Structure du débat :Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Je peux exempter le monde entier du jugement depuis le jour où le Temple a été détruit jusqu’à maintenant, ainsi qu’il est dit : « C’est pourquoi écoute donc ceci, malheureuse, ivre, mais non de vin » (Is 51, 21).
יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר (ישעיהו נא, כא) לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין
On objecta : L’homme ivre : son achat est un achat et sa vente est une vente ; s’il a commis une transgression passible de mort, on le met à mort ; [passible] de flagellation, on le flagelle. La règle générale : il est comme un homme lucide en toutes choses, sauf qu’il est exempté de la prière.
מיתיבי שיכור מקחו מקח וממכרו ממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו מלקות מלקין אותו כללו של דבר הרי הוא כפיקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה
Rabbi ’Hanina dit : On ne l’a enseigné que lorsqu’il n’a pas atteint l’ivresse de Loth ; mais s’il a atteint l’ivresse de Loth, il est exempté de tout.
אמר רבי חנינא ל"ש אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכולם:
Rabbi ’Hanina dit : Quiconque laisse passer gratuitement [l’offense] au moment de l’orgueil [d’autrui], on ferme et l’on scelle les malheurs devant lui, ainsi qu’il est dit : « Orgueil, rangées de boucliers ; fermé, scellé étroitement » (Jb 41, 7).
א"ר חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו שנאמר (איוב מא, ז) גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר
D’où entend-on que ce [terme] afik signifie « passer » ? Car il est écrit : « Mes frères ont été perfides comme un torrent, comme le lit des torrents qui passent » (Jb 6, 15).
מאי משמע דהאי אפיק לישנא דעבורי הוא דכתיב (איוב ו, טו) אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו
D’où entend-on que ce [terme] mafik signifie « découvrir » ? Car il est écrit : « Les lits des eaux apparurent, et les fondements du monde furent découverts » (Ps 18, 16).
מאי משמע דהאי מפיק לישנא דגלויי הוא דכתיב (תהלים יח, טז) ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל
Puisque les versets peuvent s’entendre selon l’un comme selon l’autre, quelle différence y a-t-il entre eux ? Il y a une différence pour [la conduite] de Rav Chechet : Rav Chechet confiait son sommeil à son serviteur. L’un admet [la conduite] de Rav Chechet, l’autre ne l’admet pas.
מכדי קראי משמע בין למר ובין למר מאי בינייהו איכא בינייהו דרב ששת: דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה מר אית ליה דרב ששת ומר לית ליה דרב ששת
Rav ’Hiya bar Achi dit au nom de Rav : Quiconque n’a pas l’esprit serein ne doit pas prier, parce qu’il est dit : « Celui qui est dans la détresse ne doit pas rendre de décision. » Rabbi ’Hanina, le jour où il était irrité, ne priait pas ; il disait : il est écrit : « Celui qui est dans la détresse ne doit pas rendre de décision. » Mar Oukva, un jour de vent du sud, ne sortait pas au tribunal.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנא' בצר אל יורה רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : La halakha requiert de la clarté, comme un jour de vent du nord. Abayé dit : Si ma mère m’avait dit : « Apporte-moi du koutha’h », je n’aurais pas pu étudier.
אמר רב נחמן בר יצחק הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי
Rava dit : Si un pou m’avait piqué, je n’aurais pas pu étudier. Pour Mar, fils de Ravina, sa mère fit sept vêtements pour les sept jours [de la semaine].
אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה ז' מני לז' יומי
Rav Yehouda dit : La nuit n’a été créée que pour le sommeil. Rabbi Chimon ben Lakich dit : La lune n’a été créée que pour l’étude. On dit à Rabbi Zeïra : Tes enseignements sont aiguisés. Il leur répondit : Ce sont [des enseignements] de jour.
אמר רב יהודה לא איברי ליליא אלא לשינתא א"ר שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא אמרי ליה לר' זירא מחדדן שמעתך אמר להו דיממי נינהו
La fille de Rav ’Hisda dit à Rav ’Hisda : Le maître ne veut-il pas dormir un peu ? Il lui répondit : Bientôt viendront des jours qui sont longs et courts, et nous dormirons beaucoup.
אמרה ליה ברתיה דרב חסדא לרב חסדא לא בעי מר מינם פורתא אמר לה השתא אתו יומי דאריכי וקטיני ונינום טובא
Rabbi Éléazar dit : Celui qui revient de voyage ne doit pas prier pendant trois jours, ainsi qu’il est dit : « Je les rassemblai près du fleuve qui coule vers Ahava, et nous campâmes là trois jours ; et j’examinai le peuple… » (Esd 8, 15).
אמר ר"א הבא מן הדרך אל יתפלל שלשה ימים שנאמר (עזרא ח, טו) ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם וגו'
Le père de Chmouel, quand il revenait de voyage, ne priait pas pendant trois jours. Chmouel ne priait pas dans une maison où il y avait de la bière. Rav Papa ne priait pas dans une maison où il y avait du poisson salé.
אבוה דשמואל כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא
Rabbi ’Hanina dit : Quiconque se laisse apaiser par son vin a en lui quelque chose de l’esprit de son Créateur, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel sentit l’odeur agréable… » (Gn 8, 21).
א"ר חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר (בראשית ח, כא) וירח ה' את ריח הניחוח וגו'
Rabbi ’Hiya dit : Quiconque reste posé dans son vin a l’intelligence de soixante-dix anciens : « vin » a été donné en soixante-dix lettres, et « secret » a été donné en soixante-dix lettres ; le vin entre, le secret sort.
אמר ר' חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת ע' זקנים יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד
Rabbi ’Hanin dit : Le vin n’a été créé que pour consoler les endeuillés et pour payer leur salaire aux méchants, ainsi qu’il est dit : « Donnez une boisson forte à celui qui périt… » (Pr 31, 6).
א"ר חנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים שנא' (משלי לא, ו) תנו שכר לאובד וגו'
Rabbi ’Hanin bar Papa dit : Quiconque, dans la maison duquel le vin ne coule pas comme de l’eau, n’est pas compris dans la bénédiction, ainsi qu’il est dit : « Il bénira ton pain et ton eau » (Ex 23, 25) : de même que le pain est une chose qui s’achète avec l’argent de la dîme, l’eau aussi est une chose qui s’achète avec l’argent de la dîme ; et qu’est-ce ? Le vin, et [le verset] l’appelle « eau ».
א"ר חנין בר פפא כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה שנא' (שמות כג, כה) וברך את לחמך ואת מימיך מה לחם שניקח בכסף מעשר אף מים שניקח בכסף מעשר ומאי ניהו יין וקא קרי ליה מים
Original : Eruvin 65a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.