et en [temps de] danger, il les couvre et s’en va.
ובסכנה מכסן והולך לו
Érouvin 95b עירובין
Structure du débat :Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Chimon dit : il les donne à son compagnon, et son compagnon à son compagnon, jusqu’à ce qu’on arrive à la cour extérieure.
רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה
Et de même son fils : il le donne à son compagnon, et son compagnon à son compagnon, fussent-ils cent. Rabbi Yehouda dit : On peut donner une cruche à son compagnon, et son compagnon à son compagnon, même hors de la limite. On lui dit : celle-ci n’ira pas plus loin que les pieds de son propriétaire.
וכן בנו נותנו לחבירו וחבירו לחבירו אפילו מאה רבי יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה:
GUEMARA: Une paire, oui ; davantage, non. Dirons-nous que nous avons appris de manière anonyme [une règle] qui n’est pas selon Rabbi Meïr ?
גמ׳ זוג אחד אין טפי לא לימא תנן סתמא דלא כרבי מאיר
Car si c’était selon Rabbi Meïr, il dit : on revêt tout ce qu’on peut revêtir et l’on s’enveloppe de tout ce dont on peut s’envelopper, comme nous avons appris : Et là, on sort tous ses ustensiles d’usage, on revêt tout ce qu’on peut revêtir et l’on s’enveloppe de tout ce dont on peut s’envelopper.
דאי כרבי מאיר האמר לובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף דתנן ולשם מוציא כל כלי תשמישו ולובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף
Et cette [michna] anonyme, d’où [sait-on] qu’elle est de Rabbi Meïr ? Car on a enseigné à son sujet : on revêt, on sort et on ôte ; on revêt, on sort et on ôte, même toute la journée ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
וההיא סתמא ממאי דרבי מאיר היא דקתני עלה לובש ומוציא ופושט ולובש ומוציא ופושט אפילו כל היום כולו דברי ר"מ
Rava dit : Tu peux même dire [qu’elle est de] Rabbi Meïr : là, les Sages ont rendu la manière de se vêtir comme en semaine, et ici, les Sages ont rendu la manière de se vêtir comme en semaine.
אמר רבא אפילו תימא רבי מאיר התם דרך מלבושו כחול שוויה רבנן והכא דרך מלבושו כחול שוויה רבנן
Là, où en semaine on se vêt autant qu’on veut, pour le sauvetage aussi, les Sages l’ont permis ; ici, où en semaine aussi, une paire oui, davantage non, pour le sauvetage aussi, une paire oui, davantage non.
התם דבחול כמה דבעי לביש לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן הכא דבחול נמי זוג אחד אין טפי לא לענין הצלה נמי זוג אחד אין טפי לא:
« Rabban Gamliel dit : deux par deux. » Que pense-t-il ? S’il pense que le Chabbat est un temps de tefilin, une paire oui, davantage non !
רבן גמליאל אומר שנים שנים: מאי קסבר אי קסבר שבת זמן תפילין הוא זוג אחד אין טפי לא
Et s’il pense que le Chabbat n’est pas un temps de tefilin, et que c’est pour le sauvetage que les Sages ont permis [de les sortir] à la manière d’un vêtement, même davantage aussi !
ואי קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא ומשום הצלה דרך מלבוש שרו ליה רבנן אפילו טפי נמי
En fait, il pense que le Chabbat n’est pas un temps de tefilin, et lorsque les Sages ont permis, pour le sauvetage, à la manière d’un vêtement, [c’est] à l’emplacement des tefilin.
לעולם קסבר שבת לאו זמן תפילין הוא וכי שרו רבנן לענין הצלה דרך מלבוש במקום תפילין
S’il en est ainsi, une paire aussi, oui ; davantage, non ! Rav Chmouel bar Rav Its’hak dit : Il y a de la place sur la tête pour poser deux tefilin.
אי הכי זוג אחד נמי אין טפי לא אמר רב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין
Cela va pour la tête ; mais pour [les tefilin] du bras, que peut-on dire ?
הניחא דראש דיד מאי איכא למימר
Selon Rav Houna, car Rav Houna a dit : Parfois un homme vient des champs avec son fardeau sur la tête ; il les ôte de sa tête et les attache à son bras.
כדרב הונא דאמר רב הונא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו ומסלקן מראשו וקושרן בזרועו
Admettons que Rav Houna l’a dit pour qu’on ne les traite pas de manière méprisante ; mais [que ce soit leur place] appropriée, l’a-t-il dit ?
אימר דאמר רב הונא שלא ינהג בהן דרך בזיון ראוי מי אמר
Mais plutôt, comme a dit Rav Chmouel bar Rav Its’hak : il y a sur la tête une place qui convient pour poser deux tefilin ; ici aussi, il y a sur le bras une place qui convient pour poser deux tefilin.
אלא כדאמר רב שמואל בר רב יצחק מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין הכא נמי מקום יש ביד שראוי להניח בו שתי תפילין
Il a été enseigné dans l’école de Menaché : « Sur ta main » (Dt 6, 8) : c’est le muscle du bras ; « entre tes yeux » (Dt 6, 8) : c’est le sommet du crâne. Où [précisément] ? On a dit dans l’école de Rabbi Yannaï : à l’endroit où le crâne du nourrisson est mou.
תנא דבי מנשה (דברים ו, ח) על ידך זו קיבורת בין עיניך זו קדקד היכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס
Dirons-nous qu’ils divergent sur [l’enseignement] de Rav Chmouel bar Rav Its’hak : le premier tanna n’admet pas [l’enseignement] de Rav Chmouel bar Rav Its’hak, et Rabban Gamliel admet [l’enseignement] de Rav Chmouel bar Rav Its’hak ?
לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קמיפלגי דת"ק לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק ורבן גמליאל אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק
Non : tous admettent [l’enseignement] de Rav Chmouel bar Rav Its’hak, et ici, ils divergent sur [la question de savoir si] le Chabbat est un temps de tefilin : le premier tanna pense que le Chabbat est un temps de tefilin,
לא דכולי עלמא אית להו דרב שמואל בר רב יצחק והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי דת"ק סבר שבת זמן תפילין הוא
et Rabban Gamliel pense que le Chabbat n’est pas un temps de tefilin.
ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא
Et si tu veux, dis : tous pensent que le Chabbat est un temps de tefilin, et ici, ils divergent sur [la question de savoir si] les commandements requièrent l’intention : le premier tanna pense que pour s’acquitter, il faut l’intention,
ואיבעית אימא דכ"ע שבת זמן תפילין הוא והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי ת"ק סבר לצאת בעי כוונה
et Rabban Gamliel pense qu’il ne faut pas l’intention.
ורבן גמליאל סבר לא בעי כוונה
Original : Eruvin 95b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.