n’a pas faim. Et Rech Lakich a dit : Tant qu’il a soif à cause de ce qu’il a mangé.
כמה שיעור עכול א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב וריש לקיש אמר כל זמן שיצמא מחמת אכילתו
Rav Yeimar bar Chelamya dit à Mar Zoutra — et certains disent que c’est Rav Yeimar bar Chizbi qui dit à Mar Zoutra : Rech Lakich a-t-il vraiment dit cela ? Rav Ami n’a-t-il pas dit au nom de Rech Lakich : Quelle est la mesure de la digestion ? Le temps de marcher quatre milles !
א"ל רב יימר בר שלמיא למר זוטרא ואמרי לה רב יימר בר שיזבי למר זוטרא מי אמר ריש לקיש הכי והאמר רב אמי אמר ריש לקיש כמה שיעור עכול כדי להלך ארבע מילין
Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit d’un repas copieux ; là, d’un repas léger.
ל"ק כאן באכילה מרובה כאן באכילה מועטת:
Si du vin leur a été servi, etc.
בא להם יין וכו':
Est-ce à dire qu’après un Israélite, même si l’on n’a pas entendu toute la bénédiction, on répond [amen] ? Mais s’il n’a pas entendu, comment s’acquitte-t-il ?
למימרא דישראל אע"ג דלא שמע כולה ברכה עונה וכי לא שמע היכי נפיק
’Hiya bar Rav a dit : [Il s’agit de] celui qui n’a pas mangé avec eux. Et ainsi a dit Rav Na’hman au nom de Rabba bar Avouha : [Il s’agit de] celui qui n’a pas mangé avec eux. Rav dit à ’Hiya son fils : Mon fils, saisis [la coupe] et bénis. Et ainsi Rav Houna dit à Rabba son fils : Saisis et bénis.
אמר חייא בר רב בשלא אכל עמהן וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בשלא אכל עמהן א"ל רב לחייא בריה ברי חטוף ובריך וכן אמר רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך
Est-ce à dire que celui qui bénit est supérieur à celui qui répond amen ? Mais on a enseigné : Rabbi Yossé dit : Celui qui répond amen est plus grand que celui qui bénit !
למימרא דמברך עדיף ממאן דעני אמן והתניא ר' יוסי אומר גדול העונה אמן יותר מן המברך
Rabbi Nehoraï lui dit : Par le Ciel, il en est ainsi ! Sache-le : les simples soldats descendent engager le combat, et les héros descendent remporter la victoire.
א"ל ר' נהוראי השמים כן הוא תדע שהרי גוליירין יורדין ומתגרין [במלחמה] וגבורים יורדין ומנצחין
C’est une controverse de tannaïm, car on a enseigné : Celui qui bénit comme celui qui répond amen sont visés [par la récompense], mais on accorde plus vite [la récompense] à celui qui bénit qu’à celui qui répond amen.
תנאי היא דתניא אחד המברך ואחד העונה אמן במשמע אלא שממהרין למברך יותר מן העונה אמן
Chmouel demanda à Rav : Doit-on répondre amen après les enfants de l’école ? Il lui répondit : Après tous on répond amen, sauf après les enfants de l’école, puisqu’ils le font pour apprendre. Et cela ne vaut que lorsque ce n’est pas le moment où ils lisent la haftara ; mais au moment où ils lisent la haftara, on répond.
בעי מיניה שמואל מרב מהו לענות אמן אחר תינוקות של בית רבן אמר ליה אחר הכל עונין אמן חוץ מתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשויין וה"מ בדלא עידן מפטרייהו אבל בעידן מפטרייהו עונין
Nos Maîtres ont enseigné : L’huile [sur les mains] empêche la bénédiction — paroles de Rabbi Zilaï. Rabbi Zivaï dit : Elle n’empêche pas. Rabbi A’ha dit : L’huile de qualité empêche. Rabbi Zouhamaï dit : De même qu’un [cohen] souillé est inapte au service, ainsi des mains souillées sont inaptes à la bénédiction.
ת"ר שמן מעכב את הברכה דברי רבי זילאי רבי זיואי אומר אינו מעכב רבי אחא אומר שמן טוב מעכב ר' זוהמאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולות לברכה
Rav Na’hman bar Its’hak a dit : Moi, je ne connais ni Zilaï, ni Zivaï, ni Zouhamaï ; mais je connais une baraïta, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav — et certains disent qu’on l’a enseigné dans une baraïta : « Vous vous sanctifierez » : ce sont les premières eaux ; « et vous serez saints » : ce sont les dernières eaux ; « car saint » : c’est l’huile ; « Je suis l’Éternel votre Dieu » : c’est la bénédiction (Lv 20, 7 ; Lv 11, 44).
אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא אלא מתניתא ידענא דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא כ, ז) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אני יי' אלהיכם זו ברכה:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Voici les choses ».
הדרן עלך אלו דברים
Original : Berakhot 53b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.