C’est plutôt afin qu’il n’y ait pas d’annulation de leur serment.
אלא כי היכי דלא תהוי הפרה לשבועתייהו:
Chevou’ot 29b שבועות
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et si je n’ai pas vu un serpent [gros] comme la poutre d’un pressoir. » N’[en existe-t-il] pas ? Il y en avait pourtant un, aux jours du roi Chapour, qui contenait treize étables de paille !
ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד: ולא והא ההוא דהוה בשני שבור מלכא הוה חד דאחזיק תליסר אורוותא תיבנא
Chmouel dit : [Il s’agit d’un serpent] strié. — Tous sont striés ! — [Il s’agit d’un serpent] dont le dos est strié.
אמר שמואל בטרוף כולהו נמי מיטרף טריפין בשגבו טרוף:
« Serment que je mangerai ce pain », « serment que je ne le mangerai pas », etc. Maintenant, pour le serment d’énoncé il est passible, et pour le serment vain il n’est pas passible ? Voici que le serment est sorti [de sa bouche] en vain !
שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה כו': השתא משום שבועת ביטוי מיחייב משום שבועת שוא לא מיחייב הרי יצתה שבועה לשוא
Rabbi Yirmeya dit : Enseigne : « Aussi pour le serment d’énoncé. »
אמר ר' ירמיה תני אף על שבועת ביטוי:
MICHNA: Le serment d’énoncé s’applique aux hommes et aux femmes, aux proches et aux étrangers, aux [témoins] aptes et inaptes, devant un tribunal ou hors d’un tribunal, [prononcé] de sa propre bouche ; et si c’est volontaire, on est passible de flagellation, et si c’est par inadvertance, d’un sacrifice variable.
מתני׳ שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים בקרובים וברחוקים בכשרין ובפסולין בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד
Le serment vain s’applique aux hommes et aux femmes, aux étrangers et aux proches, aux [témoins] aptes et inaptes, devant un tribunal ou hors d’un tribunal, et [prononcé] de sa propre bouche ; et si c’est volontaire, on est passible de flagellation, et si c’est par inadvertance, on est exempt.
שבועת שוא נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרין ובפסולין בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד ומפי עצמו וחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור
Pour l’un comme pour l’autre, celui qui est adjuré par la bouche d’autrui est passible. (Si) « Je n’ai pas mangé aujourd’hui », « je n’ai pas mis les tefilin aujourd’hui » — « Je t’adjure », et il a répondu « Amen » : il est passible.
אחת זו ואחת זו המושבע מפי אחרים חייב (אם) לא אכלתי היום ולא הנחתי תפלין היום משביעך אני ואמר אמן חייב:
GUEMARA: Chmouel dit : Quiconque répond « Amen » après un serment est comme celui qui profère un serment de sa bouche, car il est écrit : « Et la femme dira : Amen, amen » (Nb 5, 22).
גמ׳ אמר שמואל כל העונה אמן אחר שבועה כמוציא שבועה בפיו דמי דכתיב (במדבר ה, כב) ואמרה האשה אמן אמן
Rav Papa dit au nom de Rava : La Michna et la baraïta aussi le laissent entendre avec précision, puisqu’on enseigne : Le serment de témoignage s’applique aux hommes et non aux femmes, aux étrangers et non aux proches, aux [témoins] aptes et non aux inaptes, et il ne s’applique qu’à ceux qui sont habilités à témoigner ; devant un tribunal ou hors d’un tribunal, de sa propre bouche ; et par la bouche d’autrui, ils ne sont passibles que lorsqu’ils ont nié [le témoignage] devant le tribunal ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr.
אמר רב פפא משמיה דרבא מתני' וברייתא נמי דיקא דקתני שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקים ולא בקרובים בכשרין ולא בפסולין ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד ובפני ב"ד ושלא בפני ב"ד מפי עצמו ומפי אחרים אינן חייבין עד שיכפרו בהן בב"ד דברי רבי מאיר
Et il a été enseigné dans une baraïta : Le serment de témoignage, comment ? S’il a dit à des témoins : « Venez témoigner pour moi » — « Serment que nous ne connaissons pas de témoignage en ta faveur » ; ou bien ils ont dit : « Nous ne connaissons pas de témoignage en ta faveur » — « Je vous adjure », et ils (lui) ont répondu « Amen » : que ce soit devant un tribunal ou hors d’un tribunal, de sa propre bouche ou par la bouche d’autrui, dès qu’ils ont nié, ils sont passibles ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr.
ותניא בברייתא שבועת העדות כיצד אמר לעדים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעין לך עדות או שאמרו אין אנו יודעין לך עדות משביע אני עליכם ואמרו (לו) אמן בין בפני ב"ד בין שלא בפני בית דין בין מפי עצמו בין מפי אחרים כיון שכפרו בהם חייבין דברי רבי מאיר
Elles se contredisent ! N’en déduis-tu pas plutôt que celle-ci [parle d’un cas] où il a répondu « Amen », et celle-là d’un cas où il n’a pas répondu « Amen » ? Déduis-en.
קשיין אהדדי אלא לאו ש"מ הא דענה אמן הא דלא ענה אמן ש"מ
Ravina dit au nom de Rava : La Michna d’ici aussi le laisse entendre avec précision, puisqu’on enseigne : Le serment d’énoncé s’applique aux hommes et aux femmes, aux étrangers et aux proches, aux [témoins] aptes et inaptes, devant un tribunal ou hors d’un tribunal, de sa propre bouche — oui ; par la bouche d’autrui — non. Et on enseigne à la fin : Pour l’un comme pour l’autre, celui qui est adjuré par la bouche d’autrui est passible.
אמר רבינא משמיה דרבא מתניתין דהכא נמי דיקא דקא תני שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרין ובפסולין בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו אין מפי אחרים לא וקתני סיפא זה וזה מושבע מפי אחרים חייב
Elles se contredisent ! N’en déduis-tu pas plutôt que celle-ci [parle d’un cas] où il a répondu « Amen », et celle-là d’un cas où il n’a pas répondu « Amen » ?
קשיין אהדדי אלא לאו ש"מ הא דענה אמן הא דלא ענה אמן
Mais alors, que nous enseigne Chmouel ? Il nous enseigne ce qui se déduit avec précision de la Michna.
ואלא שמואל מאי קא משמע לן דוקיא דמתניתין קא משמע לן:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Les serments sont de deux [sortes] ».
הדרן עלך שבועת שתים
Original : Shevuot 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.