de Rabbi Yehouda ben Betéra et des Sages ? Car nous avons appris : S’il a juré d’annuler un commandement et ne l’a pas annulé, il est exempt ; d’accomplir un commandement et ne l’a pas accompli, il est exempt ; alors qu’en toute logique il devrait être passible, selon les paroles de Rabbi Yehouda ben Betéra. Car Rabbi Yehouda ben Betéra a dit : Si pour une chose facultative, sur laquelle il n’est pas sous serment depuis le mont Sinaï, il est passible, pour un commandement, sur lequel il est sous serment depuis le mont Sinaï, n’est-il pas logique qu’il soit passible ?
דרבי יהודה בן בתירא ורבנן קמיפלגי דתנן נשבע לבטל את המצוה ולא ביטל פטור לקיים את המצוה ולא קיים פטור שהיה בדין שיהא חייב כדברי ר' יהודה בן בתירא דאמר רבי יהודה בן בתירא ומה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיני הרי הוא חייב עליה מצוה שמושבע עליה מהר סיני אינו דין שיהא חייב עליה
On lui dit : Non ! Si tu l’as dit du serment sur une chose facultative, où [la Torah] a mis la forme négative sur le même plan que la forme positive, le diras-tu du serment sur un commandement, où elle n’a pas mis la forme négative sur le même plan que la forme positive ?
אמרו לו לא אם אמרת בשבועת הרשות שכן עשה בה לאו כהן תאמר בשבועת מצוה שכן לא עשה בה לאו כהן
Selon Rabbi Yehouda ben Betéra, personne ne diverge : maintenant qu’il n’exige pas [qu’existent] la forme négative et la forme positive, exigerait-il [qu’existent] l’avenir et le passé ?
אליבא דרבי יהודה בן בתירא כולי עלמא לא פליגי השתא לאו והן לא בעי להבא ולשעבר בעי
Ils divergent [donc] selon les Sages. Chmouel est selon les Sages ; et Rav [dit] : Les Sages ne rendent pas passible [faute de] forme négative et positive, parce qu’il est écrit explicitement : « pour faire du mal ou pour faire du bien » (Lv 5, 4) ; mais pour l’avenir et le passé, qui proviennent de l’extension des versets, ils rendent passible.
כי פליגי אליבא דרבנן שמואל כרבנן ורב כי לא מחייבי רבנן בלאו והן דכתיב (ויקרא ה, ד) להרע או להיטיב בהדיא אבל להבא ולשעבר דמריבויא דקראי אתו מחייבי
Rav Hamnouna objecta : « Je n’ai pas mangé aujourd’hui », « je n’ai pas mis les tefilin aujourd’hui » — « Je t’adjure », et il a répondu « Amen » : il est passible. Certes, « je n’ai pas mangé » existe sous la forme « je ne mangerai pas » ; mais « je n’ai pas mis [les tefilin] », existe-t-il sous la forme « je ne mettrai pas » ?
מתיב רב המנונא לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום משביעך אני ואמר אמן חייב בשלמא לא אכלתי איתיה בלא אוכל אלא לא הנחתי מי איתיה בלא אניח
C’est lui qui a objecté et c’est lui qui a résolu : [la baraïta] enseigne [des cas] séparés : « je n’ai pas mangé », pour le sacrifice ; « je n’ai pas mis [les tefilin] », pour la flagellation.
הוא מותיב לה והוא מפרק לה לצדדין קתני לא אכלתי לקרבן לא הנחתי למלקות
Rava objecta : Qu’est-ce que le serment vain ? Jurer de changer ce qui est connu des hommes, et dire d’une colonne de pierre (qui se trouve en tel endroit) qu’elle est d’or. Et ’Oula dit : À condition que ce soit reconnu par trois personnes. La raison est que c’est reconnu ; si ce n’est pas reconnu, il transgresse [l’interdit] du serment d’énoncé. Mais pourquoi ? Cela n’existe pas sous la forme « elle sera d’or » !
