Structure du débat :Baraïta 2Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On a enseigné : Rabbi Akiva a dit : Une fois, je suis entré derrière Rabbi Yehochoua aux lieux d’aisances, et j’ai appris de lui trois choses. J’ai appris qu’on ne fait pas ses besoins [orienté] vers l’est et l’ouest, mais vers le nord et le sud ; j’ai appris qu’on ne se découvre pas debout, mais assis ; et j’ai appris qu’on ne s’essuie pas de la main droite, mais de la gauche. Ben Azzaï lui dit : Jusque-là tu as poussé l’effronterie envers ton maître ? Il lui répondit : C’est de la Torah, et j’ai besoin d’apprendre.
תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך א"ל תורה היא וללמוד אני צריך
On a enseigné : Ben Azzaï dit : Une fois, je suis entré derrière Rabbi Akiva aux lieux d’aisances, et j’ai appris de lui trois choses. J’ai appris qu’on ne fait pas ses besoins vers l’est et l’ouest, mais vers le nord et le sud ; j’ai appris qu’on ne se découvre pas debout, mais assis ; et j’ai appris qu’on ne s’essuie pas de la main droite, mais de la gauche. Rabbi Yehouda lui dit : Jusque-là tu as poussé l’effronterie envers ton maître ? Il lui répondit : C’est de la Torah, et j’ai besoin d’apprendre.
תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו ר' יהודה עד כאן העזת פניך ברבך אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך
Rav Kahana entra et se coucha sous le lit de Rav. Il entendit [Rav] causer, plaisanter et faire ce dont il avait besoin [avec sa femme]. Il dit : On dirait que la bouche d’Abba n’a jamais goûté de mets ! [Rav] lui dit : Kahana, tu es ici ? Sors, car ce n’est pas convenable ! Il lui répondit : C’est de la Torah, et j’ai besoin d’apprendre.
רב כהנא על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו אמר ליה דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא א"ל כהנא הכא את פוק דלאו אורח ארעא אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך
Pourquoi ne s’essuie-t-on pas de la main droite, mais de la gauche ? Rava a dit : Parce que la Torah a été donnée de la droite, ainsi qu’il est dit : « De Sa droite, le feu d’une loi pour eux » (Dt 33, 2). Rabba bar bar ’Hana a dit : Parce qu’elle est proche de la bouche. Et Rabbi Chimon ben Lakich a dit : Parce qu’on y attache les tefilin. Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Parce qu’on y montre les signes de cantillation de la Torah.
מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר רבא מפני שהתורה ניתנה בימין שנאמר (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו רבה בר בר חנה אמר מפני שהיא קרובה לפה ור' שמעון בן לקיש אמר מפני שקושר בה תפילין רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה בה טעמי תורה
C’est comme [une controverse entre] Tannaïm : Rabbi Eliézer dit : Parce qu’on mange avec elle. Rabbi Yehochoua dit : Parce qu’on écrit avec elle. Rabbi Akiva dit : Parce qu’on y montre les signes de cantillation de la Torah.
כתנאי רבי אליעזר אומר מפני שאוכל בה ר' יהושע אומר מפני שכותב בה ר' עקיבא אומר מפני שמראה בה טעמי תורה
Rabbi Tan’houm bar ’Hanilaï a dit : Quiconque est pudique aux lieux d’aisances est préservé de trois choses : des serpents, des scorpions et des démons. Certains disent : de plus, ses rêves lui sont apaisants.
א"ר תנחום בר חנילאי כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין ויש אומרים אף חלומותיו מיושבים עליו
Il y avait à Tibériade des lieux d’aisances où, quand on y entrait à deux, même en plein jour, on subissait un dommage. Rabbi Ami et Rabbi Assi y entraient chacun seul et ne subissaient pas de dommage. Les Sages leur dirent : N’avez-vous pas peur ? Ils leur répondirent : Nous avons appris une tradition : la tradition des lieux d’aisances, c’est la pudeur et le silence ; la tradition des souffrances, c’est le silence et la demande de miséricorde.
ההוא בית הכסא דהוה בטבריא כי הוו עיילי ביה בי תרי אפי' ביממא מתזקי רבי אמי ורבי אסי הוו עיילי ביה חד וחד לחודיה ולא מתזקי אמרי להו רבנן לא מסתפיתו אמרי להו אנן קבלה גמירינן קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא קבלה דיסורי שתיקותא ומבעי רחמי
Pour Abayé, sa mère éleva un agneau pour entrer avec lui aux lieux d’aisances. — Elle aurait dû lui élever un chevreau ! — Un bouc (sa’ir) pourrait être confondu avec un démon (sa’ir).
Pour Rava, avant qu’il ne devienne chef [de l’académie], la fille de Rav ’Hisda faisait tinter une noix dans un plat de cuivre ; après qu’il eut régné, elle lui fit une fenêtre et posait sa main sur sa tête.
