Rabbi Akiva, c’est l’avis du premier Tanna !
רבי עקיבא היינו תנא קמא
Érouvin 23b עירובין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La différence entre eux concerne un petit surplus, car il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : il y a un petit surplus au-delà de soixante-dix coudées et un reste, et les Sages ne lui ont pas donné de mesure.
איכא בינייהו דבר מועט דתניא ר' יהודה אומר דבר מועט יש על שבעים אמה ושירים ולא נתנו חכמים בו שיעור
Et quelle est la mesure de deux séa ? Comme la cour du Tabernacle.
וכמה שיעור סאתים כחצר המשכן
D’où cela vient-il ?
מנא הני מילי
Rav Yehouda dit : car le verset dit : « La longueur de la cour, cent coudées, et la largeur, cinquante sur cinquante » (Ex 27, 18) ; la Torah a dit : prends cinquante et entoure [avec les autres] cinquante.
אמר רב יהודה דאמר קרא (שמות כז, יח) ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים
Le sens simple du verset, à quoi se rapporte-t-il ? Abayé dit : place le Tabernacle au bord des cinquante [premières coudées], de sorte qu’il y ait cinquante coudées devant lui et vingt coudées de chaque côté.
פשטיה דקרא במאי כתיב אמר אביי העמד משכן על שפת חמשים כדי שיהא חמשים אמה לפניו ועשרים אמה לכל רוח ורוח:
« Rabbi Eliézer dit : si sa longueur, etc. » Mais il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : si sa longueur dépassait le double de sa largeur, fût-ce d’une seule coudée, on ne peut pas porter à l’intérieur !
ר"א אומר אם היתה ארכה כו': והתניא ר"א אומר אם היתה ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה
Rav Bivi bar Abayé dit : dans notre Michna aussi, nous avons appris « [plus que] le double de sa largeur ». S’il en est ainsi, c’est l’avis de Rabbi Yossé !
אמר רב ביבי בר אביי כי תנן נמי מתני' [יתר על] פי שנים ברחבה תנן אי הכי היינו ר' יוסי
La différence entre eux concerne le carré que les Sages ont formé.
איכא בינייהו ריבועא דריבעוה רבנן:
« Rabbi Yossé dit, etc. » Il a été dit : Rav Yossef dit au nom de Rav Yehouda au nom de Chmouel : la halakha est selon Rabbi Yossé ; et Rav Bivi dit au nom de Rav Yehouda au nom de Chmouel : la halakha est selon Rabbi Akiva.
ר' יוסי אומר כו': איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ורב ביבי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' עקיבא
Et toutes deux vont dans le sens de l’indulgence. Et les deux sont nécessaires : s’il nous avait fait entendre que la halakha est selon Rabbi Yossé, j’aurais dit : [seulement] s’il y a une cabane de gardien ou une maison d’habitation ; il nous enseigne [donc] que la halakha est selon Rabbi Akiva.
ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יוסי הוה אמינא עד דאיכא שומירה או בית דירה קמ"ל הלכה כר' עקיבא
Et s’il nous avait fait entendre que la halakha est selon Rabbi Akiva, j’aurais dit : mais pas [pour un espace] long et étroit ; il nous enseigne [donc] que la halakha est selon Rabbi Yossé.
ואי אשמעינן הלכה כר"ע הוה אמינא דאריך וקטין לא קמ"ל הלכה כר' יוסי
Un enclos de plus de deux séa, entouré pour l’habitation, dont la plus grande partie a été ensemencée, est comme un jardin, et c’est interdit.
קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור
Si la plus grande partie a été plantée [d’arbres], il est comme une cour, et c’est permis.
נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר
« Dont la plus grande partie a été ensemencée » : Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : nous ne l’avons dit que [si la partie ensemencée fait] plus de deux séa ; mais [si elle fait] deux séa, c’est permis.
נזרע רובו אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא יותר מבית סאתים אבל בית סאתים מותר
Selon qui ? Selon Rabbi Chimon, car nous avons appris : Rabbi Chimon dit : toits, cours et enclos forment un seul domaine pour les objets qui y ont passé [l’entrée du] Chabbat, mais non pour les objets qui ont passé [l’entrée du] Chabbat dans la maison.
כמאן כרבי שמעון דתנן ר' שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית
Même selon Rabbi Chimon, puisque la plus grande partie a été ensemencée, cette petite partie
לר"ש נמי כיון דנזרע רובו הוי ההוא מעוטא
Original : Eruvin 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.