מתיב רבא איזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם ואמר על עמוד של אבן (שהוא במקום פלוני) שהוא של זהב ואמר עולא והוא שניכר לג' בני אדם טעמא דניכר הא לא ניכר עובר משום שבועת ביטוי ואמאי הא אינו ביהא של זהב
C’est lui qui a objecté et c’est lui qui a résolu : si c’est reconnu, il transgresse [l’interdit] du serment vain ; si ce n’est pas reconnu, il transgresse [l’interdit] du serment de mensonge.
הוא מותיב לה והוא מפרק לה ניכר עובר משום שבועת שוא לא ניכר עובר משום שבועת שקר
Abayé dit : Et Rav reconnaît, pour celui qui dit à son prochain : « Serment que je connais un témoignage en ta faveur », et il s’avère qu’il n’en connaissait pas, qu’il est exempt, puisque cela n’est pas inclus dans « [serment] que je ne connais pas de témoignage en ta faveur ».
אמר אביי ומודה רב באומר לחבירו שבועה שאני יודע לך עדות ואשתכח דלא ידע ליה דפטור הואיל וליתיה בכלל שאיני יודע לך עדות
« Je savais » et « je ne savais pas » [font l’objet de] la controverse ; « j’ai témoigné » et « je n’ai pas témoigné » [font l’objet de] la controverse.
Certes, selon Chmouel, qui dit que pour une chose qui n’existe pas pour l’avenir on n’est pas passible quand elle concerne le passé, c’est pour cela que le Miséricordieux a sorti le serment de témoignage de l’ensemble du serment d’énoncé. Mais selon Rav, pour quelle règle le Miséricordieux l’en a-t-il sorti ?
בשלמא לשמואל דאמר מילתא דליתיה בלהבא לא מחייב עליה לשעבר להכי אפקה רחמנא לשבועת עדות מכלל שבועת ביטוי אלא לרב למאי הלכתא אפקה רחמנא
Il leur dit : Vous ne pouvez pas dire « deux », car il a été enseigné : « Pour l’une de ces [choses] » (Lv 5, 4) : pour une, tu le rends passible, et tu ne le rends pas passible de deux.
אמר להו תרתי לא מציתו אמריתו דתניא (ויקרא ה, ד) לאחת מאלה לאחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתים
Pour ce qui a été enseigné : Dans tous, il est dit « et cela lui a échappé », et ici il n’est pas dit « et cela lui a échappé », pour rendre passible le volontaire comme l’involontaire.
לכדתניא בכולן נאמר ונעלם וכאן לא נאמר ונעלם לחייב על המזיד כשוגג
Il leur dit : N’est-ce pas ce que je dis : « Pour l’une » — pour une, tu le rends passible, et tu ne le rends pas passible de deux ? Et volontairement, y a-t-il donc deux [sacrifices] ?
אמר להו לאו היינו דאמרי לאחת אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתים ואי במזיד מי איכא תרתי
Rava dit : C’est parce que c’est une chose qui était incluse dans l’ensemble et qui en est sortie pour être jugée sur une chose nouvelle : tu n’as en elle que sa nouveauté seule.
רבא אמר משום דהוה דבר שבכלל ויצא לידון בדבר החדש אין לך בו אלא חידושו בלבד
Abayé a pourtant dit : Rav reconnaît, pour celui qui dit à son prochain : « Serment que je connais un témoignage en ta faveur », et il s’avère qu’il n’en connaissait pas, qu’il est exempt, puisque cela n’existe pas sous la forme « je ne connais pas de témoignage en ta faveur » !
והאמר אביי מודה רב באומר לחבירו שבועה שאני יודע לך עדות ואשתכח דלא ידע ליה דפטור הואיל וליתיה באיני יודע לך עדות
Abayé est revenu sur celle-là. Et si tu veux, dis :
הדר ביה אביי מההיא ואיבעית אימא
Original : Shevuot 25b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.