trois sur trois interposent, moins de trois n’interposent pas. Et c’est [l’enseignement] de Rava au nom de Rav ’Hisda.
שלש על שלש חוצצות פחות משלש אין חוצצות והיינו דרבא אמר רב חסדא
Érouvin 104a עירובין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Dirons-nous qu’il diverge avec Rav Yehouda, fils de Rabbi ’Hiya ? Une petite bande est différente, car elle est importante.
לימא פליגא דרב יהודה בריה דרבי חייא שאני צלצול קטן דחשיב
Et selon Rabbi Yo’hanan, plutôt que de nous faire connaître [le cas du] jonc, qu’il nous fasse connaître [celui de] la petite bande !
ולרבי יוחנן אדאשמעינן גמי לישמעינן צלצול קטן
Il nous enseigne une chose en passant : que le jonc guérit.
מילתא אגב אורחיה קמ"ל דגמי מסי:
MICHNA: On répand du sel sur la rampe [de l’autel] pour qu’on ne glisse pas ; et on puise de la citerne de la Gola et de la grande citerne à l’aide de la roue le Chabbat, et du puits Hakar le jour de fête.
מתני׳ בוזקין מלח על גבי כבש בשביל שלא יחליקו וממלאין מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת ומבאר הקר ביום טוב:
GUEMARA: Rav Ika de Pachroniya opposa à Rava : Nous avons appris : On répand du sel sur la rampe pour qu’on ne glisse pas — dans le Temple, oui ; dans la province, non. Or on oppose : Une cour qui a été abîmée par les eaux de pluie, on apporte de la paille et on l’y répand.
גמ׳ רמי ליה רב איקא מפשרוניא לרבא תנן בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו במקדש אין במדינה לא ורמינהי חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן ומרדה בה
La paille est différente, car on ne l’annule pas [dans le sol].
שאני תבן דלא מבטיל ליה
Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : Ce sel, comment est-ce ? Si on l’annule [dans la rampe], on ajoute à la construction (or il est écrit : « Tout cela par écrit, de la main de l’Éternel, Il m’en a donné l’intelligence » (1 Ch 28, 19)).
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי האי מלח ה"ד אי דמבטליה קא מוסיף אבנין (וכתיב (דברי הימים א כח, יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל)
Et si on ne l’annule pas, cela constitue une interposition !
ואי דלא קא מבטליה קא הויא חציצה
— [Il s’agit] du transport des membres [du sacrifice] vers la rampe, qui n’est pas un service.
בהולכת אברים לכבש דלאו עבודה היא
Et ce n’en est pas un ? N’est-il pas écrit : « Le cohen offrira le tout et le fera fumer sur l’autel » (Lv 1, 13), et le maître a dit : c’est le transport des membres vers la rampe ? Plutôt, dis : [il s’agit] du transport du bois vers le bûcher, qui n’est pas un service.
ולא והא כתיב (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש אלא אימא בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא
Rava a exposé : Une cour qui a été abîmée par les eaux de pluie, on apporte de la paille et on l’y répand. Rav Papa dit à Rava : Mais n’a-t-on pas enseigné : Quand on la répand, on ne la répand ni avec un panier ni avec une corbeille, mais avec le fond d’une corbeille ?
דרש רבא חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן ומרדה בה אמר ליה רב פפא לרבא והתניא כשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה
Rava fit alors se lever un interprète auprès de lui et exposa : Les paroles que je vous ai dites étaient une erreur de ma part. En vérité, voici ce qu’on a dit au nom de Rabbi Eliézer : Et quand on la répand, on ne la répand ni avec un panier ni avec une corbeille, mais avec le fond d’une corbeille.
הדר אוקים רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו משום רבי אליעזר וכשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה:
« On puise de la citerne de la Gola » : ’Oulla vint chez Rav Menaché. Un homme arriva et frappa à la porte. Il dit : Qui est-ce ? Que son corps soit profané, lui qui profane le Chabbat !
