[il s’agit du cas] où un adulte se tenait au-dessus de lui.
והוא שהיה גדול עומד על גביו
Guittin 23a גיטין
Structure du débat :Michna 1Objection 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Na’hman lui a dit : Mais alors, un idolâtre auprès duquel se tient un Juif, serait-il aussi valable ? Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, n’a-t-on pas enseigné : un idolâtre est invalide ? L’idolâtre agit selon sa propre intention.
א"ל רב נחמן אלא מעתה עובד כוכבים וישראל עומד על גביו הכי נמי דכשר וכי תימא ה"נ והתניא עובד כוכבים פסול עובד כוכבים לדעתיה דנפשיה עבד
Rav Na’hman a dit ensuite : Ce que j’ai dit n’est rien, car, puisqu’il invalide l’idolâtre pour ce qui est d’apporter [l’acte], on en déduit que pour ce qui est de l’écrire, il est valable.
הדר אמר רב נחמן לאו מילתא היא דאמרי דמדקא פסיל ליה לעובד כוכבים לענין הבאה מכלל דלענין כתיבה כשר
Mais n’a-t-on pas enseigné : un idolâtre est invalide ? Celle-là est Rabbi Éléazar, qui a dit : ce sont les témoins de la remise qui opèrent la rupture ; et il nous faut une écriture en son nom à elle, et l’idolâtre, assurément, agit selon sa propre intention.
והתניא עובד כוכבים פסול ההיא ר"א היא דאמר עדי מסירה כרתי ובעינן כתיבה לשמה והא ודאי עובד כוכבים אדעתיה דנפשיה קעביד
Rav Na’hman a dit : Rabbi Meïr disait : même s’il l’a trouvé sur un tas d’ordures, l’a signé et le lui a donné, il est valable.
אמר רב נחמן אומר היה ר"מ אפי' מצאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר
Rava a objecté à Rav Na’hman : « et il lui écrira » (Dt 24, 1), en son nom à elle. N’est-ce pas l’écriture de l’acte de divorce ? Non, la signature des témoins.
איתיביה רבא לרב נחמן (דברים כד, א) וכתב לה לשמה מאי לאו כתיבת הגט לא חתימת עדים
Rava lui a objecté : tout acte de divorce qui a été écrit pas au nom d’une femme [déterminée] est invalide. Dis : qui a été signé pas au nom d’une femme est invalide.
איתיביה רבא כל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול אימא שנחתם שלא לשום אשה פסול
Il lui a objecté : lorsqu’il l’écrit, [ce doit être] comme s’il l’écrivait en son nom à elle. N’est-ce pas : lorsqu’il écrit les éléments essentiels en son nom à elle, [c’est] comme s’il écrivait le formulaire en son nom à elle ?
איתיביה כשהוא כותבו כאילו כותבו לשמה מאי לאו כשהוא כותבו לתורף לשמה כאילו כותבו לטופס לשמה
Non : lorsqu’il le signe en son nom à elle, [c’est] comme s’il l’écrivait en son nom à elle. Et si tu veux, dis : ces michnayot, de qui sont-elles ? C’est Rabbi Éléazar, qui a dit : ce sont les témoins de la remise qui opèrent la rupture.
לא כשהוא חותמו לשמה כאילו כותבו לשמה ואיבעית אימא הני מתני' מני ר"א היא דאמר עדי מסירה כרתי
Et Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : [il s’agit du cas] où il a laissé la place des éléments essentiels. Et de même Rabbi ’Haga a dit au nom de ’Oula : [il s’agit du cas] où il a laissé la place des éléments essentiels. Et c’est Rabbi Éléazar.
ורב יהודה אמר שמואל והוא ששייר מקום התורף וכן א"ר חגא משמיה דעולא והוא ששייר מקום התורף ור"א היא
Et Rabbi Zerika a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : ce n’est pas une loi [établie]. Que signifie « ce n’est pas une loi » ? Rabbi Abba a dit : ici il t’a fait savoir que [ceux-là] n’ont pas la capacité [d’écrire] en son nom à elle, et c’est Rabbi Meïr, qui a dit : ce sont les témoins de la signature qui opèrent la rupture.
ורבי זריקא אמר רבי יוחנן אינה תורה מאי אינה תורה אמר רבי אבא כאן הודיעך שאין כח לשמה ור"מ היא דאמר עדי חתימה כרתי
Mais Rabba bar bar ’Hana n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : c’est Rabbi Éléazar ? Ce sont des Amoraïm [qui divergent] selon Rabbi Yo’hanan.
והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ר"א היא אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן:
MICHNA: Tous sont aptes à apporter l’acte de divorce, sauf le sourd-muet, l’aliéné, le mineur, l’aveugle et l’idolâtre.
מתני׳ הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועובד כוכבים
Si le mineur l’a reçu et est devenu majeur, le sourd-muet et a recouvré l’usage [de ses sens], l’aveugle et a recouvré la vue, l’aliéné et a recouvré la raison, l’idolâtre et s’est converti, il est invalide.
קיבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה עובד כוכבים ונתגייר פסול
Mais [s’il était] en possession [de ses sens], est devenu sourd-muet et en a recouvré l’usage, voyant, est devenu aveugle et a recouvré la vue, sain d’esprit, est devenu aliéné et a recouvré la raison, il est valable. Voici la règle : tout [émissaire] qui, au début et à la fin, est doué de discernement est valable.
אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר:
GUEMARA: Certes, le sourd-muet, l’aliéné et le mineur, qui ne sont pas doués de discernement ; l’idolâtre aussi, qui n’est pas sujet à [la loi de] la libération [par le divorce] ; mais l’aveugle, pourquoi pas ? Rav Chéchet a dit : parce qu’il ne sait pas de qui il le prend et à qui il le donne.
גמ׳ בשלמא חרש שוטה וקטן דלאו בני דיעה נינהו עובד כוכבים נמי דלאו בר היתירא הוא אלא סומא אמאי לא אמר רב ששת לפי שאינו יודע ממי נוטלו ולמי נותנו
Rav Yossef l’a contesté : Comment l’aveugle a-t-il le droit [d’avoir des relations] avec sa femme ? Comment les hommes ont-ils le droit [d’avoir des relations] avec leurs femmes la nuit ? Par la reconnaissance de la voix. Ici aussi, par la reconnaissance de la voix.
מתקיף לה רב יוסף היאך סומא מותר באשתו היאך בני אדם מותרים בנשותיהם בלילה אלא בטביעות עינא דקלא הכא נמי בטביעות עינא דקלא
Mais Rav Yossef a dit : ici, nous traitons [d’un acte apporté] de l’extérieur de la terre [d’Israël], où il doit dire : « Il a été écrit en ma présence et il a été signé en ma présence », et il ne peut pas le dire.
אלא א"ר יוסף הכא בחוצה לארץ עסקינן דבעי למימר בפני נכתב ובפני נחתם ולא מצי למימר
Abayé lui a dit : Mais alors, le voyant devenu aveugle, qui peut le dire, serait-il aussi valable ? Or il enseigne : « voyant, est devenu aveugle et a recouvré la vue, il est valable » ; s’il a recouvré la vue, oui ; s’il n’a pas recouvré la vue, non !
א"ל אביי אלא מעתה פתוח ונסתמא דמצי אמר הכי נמי דכשר והא קתני פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח כשר חזר ונתפתח אין לא חזר ונתפתח לא
Il en est de même même s’il n’a pas recouvré la vue ; mais puisqu’il enseigne « sain d’esprit, est devenu aliéné et a recouvré la raison » – la raison en est qu’il a recouvré la raison, mais s’il n’a pas recouvré la raison, non –, il enseigne aussi : « voyant, est devenu aveugle et a recouvré la vue ».
ה"ה דאף על גב דלא חזר ונתפתח ואיידי דקתני שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה טעמא דחזר ונשתפה הא לא חזר ונשתפה לא תנא נמי פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח
Rav Achi a dit : On peut aussi le déduire avec précision, car il enseigne : « Voici la règle : tout [émissaire] qui, au début et à la fin, est doué de discernement est valable », et il n’enseigne pas : « tout [émissaire] qui, au début et à la fin, est apte est valable ». Déduis-en [cela].
אמר רב אשי דיקא נמי דקתני זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר ולא קתני כל שתחילתו וסופו בכשרות כשר ש"מ
On a demandé à Rabbi Ami : un esclave peut-il être fait émissaire pour recevoir l’acte de divorce d’une femme de la main de son mari ? Il leur a répondu : Puisqu’il invalide l’idolâtre,
בעו מיניה מרבי אמי עבד מהו שיעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה אמר להו מדקא פסיל ליה לעובד כוכבים
Original : Gittin 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.