Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
dans l’eau » (Lv 15, 16) : dans l’eau d’un bain rituel ; « toute sa chair » : une eau dans laquelle tout son corps entre. Et combien est-ce ? Une coudée sur une coudée, sur une hauteur de trois coudées ; et les Sages ont évalué l’eau du bain rituel à quarante séa.
במים במי מקוה כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה
Or, de combien le carré dépasse-t-il le cercle ? D’un quart. Pour quatre cents, cent ; pour cent, vingt-cinq. Ces [retranchements] font cent vingt-cinq.
מכדי כמה מרובע יתר על העגול רביע לארבע מאה מאה למאה עשרים וחמשה הני מאה ועשרים וחמשה הוו להו
Tu ne peux pas le penser, car il est écrit : « Elle contenait deux mille bat » (1 R 7, 26). Un bat, combien est-ce ? Trois séa, car il est écrit : « le dixième d’un bat par kor » (Ez 45, 14) ; cela leur fait six mille séa.
לא סלקא דעתך דכתיב (מלכים א ז, כו) אלפים בת יכיל בת כמה הויא שלש סאין דכתיב (יחזקאל מה, יד) מעשר הבת מן הכור דהוה להו שיתא אלפי גריוי
Abayé a dit : conclus-en que le comble est d’un tiers. Et nous avons appris aussi : Un coffre, une caisse, une armoire, une ruche de paille, une ruche de roseaux et la citerne d’un navire alexandrin, bien qu’ils aient des fonds [plats], s’ils contiennent quarante séa de liquide, qui font deux kor de sec, sont purs.
אמר אביי שמע מינה האי גודשה תלתא הוי ותנן נמי שידה תיבה ומגדל כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית אע"פ שיש להן שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורין:
MICHNA: Les montants dont ils ont parlé : leur hauteur est de dix palmes, et leur largeur et leur épaisseur, quelles qu’elles soient. Rabbi Yossé dit : leur largeur est de trois palmes.
מתני׳ לחיין שאמרו גובהן עשרה טפחים ורחבן ועוביין כל שהוא ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים:
GUEMARA: « Les montants dont ils ont parlé, etc. » Dira-t-on que nous avons appris une [michna] anonyme selon Rabbi Eliézer, qui dit : nous exigeons des montants ?
Non : que veut dire « montants » ? Les montants en général. S’il en est ainsi, pour la poutre aussi, qu’il enseigne « poutres », et que veut dire « poutres » ? Les poutres en général !
לא מאי לחיין לחיין דעלמא אי הכי קורה נמי ניתני קורות ומאי קורות קורות דעלמא
Voici ce qu’il dit : ces montants au sujet desquels Rabbi Eliézer et les Sages sont en désaccord, leur hauteur est de dix palmes, et leur largeur et leur épaisseur, quelles qu’elles soient. Et combien est « quelle qu’elle soit » ? Rabbi ’Hiya a enseigné : même comme le fil d’un manteau.
הכי קאמר אותן לחיין שנחלקו בהן ר' אליעזר וחכמים גובהן עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהוא וכמה כל שהוא תני רבי חייא אפילו כחוט הסרבל
Il a été enseigné : S’il a fait un montant pour la moitié de l’impasse, il n’a que la moitié de l’impasse. C’est évident ! Dis plutôt : il a la moitié de l’impasse. Cela aussi est évident ! Tu aurais pu dire : craignons qu’il ne vienne à se servir de toute [l’impasse] ; il nous apprend [que non].
תנא עשה לחי לחצי מבוי אין לו אלא חצי מבוי פשיטא אלא אימא יש לו חצי מבוי הא נמי פשיטא מהו דתימא ליחוש דילמא אתי לאישתמושי בכוליה קמ"ל
Rava a dit : s’il a fait un montant pour l’impasse et l’a relevé de trois [palmes] au-dessus du sol, ou l’a écarté du mur de trois, il n’a rien fait du tout. Même selon Rabban Chimon ben Gamliel, qui dit que nous disons la jonction : cela ne vaut qu’en haut ; mais en bas, puisque c’est une cloison que les chevreaux traversent, il ne le dit pas.
אמר רבא עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה או שהפליגו מן הכותל שלשה לא עשה ולא כלום אפילו לרשב"ג דאמר אמרינן לבוד הני מילי למעלה אבל למטה כיון דהויא מחיצה שהגדיין בוקעין בה לא קאמר:
Rav Houna bar ’Hinena lui dit : pour la saumure, tu nous l’as dit ; pour les montants, tu ne nous l’as pas dit. En quoi diffère la saumure ? Parce que les rabbins sont en désaccord avec lui ; pour les montants aussi, les rabbins sont en désaccord avec lui ! Il lui dit : les montants sont différents, parce que Rabbi est de son avis.
אמר ליה רב הונא בר חיננא בהילמי אמרת לן בלחיין לא אמרת לן מאי שנא בהילמי דפליגי רבנן עליה לחיין נמי פליגי רבנן עליה א"ל שאני לחיין משום דקאי רבי כוותיה
Rav Re’houmi enseignait ainsi : Rav Yehouda, fils de Rav Chmouel bar Chilat, a dit au nom de Rav : la halakha n’est pas selon Rabbi Yossé, ni pour la saumure ni pour les montants. On lui dit : l’as-tu dit ? Il leur dit : non. Rava a dit : par Dieu ! il l’a dit, et je l’ai appris de lui. Et pour quelle raison s’est-il rétracté ? Parce que Rabbi Yossé a toujours ses raisons avec lui.
רב רחומי מתני הכי אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין א"ל אמרת אמר להו לא אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה ומאי טעמא קא הדר ביה משום דר' יוסי נימוקו עמו
Certains le rapportent à ceci : Celui qui boit de l’eau pour sa soif dit : « par la parole de qui tout a été fait ». Rabbi Tarfon dit : « qui crée des êtres nombreux et leurs besoins, pour tout ce que Tu as créé ». Rav ’Hanan dit à Abayé : quelle est la halakha ? Il lui dit : sors et vois comment le peuple se conduit.
איכא דמתני לה אהא השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת א"ל רב חנן לאביי הלכתא מאי א"ל פוק חזי מאי עמא דבר
Original : Eruvin 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.