S’il coule dans sa maison comme de l’eau, il y a bénédiction ; sinon, non.
אי נשפך בביתו כמים איכא ברכה ואי לא לא
Érouvin 65b עירובין
Structure du débat :Question 5
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Ilaï dit : Par trois choses on reconnaît un homme : par sa coupe, par sa bourse et par sa colère ; et certains disent : aussi par son rire.
א"ר אילעאי בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ואמרי ליה אף בשחקו:
Rav Yehouda dit au nom de Rav : Un Israélite et un non-Juif dans la [cour] intérieure, et un Israélite dans la [cour] extérieure : le cas vint devant Rabbi, et il interdit ; et devant Rabbi ’Hiya, et il interdit.
אמר רב יהודה אמר רב ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה בא מעשה לפני רבי ואסר ולפני ר' חייא ואסר
Rabba et Rav Yossef étaient assis à la fin du cours de Rav Chechet, et Rav Chechet était assis et disait : Selon qui Rav a-t-il énoncé son enseignement ? Selon Rabbi Meïr. Rabba hocha la tête.
יתוב רבה ורב יוסף בשילהי פירקיה דרב ששת ויתיב רב ששת וקאמר כמאן אמרה רב לשמעתיה כר' מאיר כרכיש רבה רישיה
Rav Yossef dit : Deux grands hommes comme ceux-là se tromperaient-ils en cette matière ? Si c’est selon Rabbi Meïr, pourquoi ai-je besoin d’un Israélite dans la [cour] extérieure ?
אמר רב יוסף תרי גברי רברבי כרבנן ליטעו בהאי מילתא אי כרבי מאיר למה לי ישראל בחיצונה
Et si tu dis : le cas qui est arrivé était ainsi — n’a-t-on pas demandé à Rav : [L’Israélite de la cour] intérieure, à sa place, qu’en est-il ? Et il leur a répondu : c’est permis.
וכי תימא מעשה שהיה כך היה והא בעו מיניה מרב פנימי במקומו מהו ואמר להן מותר
Mais alors quoi ? Selon Rabbi Eliézer ben Yaakov ? Il dit : « à moins qu’il y ait deux Israélites qui s’interdisent l’un l’autre » !
ואלא מאי כר"א בן יעקב האמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה
Mais [alors] selon Rabbi Akiva, qui dit : un pied permis à sa place interdit hors de sa place ?
אלא כר"ע דאמר רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה
Pourquoi ai-je besoin d’un non-Juif ? Même un Israélite aussi [interdirait] !
למה לי נכרי אפילו ישראל נמי
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : En réalité, c’est selon Rabbi Eliézer ben Yaakov et selon Rabbi Akiva ; et de quoi s’agit-il ici ? Lorsqu’ils ont fait l’érouv ; et la raison est qu’il y a un non-Juif qui interdit ; mais s’il n’y a pas de non-Juif, il n’interdit pas.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע לעולם כר' אליעזר בן יעקב וכרבי עקיבא והכא במאי עסקינן כגון שעירבו וטעמא דאיכא נכרי דאסיר אבל ליכא נכרי לא אסיר
Rabbi Eliézer demanda à Rav : Un Israélite et un non-Juif dans la [cour] extérieure, et un Israélite dans la [cour] intérieure, qu’en est-il ? Là, la raison est que, puisqu’il est courant qu’il habite [avec lui], le non-Juif a peur et pense : bientôt l’Israélite viendra et me dira : l’Israélite qui était chez toi, où est-il ?
בעא מיניה רבי אליעזר מרב ישראל ונכרי בחיצונה וישראל בפנימית מהו התם טעמא משום דשכיח דדייר דמירתת נכרי וסבר השתא אתי ישראל ואמר לי ישראל דהוה גבך היכא
Mais ici, [il pense :] je lui dirai : il est sorti et s’en est allé.
אבל הכא אמינא ליה נפק אזל ליה
Ou peut-être ici aussi a-t-il peur, car il pense : bientôt l’Israélite viendra et me verra ?
או דילמא ה"נ מירתת דסבר השתא אתי ישראל וחזי לי
Il lui répondit : « Donne au sage, et il deviendra encore plus sage » (Pr 9, 9).
א"ל (משלי ט, ט) תן לחכם ויחכם עוד
Rech Lakich et les disciples de Rabbi ’Hanina arrivèrent à une auberge où le locataire n’était pas là, mais où le bailleur était là.
ר"ל ותלמידי דרבי חנינא איקלעו לההוא פונדק ולא הוה שוכר והוה משכיר
Ils dirent : Peut-on louer de lui ? Là où il ne peut pas l’expulser, tu n’as pas à te demander : nous ne louons pas [de lui]. La question se pose là où il peut l’expulser.
אמרו מהו למיגר מיניה כל היכא דלא מצי מסליק ליה לא תיבעי לך דלא אגרינא כי תיבעי היכא דמצי מסליק ליה
Qu’en est-il ? Puisqu’il peut l’expulser, louons-nous [de lui] ? Ou peut-être, maintenant en tout cas, ne l’a-t-il pas expulsé ?
מאי כיון דמצי מסליק אגרינא או דילמא השתא מיהא הא לא סלקיה
Rech Lakich leur dit : Louons, et quand nous arriverons chez nos maîtres du Sud, nous les interrogerons. Ils vinrent interroger Rabbi Afes. Il leur dit : Vous avez bien fait de louer.
אמר להן ריש לקיש נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שיילו לר' אפס אמר להן יפה עשיתם ששכרתם
Rabbi ’Hanina bar Yossef, Rabbi ’Hiya bar Abba et Rabbi Assi arrivèrent à une auberge, et le non-Juif, propriétaire de l’auberge, arriva le Chabbat. Ils dirent : Peut-on louer de lui ? Celui qui loue est-il comme celui qui fait l’érouv : de même que celui qui fait l’érouv [le fait] quand il fait encore jour, celui qui loue aussi [doit le faire] quand il fait encore jour ?
רבי חנינא בר יוסף ור' חייא בר אבא ור' אסי איקלעו לההוא פונדק דאתא נכרי מרי דפונדק בשבתא אמרו מהו למיגר מיניה שוכר כמערב דמי מה מערב מבעוד יום אף שוכר מבעוד יום
Ou peut-être celui qui loue est-il comme celui qui renonce à son droit : de même que celui qui renonce à son droit [peut le faire] même le Chabbat, celui qui loue aussi même le Chabbat ?
או דילמא שוכר כמבטל רשות דמי מה מבטל רשות ואפילו בשבת אף שוכר ואפילו בשבת
Rabbi ’Hanina bar Yossef dit : Louons ; et Rabbi Assi dit : Ne louons pas. Rabbi ’Hiya bar Abba leur dit : Appuyons-nous sur les paroles de l’ancien et louons. Ils vinrent interroger Rabbi Yo’hanan. Il leur dit :
רבי חנינא בר יוסף אמר נשכור ור' אסי אמר לא נשכור אמר להו ר' חייא בר אבא נסמוך על דברי זקן ונשכור אתו שיילו ליה לרבי יוחנן אמר להן
Original : Eruvin 65b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.