Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Si un homme donne à son prochain » (Ex 22, 6) : c’est une généralité ; « de l’argent ou des objets » : c’est une particularité ; « à garder » : il revient à la généralité. Généralité, particularité et généralité : tu ne peux inclure que ce qui est semblable à la particularité. De même que la particularité est explicitement une chose mobile dont la substance même est une valeur, de même [on inclut] toute chose mobile dont la substance même est une valeur.
(שמות כב, ו) כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט לשמור חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון
Sont exclues les terres, qui ne sont pas mobiles ; sont exclus les esclaves, qui ont été assimilés aux terres ; sont exclus les actes, qui, bien qu’ils soient mobiles, n’ont pas de valeur en eux-mêmes. Le Sanctuaire : il est écrit « son prochain ».
יצאו קרקעות שאין מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון הקדש רעהו כתיב
« Le gardien rémunéré ne paie pas » : d’où le savons-nous ? Car les Sages ont enseigné : « Si un homme donne à son prochain » (Ex 22, 9) : c’est une généralité ; « un âne, ou un bœuf, ou un agneau » : c’est une particularité ; « ou toute bête, à garder » : il revient à la généralité. Généralité, particularité et généralité, etc., jusqu’à : le Sanctuaire : il est écrit « son prochain ».
נושא שכר אינו משלם מנלן דתנו רבנן (שמות כב, ו) כי יתן איש אל רעהו כלל חמור או שור או שה פרט וכל בהמה לשמור חזר וכלל כלל ופרט וכלל כו' עד הקדש רעהו כתיב:
« Rabbi Meïr dit : il y a des choses qui sont comme la terre et qui ne sont pas comme la terre, etc. » Il s’ensuit que Rabbi Meïr pense que tout ce qui est attaché à la terre n’est pas comme la terre. Mais alors, au lieu de diverger sur des [vignes] chargées, qu’ils divergent sur des [vignes] dépouillées !
ר"מ אומר יש דברים שהן כקרקע ואינן כקרקע כו': מכלל דרבי מאיר סבר כל המחובר לקרקע אינו כקרקע אדמיפלגי בטעונות ליפלגי בסרוקות
Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : ici, ils divergent sur des raisins prêts à être vendangés : Rabbi Meïr pense qu’ils sont comme [déjà] vendangés, et les Sages pensent qu’ils ne sont pas comme [déjà] vendangés.
(אלא) א"ר יוסי ברבי חנינא הכא בענבים עומדות להבצר קמיפלגי דרבי מאיר סבר כבצורות דמיין ורבנן סברי לא כבצורות דמיין:
« On ne prête serment que sur une chose de mesure, de poids, etc. » Abayé a dit : on ne l’a enseigné que lorsqu’il lui a dit « une maison » sans précision ; mais s’il lui a dit « cette maison-ci pleine », sa réclamation est connue.
אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל כו': אמר אביי לא שנו אלא דאמר ליה בית סתם אבל אמר ליה בית זה מלא ידיעא טענתיה
Rava lui dit : s’il en est ainsi, au lieu d’enseigner dans la dernière partie : « L’un dit : jusqu’à la corniche, et l’autre dit : jusqu’à la fenêtre : il est tenu », qu’il distingue dans le cas même et qu’il enseigne : de quoi parle-t-on ? D’une maison pleine ; mais pour « cette maison-ci pleine », il est tenu !
א"ל רבא אי הכי אדתני סיפא זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בבית מלא אבל בית זה מלא חייב
Rava a donc dit : en réalité, il n’est tenu que lorsqu’il lui réclame une chose de mesure, de poids ou de nombre, et que l’autre lui avoue une chose de mesure, de poids ou de nombre.
אלא אמר רבא לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה שבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין
Il a été enseigné conformément à Rava : « J’ai un kor de blé entre tes mains », et l’autre dit : « Tu n’as rien entre mes mains » : il est exempté. « J’ai un grand chandelier entre tes mains. » — « Tu n’as entre mes mains qu’un petit chandelier » : il est exempté. « J’ai une grande ceinture entre tes mains. » — « Tu n’as entre mes mains qu’une petite ceinture » : il est exempté.
תניא כוותיה דרבא כור תבואה לי בידך והלה אומר אין לך בידי פטור מנורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא מנורה קטנה פטור אזורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא אזורה קטנה פטור
Mais s’il lui dit : « J’ai un kor de blé entre tes mains », et que l’autre dise : « Tu n’as entre mes mains qu’un letekh », il est tenu. « J’ai entre tes mains un chandelier de dix livres. » — « Tu n’as entre mes mains qu’un [chandelier] de cinq livres » : il est tenu.
אבל אמר לו כור תבואה יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא לתך חייב מנורה בת עשר ליטרין יש לי בידך אין לך בידי אלא בת חמש ליטרין חייב
La règle générale est la suivante : il n’est tenu que lorsqu’il lui réclame une chose de mesure, de poids ou de nombre, et que l’autre lui avoue une chose de mesure, de poids ou de nombre.
כללו של דבר לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין
Et en quoi le grand chandelier et le petit chandelier sont-ils différents ? Ce qu’il a réclamé, l’autre ne l’a pas avoué, et ce que l’autre a avoué, il ne l’a pas réclamé. S’il en est ainsi, pour [le chandelier] de dix et celui de cinq aussi : ce qu’il a réclamé, l’autre ne l’a pas avoué, et ce que l’autre a avoué, il ne l’a pas réclamé !
ומאי שנא מנורה גדולה ומנורה קטנה מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אי הכי בת עשר בת חמש נמי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו
S’il en est ainsi, qu’on enseigne aussi la ceinture, et qu’on l’établisse dans le cas où [ses parties] sont cousues ensemble ! Mais [le cas où elles sont] cousues n’est pas enseigné ; ici aussi, [le chandelier] fait de segments n’est pas enseigné.
אי הכי אזורה נמי ניתני ולוקמי בדלייפי אלא דלייפי לא קתני הכא נמי בשל חליות לא קתני
MICHNA: Celui qui prête à son prochain sur un gage, et le gage s’est perdu : [le prêteur] lui dit : « Je t’ai prêté un sela sur lui, et il valait un sicle », et l’autre dit : « Non, tu m’as prêté un sela sur lui, et il valait un sela » : il est exempté.
מתני׳ המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון אמר לו סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה פטור
« Je t’ai prêté un sela sur lui, et il valait un sicle », et l’autre dit : « Non, tu m’as prêté un sela sur lui, et il valait trois dinars » : il est tenu [de jurer].
סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו ושלשה דינרים היה שוה חייב
« Tu m’as prêté un sela sur lui, et il en valait deux », et l’autre dit : « Non, je t’ai prêté un sela sur lui, et il valait un sela » : il est exempté. « Tu m’as prêté un sela sur lui, et il en valait deux », et l’autre dit : « Non, je t’ai prêté un sela sur lui, et il valait cinq dinars » : il est tenu.
סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וסלע היה שוה פטור סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתיך עליו וחמשה דינרים היה שוה חייב
Et qui prête serment ? Celui chez qui se trouve le dépôt, de peur que celui-ci ne jure et que l’autre ne produise ensuite le dépôt.
ומי נשבע מי שהפקדון אצלו שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון:
Original : Shevuot 43a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.