רבא מקמי דהוי רישא מקרקשא ליה בת רב חסדא אמגוזא בלקנא בתר דמלך עבדא ליה כוותא ומנחא ליה ידא ארישיה
Oula a dit : Derrière une clôture, on peut faire ses besoins tout de suite ; et dans une plaine, tant qu’il peut lâcher un vent sans que son compagnon l’entende. Issi bar Natan l’enseignait ainsi : Derrière une clôture, tant qu’il peut lâcher un vent sans que son compagnon l’entende ; et dans une plaine, tant que son compagnon ne le voit pas.
אמר עולא אחורי הגדר נפנה מיד ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע איסי בר נתן מתני הכי אחורי הגדר כל זמן שמתעטש ואין חברו שומע ובבקעה כל זמן שאין חברו רואהו
Viens et entends : Jusqu’où peuvent-ils s’éloigner tout en restant purs ? Tant qu’on peut le voir. — Ceux qui mangent des aliments purs sont différents, car les Sages ont été indulgents à leur égard.
ת"ש כמה ירחקו ויהיו טהורין כדי שיהא רואהו שאני אוכלי טהרות דאקילו בהו רבנן
Rav Achi a dit : Que signifie « tant que son compagnon ne le voit pas », dont parle Issi bar Natan ? Tant que son compagnon ne voit pas sa nudité ; mais lui-même, il peut le voir.
רב אשי אמר מאי כל זמן שאין חברו רואה דקאמר איסי בר נתן כל זמן שאין חברו רואה את פרועו אבל לדידיה חזי ליה
Un orateur funèbre descendit [prononcer un éloge] devant Rav Na’hman. Il dit : Celui-ci était pudique dans ses voies. Rav Na’hman lui dit : Es-tu entré avec lui aux lieux d’aisances pour savoir s’il était pudique ou non ? Car on a enseigné : On n’appelle pudique que celui qui est pudique aux lieux d’aisances.
ההוא ספדנא דנחית קמיה דרב נחמן אמר האי צנוע באורחותיו הוה א"ל רב נחמן את עיילת בהדיה לבית הכסא וידעת אי צנוע אי לא דתניא אין קורין צנוע אלא למי שצנוע בבית הכסא
Et en quoi cela importait-il à Rav Na’hman ? Parce qu’on a enseigné : De même qu’on punit les morts, ainsi on punit les orateurs funèbres et ceux qui répondent après eux.
ורב נחמן מאי נפקא ליה מיניה משום דתניא כשם שנפרעין מן המתים כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהן
Est-ce bien vrai ? Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav : Que l’homme s’habitue toujours [à faire ses besoins] matin et soir, afin de ne pas avoir à s’éloigner ? Et de plus, Rava, le jour, allait jusqu’à un mil, et la nuit il disait à son serviteur : Libère-moi un endroit dans la rue de la ville. Et de même Rabbi Zeïra disait à son serviteur : Vois s’il y a quelqu’un derrière la maison des compagnons, car je veux faire mes besoins. — Ne dis pas « à l’endroit », mais dis : « de la manière dont il les fait le jour ».
איני והאמר רב יהודה אמר רב לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק ותו רבא ביממא הוה אזיל עד מיל ובליליא א"ל לשמעיה פנו לי דוכתא ברחובה דמתא וכן אמר ליה רבי זירא לשמעיה חזי מאן דאיכא אחורי בית חבריא דבעינא למפני לא תימא במקום אלא אימא כדרך שנפנה ביום
Revenons au texte même : Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Que l’homme s’habitue toujours [à faire ses besoins] matin et soir, afin de ne pas avoir à s’éloigner.
גופא אמר רב יהודה אמר רב לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק
On a aussi enseigné ainsi : Ben Azzaï dit : Lève-toi tôt et sors, sors le soir, afin de ne pas avoir à t’éloigner. Tâte-toi, puis assieds-toi ; ne t’assieds pas pour ensuite te tâter, car quiconque s’assied puis se tâte, même si l’on pratique la sorcellerie en Espagne, cela l’atteint.
תניא נמי הכי בן עזאי אומר השכם וצא הערב וצא כדי שלא תתרחק משמש ושב ואל תשב ותמשמש שכל היושב וממשמש אפי' עושין כשפים באספמיא באין עליו
Et s’il a oublié, s’est assis et s’est ensuite tâté, quel est son remède ? Quand il se lève, qu’il dise ceci : « Pas à moi, pas à moi ; ni les ta’him ni les ta’htim ; ni ceux-ci ni ceux-là ; ni les sortilèges du sorcier ni les sortilèges de la sorcière. »
ואי אנשי ויתיב ואח"כ משמש מאי תקנתיה כי קאי לימא הכי לא לי לא לי לא תחים ולא תחתים לא הני ולא מהני לא חרשי דחרשא ולא חרשי דחרשתא
Original : Berakhot 62a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.