Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
on l’a enseigné à propos des espèces adoucissantes, puisqu’elles peuvent adoucir un plat. La raison est qu’elles peuvent adoucir un plat ; sinon, non ! – Ici aussi, elles peuvent adoucir.
במיני מתיקה שנו הואיל וראויין למתק קדירה טעמא דחזו למתק את הקדירה הא לאו הכי לא הכא נמי חזו למתק:
« Des écorces de noix, des écorces de grenades, de la guède et de la garance, de quoi teindre un petit vêtement. » On opposa : « Celui qui sort des teintures en trempage, de quoi teindre un échantillon pour une trame » ! – N’a-t-on pas dit à ce sujet : Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : parce qu’on ne se donne pas la peine de faire tremper des teintures pour teindre un échantillon pour une trame.
קליפי אגוזין וקליפי רמונים סטיס ופואה כדי לצבוע בגד קטן: ורמינהי המוציא סמנים שרויין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא (הא איתמר עלה) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שאין אדם טורח לשרות סממנים לצבוע בהן דוגמא לאירא:
« De l’urine. » On a enseigné : de l’urine jusqu’à quarante jours. « Du natron. » On a enseigné : du natron d’Alexandrie, et non du natron d’Antipatris. « De la borith. » Rav Yehouda dit : c’est du sable. – Mais n’a-t-on pas enseigné : « la borith et le sable » ? – Mais qu’est-ce que la borith ? La saponaire.
מי רגלים: תנא מי רגלים עד בן מ' יום: נתר: תנא נתר אלכסנדרית ולא נתר אנפנטרין: בורית: אמר רב יהודה זה חול והתניא הבורית והחול אלא מאי בורית כבריתא
On objecta : « On ajouta à celles-ci l’ornithogale, l’aunée, la borith et l’ahala. » Et si tu penses [que c’est] la saponaire, la saponaire est-elle [soumise] à la septième année ? N’avons-nous pas appris : « Voici la règle : tout ce qui a une racine est soumis [aux lois de] la septième année, et ce qui n’a pas de racine n’y est pas soumis » ? Mais qu’est-ce que la borith ? L’ahala. – Mais n’a-t-on pas enseigné : « la borith et l’ahala » ? – Deux sortes d’ahala.
מיתיבי הוסיפו עליהן החלביצין והלעינון והבורית והאהל ואי ס"ד כבריתא כבריתא מי איתא בשביעית (והתנן) זה הכלל כל שיש לו עיקר יש לו שביעית ושאין לו עיקר אין לו שביעית אלא מאי בורית אהלא והתניא והבורית ואהלא (אלא) תרי גווני אהלא:
« La kimonia. » Rav Yehouda dit : c’est le chelouf douts. « L’achlag. » Chmouel dit : je l’ai demandé à tous les navigateurs, et ils m’ont dit : son nom est chounana ; on le trouve dans le creux de [la coquille de] la perle, et on l’en extrait avec un crochet de fer.
קימוליא: אמר רב יהודה שלוף דוץ: אשלג אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותי ימא ואמרו לי שונאנה שמיה ומשתכח בנוקבא דמרגניתא ומפקי ליה ברמצא דפרזלא:
MICHNA: Du poivre, la moindre quantité ; du goudron, la moindre quantité ; toutes sortes d’aromates et toutes sortes de métaux, la moindre quantité ; des pierres de l’autel et de la poussière de l’autel, des livres rongés et de leurs enveloppes rongées, la moindre quantité, car on les met de côté pour les enfouir. Rabbi Yehouda dit : même celui qui sort des ustensiles d’idolâtrie, la moindre quantité, car il est dit : « Rien de ce qui est voué à l’anathème ne s’attachera à ta main » (Dt 13, 18).
מתני׳ פלפלת כל שהוא ועטרן כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכות כל שהן מאבני המזבח ומעפר המזבח מקק ספרים ומקק מטפחותיהם כל שהוא שמצניעין אותן לגונזן רבי יהודה אומר אף המוציא משמשי ע"ז כל שהוא שנאמר (דברים יג, יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:
GUEMARA: « Du poivre, la moindre quantité. » À quoi est-il bon ? Pour [chasser] l’odeur de la bouche. « Du goudron, la moindre quantité. » À quoi est-il bon ? Pour la migraine. « Toutes sortes d’aromates, la moindre quantité. » Nos maîtres ont enseigné : celui qui sort une mauvaise odeur, la moindre quantité ; de la bonne huile, la moindre quantité ; de la pourpre, la moindre quantité ; et un bouton de rose, un seul.
גמ׳ פלפלת כל שהוא למאי חזיא לריח הפה: עיטרן כל שהוא: למאי חזיא לצילחתא: מיני בשמים כל שהן: ת"ר המוציא ריח רע כל שהוא שמן טוב כל שהוא ארגמן כל שהוא ובתולת הוורד אחת:
« Toutes sortes de métaux, la moindre quantité. » À quoi sont-ils bons ? Il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : parce qu’on peut en faire un petit aiguillon.
מיני מתכות כל שהן: למאי חזו תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר שכן ראוי לעשות ממנה דרבן קטן
Nos maîtres ont enseigné : « Celui qui dit : Je m’engage à [offrir] du fer – d’autres disent : pas moins d’une coudée sur une coudée. » À quoi cela sert-il ? Rav Yossef dit : à [faire] un épouvantail à corbeaux. Et certains disent : « D’autres disent : pas moins qu’un épouvantail à corbeaux. » Et combien ? Rav Yossef dit : une coudée sur une coudée. « Du cuivre : pas moins d’une maa d’argent. » Il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : pas moins qu’une petite pince de cuivre. À quoi sert-elle ? Abayé dit : on s’en sert pour dégager les mèches et nettoyer les lampes.
ת"ר האומר הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מאמה על אמה למאי חזיא אמר רב יוסף *לכלייא עורב ואיכא דאמרי אחרים אומרים לא יפחות מכלייא עורב וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה נחשת לא יפחות ממעה כסף תניא רבי אליעזר אומר לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת למאי חזיא אמר אביי שמחטטין בה את הפתילות ומקנחין הנרות:
« Des livres rongés et des enveloppes rongées. » Rav Yehouda dit : la mite des livres, la teigne de la soie, le ver des raisins, le pé des figues et le hé des grenades, tous sont un danger. Un disciple était assis devant Rabbi Yo’hanan et mangeait des figues. Il lui dit : Maître, il y a des épines dans les figues ! Il lui dit : le pé a tué celui-ci.
מקק ספרים ומקק מטפחת: א"ר יהודה מקק דסיפרי תכך דשיראי ואילא דעינבי ופה דתאני והה דרימוני כולהו סכנתא ההוא תלמידא דהוה יתיב קמיה דר' יוחנן הוה קאכיל תאיני אמר ליה רבי קוצין יש בתאנים א"ל קטליה פה לדין:
MICHNA: Celui qui sort la corbeille des colporteurs, bien qu’elle contienne de nombreuses espèces, n’est tenu qu’à un seul sacrifice expiatoire. Des semences de jardin, moins qu’une figue sèche ; Rabbi Yehouda ben Bethéra dit : cinq.
מתני׳ המוציא קופת הרוכלין אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת זרעוני גינה פחות מכגרוגרת ר' יהודה בן בתירה אומר חמשה
Original : Shabbat 90a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.