Structure du débat :Baraïta 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
le pain grossier, la bière nouvelle et les légumes ? — Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit de l’ail et des poireaux ; là, des autres légumes. Comme il a été enseigné : L’ail est un légume ; les poireaux, un demi-légume ; le radis semble un élixir de vie.
פת קיבר ושכר חדש וירק לא קשיא הא בתומי וכרתי הא בשאר ירקי כדתניא שום ירק כרישין חצי ירק נראה צנון נראה סם חיים
Mais n’a-t-il pas été enseigné : le radis semble un poison mortel ? — Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit des feuilles ; là, des racines. Ou bien : ici, en été ; là, à la saison des pluies.
והא תניא נראה צנון נראה סם המות לא קשיא כאן בעלין כאן באמהות כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים
Rav Yehouda dit au nom de Rav : Toute ville où il y a des montées et des descentes, les hommes et les bêtes qui s’y trouvent meurent à la moitié de leurs jours. Ils meurent, cela te viendrait-il à l’esprit ? Dis plutôt : ils vieillissent à la moitié de leurs jours. Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : Ces collines de Beit Biri et de Beit Narech m’ont fait vieillir.
אמר רב יהודה אמר רב כל עיר שיש בה מעלות ומורדות אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן מתים ס"ד אלא אימא מזקינים בחצי ימיהן אמר רב הונא בריה דרב יהושע הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון
Les Sages ont enseigné : Si l’on vient à carrer [la ville], on la carre selon les points cardinaux : on place son côté nord au nord du monde et son côté sud au sud du monde. Et ton signe [mnémotechnique] : le Chariot au nord et le Scorpion au sud.
תנו רבנן בא לרבעה מרבעה בריבוע עולם נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם וסימניך עגלה בצפון ועקרב בדרום
Rabbi Yossé dit : Si l’on ne sait pas la carrer selon les points cardinaux, on la carre d’après le cours des saisons. Comment ? Là où le soleil se lève et se couche au jour le plus long, c’est la face nord ; là où le soleil se lève et se couche au jour le plus court, c’est la face sud ; à l’équinoxe de Nissan et à l’équinoxe de Tichri, le soleil se lève au milieu de l’est et se couche au milieu de l’ouest.
רבי יוסי אומר אם אינו יודע לרבעה בריבוע של עולם מרבעה כמין התקופה כיצד חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום תקופת ניסן ותקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב
Ainsi qu’il est dit : « Il va vers le sud et tourne vers le nord » (Qo 1, 6) : il va vers le sud le jour et tourne vers le nord la nuit. « Il tourne, tourne, il va, le vent » (Qo 1, 6) : ce sont la face est et la face ouest — tantôt il les parcourt, tantôt il les contourne.
שנאמר (קהלת א, ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה סובב סובב הולך הרוח אלו פני מזרח ופני מערב פעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן
Rav Mecharchya dit : Ces règles ne valent rien, car il a été enseigné : Jamais le soleil ne s’est levé à l’angle nord-est pour se coucher à l’angle nord-ouest, et jamais le soleil ne s’est levé à l’angle sud-est pour se coucher à l’angle sud-ouest.
אמר רב משרשיא ליתנהו להני כללי דתניא לא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית ולא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית
Chmouel dit : L’équinoxe de Nissan ne tombe qu’à l’un des quatre quarts du jour : soit au début du jour, soit au début de la nuit, soit au milieu du jour, soit au milieu de la nuit.
אמר שמואל אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום או בתחלת היום או בתחלת הלילה או בחצי היום או בחצי הלילה
Et le solstice de Tamouz ne tombe qu’à une heure et demie ou à sept heures et demie, que ce soit de jour ou de nuit ; l’équinoxe de Tichri ne tombe qu’à trois heures ou à neuf heures, que ce soit de jour ou de nuit ; et le solstice de Tevet ne tombe qu’à quatre heures et demie ou à dix heures et demie, que ce soit de jour ou de nuit.
ואין תקופת תמוז נופלת אלא או באחת ומחצה או בשבע ומחצה בין ביום ובין בלילה ואין תקופת תשרי נופלת אלא או בשלש שעות או בתשע שעות בין ביום ובין בלילה ואין תקופת טבת נופלת אלא או בארבע ומחצה או בעשר ומחצה בין ביום ובין בלילה
Et entre une saison et la suivante, il n’y a que quatre-vingt-onze jours et sept heures et demie ; et une saison ne se décale par rapport à la précédente que d’une demi-heure.
ואין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה ואין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה
Et Chmouel a dit : Il n’est pas d’équinoxe de Nissan tombant sous [l’heure de] Jupiter qui ne brise les arbres, ni de solstice de Tevet tombant sous Jupiter qui ne dessèche les semences. Et cela, à condition que la nouvelle lune soit née sous [l’heure de] la Lune ou sous Jupiter.
ואמר שמואל אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה מייבשת את הזרעים והוא דאיתליד לבנה או בלבנה או בצדק:
Original : Eruvin 56a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.