il en découle que la première partie [traite] d’une même espèce et d’un seul plat. Une même espèce et un seul plat, est-il besoin de le dire ? Rav Houna dit : De quoi s’agit-il ici ? Par exemple, s’il a eu connaissance [de sa faute] entre-temps, et c’est Rabban Gamliel, qui dit qu’il n’y a pas de connaissance [qui sépare] pour une demi-mesure.
מכלל דרישא מין אחד ותמחוי אחד מין אחד ותמחוי אחד צריכא למימר אמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שהיתה לו ידיעה בינתיים ורבן גמליאל היא דאמר אין ידיעה לחצי שיעור:
Il fut dit : Si l’on a mangé deux olives de graisse interdite dans un seul oubli, qu’on a appris [sa faute] pour la première, puis qu’on a appris [sa faute] pour la seconde, Rabbi Yo’hanan dit : il est passible de deux ; et Rech Lakich dit : il n’est passible que d’un. Rabbi Yo’hanan dit qu’il est passible : « pour sa faute qu’il a commise, il apportera » (Lv 4, 28) ; et Rech Lakich dit qu’il est exempté : « [le cohen fera expiation pour lui] de sa faute, et il lui sera pardonné » (Lv 4, 26).
איתמר אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני ר' יוחנן אמר חייב שתים וריש לקיש אמר אינו חייב אלא אחת רבי יוחנן אמר חייב (ויקרא ד, ג) על חטאתו והביא וריש לקיש אמר פטור (ויקרא ד, כו) מחטאתו ונסלח לו
Et Rech Lakich, n’est-il pas écrit : « pour sa faute… il apportera » ? Cela [concerne ce qui se passe] après l’expiation. Et selon Rabbi Yo’hanan aussi, n’est-il pas écrit : « de sa faute, et il lui sera pardonné » ? De quoi s’agit-il ici ? Par exemple, s’il a mangé une olive et demie, a appris [sa faute] pour une olive, puis a de nouveau mangé une autre demi-olive dans l’oubli de la seconde. On aurait pu dire qu’elles se combinent ; il nous enseigne [que non].
וריש לקיש הכתיב על חטאתו והביא ההוא לאחר כפרה ולרבי יוחנן נמי הכתיב מחטאתו ונסלח לו הכא במאי עסקינן כגון שאכל כזית ומחצה ונודע לו על כזית וחזר ואכל כחצי זית אחר בהעלמו של שני מהו דתימא ליצטרפו קמ"ל
Ravina dit à Rav Achi : Est-ce lorsqu’il en a eu connaissance avant la mise à part [du sacrifice] qu’ils divergent, et c’est en ceci qu’ils divergent : l’un pense que les connaissances séparent, et l’autre pense que les mises à part séparent ; mais après la mise à part, Rech Lakich reconnaît à Rabbi Yo’hanan qu’il est passible de deux ? Ou peut-être est-ce lorsqu’il en a eu connaissance après la mise à part qu’ils divergent, et c’est en ceci qu’ils divergent : l’un pense que les mises à part séparent, et l’autre pense que les expiations séparent ; mais avant la mise à part, Rabbi Yo’hanan reconnaît à Rech Lakich qu’il n’est passible que d’un ? Ou peut-être, dans l’un et l’autre cas, y a-t-il controverse ?
א"ל רבינא לרב אשי דאיתידע ליה קודם הפרשה פליגי ובהא פליגי דמר סבר ידיעות מחלקות ומר סבר הפרשות מחלקות אבל לאחר הפרשה מודי ליה ריש לקיש לר' יוחנן דחייב שתים או דילמא דאיתידע ליה לאחר הפרשה פליגי ובהא פליגי דמר סבר הפרשות מחלקות ומר סבר כפרות מחלקות אבל קודם הפרשה מודי ליה ר' יוחנן לריש לקיש דאינו חייב אלא אחת או דילמא בין בזו ובין בזו מחלוקת
Il lui dit : Il est logique que dans l’un et l’autre cas il y ait controverse. Car si tu pensais qu’ils divergent avant la mise à part, mais qu’après la mise à part Rech Lakich reconnaît à Rabbi Yo’hanan qu’il est passible de deux, au lieu d’appliquer le verset à [ce qui se passe] après l’expiation, qu’il l’applique à [ce qui se passe] après la mise à part ! Et s’ils divergent après la mise à part, mais qu’avant la mise à part Rabbi Yo’hanan reconnaît à Rech Lakich qu’il n’est passible que d’un, au lieu d’appliquer le verset à une olive et demie, qu’il l’applique à [ce qui se passe] avant la mise à part !
א"ל מסתברא בין בזו ובין בזו מחלוקת דאי סלקא דעתך קודם הפרשה פליגי אבל לאחר הפרשה מודה ליה ריש לקיש לר' יוחנן דחייב שתים אדמוקים ליה קרא לאחר כפרה לוקמיה לאחר הפרשה ואי אחר הפרשה פליגי אבל קודם הפרשה מודה ליה רבי יוחנן לריש לקיש דאינו חייב אלא אחת אדמוקי ליה קרא בכזית ומחצה לוקמיה קודם הפרשה
Mais peut-être était-il dans le doute, et parle-t-il [sur le mode] « si tu en viens à dire » : si tu en viens à dire qu’ils divergent avant la mise à part, comment Rabbi Yo’hanan applique-t-il le verset ? À une olive et demie. Et si tu en viens à dire qu’ils divergent après la mise à part, comment Rech Lakich applique-t-il le verset ? À [ce qui se passe] après l’expiation.
ודילמא ספוקי מספקא ליה ואם תימצי לומר קאמר אם תימצי לומר קודם הפרשה פליגי בה רבי יוחנן היכי מוקי ליה לקרא בכזית ומחצה ואם תימצי לומר לאחר הפרשה פליגי ריש לקיש היכי מוקי ליה לקרא בלאחר כפרה:
’Oula dit : Selon celui qui dit que le sacrifice de culpabilité certain n’exige pas de connaissance au début,
אמר עולא למאן דאמר אשם ודאי לא בעיא ידיעה בתחילה
Original : Shabbat 71b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.