Parce qu’elle peut servir à frapper sur un tesson.
הואיל וראוי להקישו על גבי חרס
Chabbat 59a שבת
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On a dit aussi : Rabbi Yossé bar ’Hanina dit : parce qu’elle peut servir à frapper sur un tesson ; Rabbi Yo’hanan dit : parce qu’elle peut servir à faire boire de l’eau à un enfant.
איתמר נמי אמר ר' יוסי בר' חנינא הואיל וראוי להקישו על גבי חרס ר' יוחנן אמר הואיל וראוי לגמע בו מים לתינוק
Et Rabbi Yo’hanan n’exige-t-il pas [un usage] semblable à l’usage premier ? N’a-t-on pas enseigné : « Et tout objet sur lequel il s’assoit » etc. (Lv 15, 4). On pourrait penser que si l’on a renversé une séa et qu’il s’est assis dessus, renversé un trikav et qu’il s’est assis dessus, ce soit impur ; l’Écriture dit : « sur lequel le zav s’assoit » (Lv 15, 6) : ce qui est destiné à s’asseoir ; exclu ce dont on lui dit : Lève-toi, que nous fassions notre travail.
ור' יוחנן לא בעי מעין מלאכה ראשונה והתניא (ויקרא טו, כב) וכל כלי אשר ישב עליו וגו' יכול כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליה יהא טמא תלמוד לומר אשר ישב עליו הזב מי שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו
Rabbi Éléazar dit : Pour [l’impureté du] piétinement, on dit : « Lève-toi, que nous fassions notre travail » ; mais pour l’impureté du mort, on ne dit pas : « Lève-toi, que nous fassions notre travail ». Et Rabbi Yo’hanan dit : même pour l’impureté du mort, on dit : « Lève-toi, que nous fassions notre travail ».
ר' אלעזר אומר במדרסות אומרים עמוד ונעשה מלאכתנו ואין אומרים בטמא מת עמוד ונעשה מלאכתנו ור' יוחנן אמר אף אומר בטמא מת עמוד ונעשה מלאכתנו
Inverse la première [tradition]. — Et pourquoi as-tu choisi d’inverser la première ? Inverse la dernière !
איפוך קמייתא ומאי חזית דאפכת קמייתא איפוך בתרייתא
Nous avons [en effet] entendu que Rabbi Yo’hanan exige [un usage] semblable à l’usage premier, (car il est enseigné :) Une sandale d’animal en métal est impure. À quoi sert-elle ? Rav dit : elle peut servir à boire de l’eau pendant la guerre ; Rabbi ’Hanina dit : elle peut servir à s’oindre d’huile pendant la guerre ; et Rabbi Yo’hanan dit : au moment où il fuit le combat, il la met à ses pieds et court sur les épines et les ronces.
הא שמעינן ליה לרבי יוחנן דבעי מעין מלאכה ראשונה (. דתניא). סנדל של בהמה של מתכת טמא למאי חזי אמר רב ראוי לשתות בו מים במלחמה ור' חנינא אמר ראוי לסוך בו שמן במלחמה ור' יוחנן אמר בשעה שבורח מן הקרב מניחו ברגליו ורץ על קוצין ועל הברקנים
Quelle différence y a-t-il entre Rav et Rabbi ’Hanina ? La différence entre eux est quand elle est répugnante.
מאי בין רב לר' חנינא איכא בינייהו דמאיס
Entre Rabbi Yo’hanan et Rabbi ’Hanina ? La différence entre eux est quand elle est lourde.
בין ר' יוחנן לר' חנינא איכא בינייהו דיקיר:
« Ni avec une ville d’or » : Qu’est-ce qu’une ville d’or ? Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : une Jérusalem d’or,
ולא בעיר של זהב: מאי בעיר של זהב רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ירושלים דדהבא
Original : Shabbat 59a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.