comme Rabbi Yossé, qui dit : les femmes imposent les mains [sur le sacrifice] de manière facultative.
כרבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות
Érouvin 96b עירובין
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car si tu ne dis pas cela, [voici que] la femme de Yona montait pour les fêtes de pèlerinage et qu’on ne s’y opposa pas : y a-t-il quelqu’un qui dise que la fête de pèlerinage n’est pas un commandement positif dépendant du temps ? Mais plutôt, il pense que c’est facultatif ; ici aussi, c’est facultatif.
דאי לא תימא הכי אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה מי איכא למ"ד רגל לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא אלא קסבר רשות הכא נמי רשות
Mais plutôt, c’est ce tanna-ci, car on a enseigné : Celui qui trouve des tefilin les rentre paire par paire, qu’il s’agisse d’un homme ou d’une femme, de neufs ou de vieux ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda interdit pour les neufs et permet pour les vieux.
אלא האי תנא היא דתניא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה אחד חדשות ואחד ישנות דברי ר"מ ר' יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות
Ils ne divergent que sur les neufs et les vieux, mais sur la femme, ils ne divergent pas ; on en déduit que c’est un commandement positif qui ne dépend pas du temps, et tout commandement positif qui ne dépend pas du temps, les femmes y sont astreintes.
ע"כ לא פליגי אלא בחדשות וישנות אבל באשה לא פליגי שמע מינה מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות
Et peut-être pense-t-il comme Rabbi Yossé, qui dit : les femmes imposent les mains de manière facultative ? N’y songe pas, car ni Rabbi Meïr ne partage l’avis de Rabbi Yossé, ni Rabbi Yehouda ne partage l’avis de Rabbi Yossé.
ודילמא סבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות לא ס"ד דלא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי
Rabbi Meïr ne partage pas l’avis de Rabbi Yossé, car nous avons appris : On n’empêche pas les enfants de sonner [du chofar] ; les femmes, donc, on les en empêche ; et une michna anonyme est de Rabbi Meïr.
לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי דתנן אין מעכבין את התינוקות מלתקוע הא נשים מעכבין וסתם מתני' רבי מאיר
Ni Rabbi Yehouda ne partage l’avis de Rabbi Yossé, car on a enseigné : « Parle aux enfants d’Israël » (Lv 1, 2) [...] « et il imposera » (Lv 1, 4) : les fils d’Israël imposent les mains, et les filles d’Israël n’imposent pas les mains. Rabbi Yossé et Rabbi Chimon disent : les femmes imposent les mains de manière facultative.
ולא ר' יהודה סבר לה כר' יוסי דתניא (ויקרא א, ב) דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות רבי יוסי ור"ש אומרים נשים סומכות רשות
Et le Sifra anonyme, de qui est-il ? De Rabbi Yehouda.
וסתם סיפרא מני ר' יהודה
Rabbi Éléazar dit : Celui qui trouve du bleu-azur au marché : [s’il est] en languettes, elles sont invalides ; en fils, ils sont valides.
א"ר אלעזר המוצא תכלת בשוק לשונות פסולות חוטין כשרין
En quoi les languettes sont-elles différentes ? Parce que nous disons : on les a teintes en vue d’un manteau. Pour les fils aussi, disons : on les a filés en vue d’un manteau ! [Il s’agit] de fils retors.
מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו חוטין נמי נימא אדעתא דגלימא טוינהי בשזורים
Pour les retors aussi, disons : on les a préparés pour la bordure du manteau ! [Il s’agit de fils] coupés [à longueur], car tant de peine, les gens ne s’en donnent certainement pas.
שזורים נמי נימא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו במופסקין דכולי האי ודאי לא טרחי אינשי
Rava dit : Et un homme se donne-t-il la peine de faire une amulette en forme de tefilin ? Car nous avons appris : De quoi parle-t-on ? De vieux [tefilin] ; mais pour des neufs, il est exempt.
אמר רבא וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין דתנן במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור
Rabbi Zeïra dit à Ahava, son fils : Va, enseigne-leur : Celui qui trouve du bleu-azur au marché : en languettes, elles sont invalides ; en fils coupés, ils sont valides, parce qu’on ne se donne pas [tant de] peine.
א"ר זירא לאהבה בריה פוק תני להו המוצא תכלת בשוק לשונות פסולין חוטין מופסקין כשירין לפי שאין אדם טורח
Rava dit : Et parce qu’Ahava, fils de Rabbi Zeïra, l’a enseigné, faut-il y suspendre des ornements ? Mais nous avons appris : De quoi parle-t-on ? De vieux ; mais pour des neufs, il est exempt !
אמר רבא ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה והתנן במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור
Mais plutôt, Rava dit : [Savoir si l’on] se donne de la peine ou non relève d’une divergence de tannaïm,
אלא אמר רבא טרח ולא טרח תנאי היא
car on a enseigné : Celui qui trouve des tefilin les rentre paire par paire, qu’il s’agisse d’un homme ou d’une femme,
דתניא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה
Original : Eruvin 96b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.