Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Kahana dit : Des roseaux qu’on a liés en botte exigent la plus grande partie ; si on ne les a pas liés, ils n’exigent pas la plus grande partie. Les noyaux exigent la plus grande partie ; si on les a mis dans des paniers, ils n’exigent pas la plus grande partie.
אמר רב כהנא קנים שאגדן צריכין רוב לא אגדן אין צריכין רוב גרעינין צריכין רוב נתנן בחותלות אין צריכין רוב
Rav Yossef enseigna : Quatre feux n’exigent pas la plus grande partie : celui de poix, celui de soufre, celui de fromage et celui de graisse. Dans une baraïta on enseigne : aussi celui de paille et celui de chaume.
תני רב יוסף ארבע מדורות אין צריכין רוב של זפת ושל גפרית ושל גבינה ושל רבב במתניתא תנא אף של קש ושל גבבא
Rabbi Yo’hanan dit : Le bois de Babylonie n’exige pas la plus grande partie. Rav Yossef objecte : De quoi s’agit-il ? Diras-tu des copeaux ? Or, pour une mèche, Oula a dit : Celui qui allume doit allumer la plus grande partie de ce qui dépasse ; des copeaux, faut-il le dire ? Rav Yossef dit donc : Des branches de cèdre. Rami bar Abba dit : De la zaza.
א"ר יוחנן עצים של בבל אין צריכין רוב מתקיף לה רב יוסף מאי היא אילימא סילתי השתא פתילה אמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא סילתי מבעיא אלא אמר רב יוסף שוכא דארזא רמי בר אבא אמר זאזא:
MICHNA: Avec quoi allume-t-on [la lampe du Chabbat] et avec quoi n’allume-t-on pas ? On n’allume ni avec du lekhech, ni avec du ’hossen, ni avec du kala’h, ni avec une mèche d’idan, ni avec une mèche du désert, ni avec la mousse verte qui est à la surface de l’eau ; ni avec de la poix, ni avec de la cire, ni avec de l’huile de ricin, ni avec de l’huile à brûler, ni avec de la queue grasse, ni avec du suif. Na’houm le Mède dit : On allume avec du suif fondu. Et les Sages disent : Qu’il soit fondu ou non fondu, on n’allume pas avec.
מתני׳ במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים ולא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל וחכ"א אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו:
« Ni avec du ’hossen » : Rav Yossef dit : Ce sont les étoupes de lin. Abayé lui dit : Mais il est écrit : « Et le fort [’hassone] deviendra de l’étoupe » (Is 1, 31) (ce qui implique que le ’hossen n’est pas de l’étoupe) ! Abayé dit donc : C’est du lin battu mais non peigné.
ולא בחוסן: אמר רב יוסף נעורת של פשתן אמר ליה אביי והכתיב (ישעיהו א, לא) והיה החסון לנעורת (מכלל דחוסן לאו נעורת הוא) אלא אמר אביי כיתנא דדייק ולא נפיץ:
« Ni avec du kala’h » : Chmouel dit : Je l’ai demandé à tous les marins, et ils m’ont dit : son nom est koulkha. Rav Its’hak bar Zeïra dit : C’est le gouchkera.
ולא בכלך: אמר שמואל שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרי (לה) כולכא שמיה רב יצחק בר זעירא אמר גושקרא
Ravin et Abayé étaient assis devant Rabbana Ne’hémia, frère de l’exilarque. Il le vit vêtu de soie. Ravin dit à Abayé : C’est le kala’h dont nous avons appris [dans la Michna]. Il lui dit : Nous, nous l’appelons « soie parenda ».
On objecta : Les vêtements de soie, le kala’h et les sirikin sont soumis aux tsitsit. (C’est une réfutation de Ravin.) C’est une réfutation. Si tu veux, dis : la soie est une chose, et la soie parenda en est une autre.
« Ni avec une mèche d’idan » : c’est l’a’hvina. Ravin et Abayé marchaient dans la plaine de Tamrourita. Ils virent des saules. Ravin dit à Abayé : C’est l’idan dont nous avons appris. Il lui dit : Celui-là, c’est simplement du bois ! Il l’écorça et lui montra la fibre laineuse qui se trouve entre [l’écorce et le bois]. « Ni avec une mèche du désert » : c’est la chivra.
ולא בפתילת האידן: אחוינא: רבין ואביי הוו קאזלו בפקתא דטמרוריתא חזינהו להנהו ארבתא אמר ליה רבין לאביי היינו אידן דתנן אמר ליה ההיא עץ בעלמא הוא קלף ואחוי ליה עמרניתא דביני ביני: ולא בפתילת המדבר: שברא:
« Ni avec la mousse verte qui est à la surface, etc. » Qu’est-ce ? Diras-tu la mousse noire des fossés ? Elle s’émiette ! Rav Papa dit donc : La mousse noire [qui se forme sur la coque] des bateaux.
ולא בירוקה שעל כו': מאי היא אילימא אוכמתא דחריצי איפרוכי מפרכן אלא אמר רב פפא אוכמתא דארבא
Il est enseigné : On leur a ajouté [les mèches] de laine et de poils. Et notre tanna [ne les mentionne pas, car] la laine se rétracte et le poil roussit.
תנא הוסיפו עליהן של צמר ושל שער ותנא דידן צמר מכווץ כוויץ שער איחרוכי מיחרך:
« Ni avec de la poix » : zefet, c’est la poix ; cha’ava, c’est la cire. Il est enseigné : Jusqu’ici, les mèches non valables ; à partir d’ici, les huiles non valables. C’est évident ! – La cire était nécessaire : tu aurais pu dire qu’elle ne convient pas non plus pour les mèches ; on nous enseigne [qu’elle est rangée parmi les huiles].
ולא בזפת: זפת זיפתא שעוה קירותא תנא עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים פשיטא שעוה איצטריכא ליה מהו דתימא לפתילות נמי לא חזיא קא משמע לן
Rami bar Avin dit : Le goudron, c’est le résidu de la poix ; la cire, c’est le résidu du miel.
אמר רמי בר אבין עטרנא פסולתא דזיפתא שעוה פסולתא דדובשא
Original : Shabbat 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.