ממלאין מבור הגולה: עולא איקלע לבי רב מנשה אתא ההוא גברא טרף אבבא אמר מאן האי ליתחל גופיה דקא מחיל ליה לשבתא
Rabba lui dit : On n’a interdit que le son d’un chant. Abayé lui objecta : On fait monter [l’eau] dans des diyofi et on fait goutter [l’eau] d’un bassin pour un malade le Chabbat.
א"ל רבה לא אסרו אלא קול של שיר איתיביה אביי מעלין בדיופי ומטיפין מיארק לחולה בשבת
Pour un malade, oui ; pour un bien-portant, non. Comment est-ce ? N’est-ce pas qu’il dort et qu’on veut qu’il s’éveille ? Déduis-en que produire un son est interdit.
לחולה אין לבריא לא ה"ד לאו דנים וקא בעי דליתער ש"מ אולודי קלא אסיר
Non : il est éveillé et on veut qu’il s’endorme, car cela s’entend comme un son de bourdonnement.
לא דתיר וקא בעי דלינים דמשתמע כי קלא דזמזומי
Il lui objecta : Celui qui garde ses fruits contre les oiseaux et ses courges contre les bêtes sauvages les garde à sa manière le Chabbat, pourvu qu’il ne frappe pas des mains, ne se frappe pas [la cuisse] et ne danse pas comme on le fait en semaine.
איתיביה המשמר פירותיו מפני העופות ודלעיו מפני החיה משמר כדרכו בשבת ובלבד שלא יספק ולא יטפח ולא ירקד כדרך שהן עושין בחול
Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce qu’il produit un son, et que tout fait de produire un son est interdit ? Rav A’ha bar Yaakov a dit : C’est une mesure préventive, de crainte qu’il ne prenne un caillou [pour le lancer].
מאי טעמא לאו דקמוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר אמר רב אחא בר יעקב גזירה שמא יטול צרור
Mais alors, ce qu’a dit Rav Yehouda au nom de Rav : des femmes qui jouent avec des noix, c’est interdit — quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce qu’elles produisent un son, et que tout fait de produire un son est interdit ?
ואלא הא דאמר רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים אסור מאי טעמא לאו דקא מוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר
Non : [de crainte] qu’elles n’en viennent à niveler des creux.
לא דלמא אתי לאשוויי גומות
Car si tu ne dis pas ainsi, ce qu’a dit Rav Yehouda : des femmes qui jouent avec des pommes, c’est interdit — là, quel son produit-on ? Plutôt, [c’est de crainte] qu’elles n’en viennent à niveler des creux.
דאי לא תימא הכי הא דאמר רב יהודה נשים משחקות בתפוחים אסור התם מאי אולודי קלא איכא אלא דילמא אתי לאשוויי גומות
Nous avons appris : On puise de la citerne de la Gola et de la grande citerne à l’aide de la roue le Chabbat — dans le Temple, oui ; dans la province, non. Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce que cela produit un son, ce qui est interdit ?
תנן ממלאין מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת במקדש אין במדינה לא מאי טעמא לאו משום דאולודי קלא ואסיר
Non : c’est une mesure préventive, de crainte qu’on ne puise pour son jardin ou pour son terrain en ruine.
לא גזירה שמא ימלא לגינתו ולחורבתו
Amémar permit de puiser avec une roue à Me’hoza. Il dit : Pourquoi les Sages ont-ils décrété ? De crainte qu’on ne puise pour son jardin ou pour son terrain en ruine ; ici, il n’y a ni jardin ni terrain en ruine.
אמימר שרא למימלא בגילגלא במחוזא אמר מאי טעמא גזרו רבנן שמא ימלא לגינתו ולחורבתו הכא לא גינה איכא ולא חורבה איכא
Quand il vit qu’on
כיון דקא חזא דקא
Original : Eruvin 104a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.