C’est qu’on lui fait faire le vœu en public. Cela va bien pour celui qui dit qu’un vœu prononcé en public ne peut être annulé ; mais pour celui qui dit qu’il peut l’être, que peut-on dire ?
דמדרינן ליה ברבים הניחא למאן דאמר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה אלא למאן דאמר יש לו הפרה מאי איכא למימר
Qu’on lui fait faire le vœu sur l’avis du public. Car Amemar a dit : la halakha est que, même selon celui qui dit qu’un vœu prononcé en public peut être annulé, [un vœu prononcé] sur l’avis du public ne peut pas l’être.
דמדרינן ליה על דעת רבים דאמר אמימר הלכתא אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה
Et cela vaut pour une affaire facultative ; mais pour une affaire de commandement, il peut être annulé. Ainsi ce maître d’école à qui Rav A’ha fit faire un vœu sur l’avis du public parce qu’il négligeait les enfants, et que Ravina réintégra parce qu’on n’en trouva pas d’autre aussi méticuleux que lui.
והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה כי ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים דהוה פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אישתכח דדייק כוותיה:
« Et les témoins signent l’acte de divorce pour l’ordre du monde » : pour l’ordre du monde ? Mais c’est de la Torah, car il est écrit : « Et on écrira dans le document et on scellera » (Jr 32, 44) !
והעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם: מפני תיקון העולם דאורייתא הוא דכתיב (ירמיהו לב, מד) וכתוב בספר וחתום
Rabba a dit : Cela n’est nécessaire que selon Rabbi Éléazar, qui dit que ce sont les témoins de la remise qui opèrent la séparation : les Sages ont institué les témoins de la signature pour l’ordre du monde, car il arrive que [les témoins de la remise] meurent, ou il arrive qu’ils partent outre-mer.
אמר רבה לא צריכא לרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי תקינו רבנן עדי חתימה מפני תיקון העולם דזמנין דמייתי סהדי אי נמי זימנין דאזלי למדינת הים
Rav Yossef a dit : Tu peux même dire [que c’est] selon Rabbi Meïr : ils ont institué que les témoins inscrivent leurs noms en clair dans les actes de divorce, pour l’ordre du monde.
רב יוסף אמר אפי' תימא לר' מאיר התקינו שיהא עדים מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם
Comme il a été enseigné : Autrefois, [le témoin] écrivait : « Moi, Untel, j’ai signé comme témoin. » Si son écriture se retrouvait ailleurs, [l’acte] était valable ; sinon, il était invalide.
כדתניא בראשונה היה כותב אני פלוני חתמתי עד אם כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול
Rabban Gamliel a dit : Ils ont institué une grande ordonnance, que [les témoins] inscrivent leurs noms en clair dans les actes de divorce, pour l’ordre du monde.
אמר רבן גמליאל תקנה גדולה התקינו שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם
Et par un signe, non ? Rav ne dessinait-il pas un poisson, Rabbi ’Hanina dessinait une palme, Rav ’Hisda un samekh, Rav Hochaya un ’ayin, Rabba bar Rav Houna dessinait un mât ? Les Sages sont différents, car leurs signes sont connus.
ובסימנא לא והא רב צייר כורא ורבי חנינא צייר חרותא רב חסדא סמך ורב הושעיא עין רבה בר רב הונא צייר מכותא שאני רבנן דבקיאין סימנייהו
« Hillel institua le prozboul », etc. : Nous avons appris ailleurs : [une dette avec] prozboul n’est pas annulée [par la septième année]. C’est l’une des choses qu’institua Hillel l’Ancien : il vit que le peuple s’abstenait de se prêter les uns aux autres et transgressait ce qui est écrit dans la Torah : « Garde-toi qu’il n’y ait dans ton cœur une pensée vile », etc. (Dt 15, 9). Il se leva et institua le prozboul.
הלל התקין פרוסבול וכו': תנן התם פרוסבול אינו משמט זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן שראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים טו, ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' עמד והתקין פרוסבול
Et voici la teneur du prozboul : « Je vous déclare, à vous, Untel et Untel, juges du lieu Untel, que toute dette que j’ai auprès d’Untel, je la recouvrerai quand je le voudrai. » Et les juges signent en bas, ou les témoins.
וזה הוא גופו של פרוסבול מוסרני לכם פלוני דיינין שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה והדיינים חותמים למטה או העדים
Et y a-t-il une chose telle que, selon la Torah, la septième année annule [les dettes], et que Hillel ait institué qu’elle ne les annule pas ? Abayé a dit : [Il s’agit de] la septième année à notre époque, et c’est [l’avis de] Rabbi.
ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית והתקין הלל דלא משמטא אמר אביי בשביעית בזמן הזה ורבי היא
Car il a été enseigné : Rabbi dit : « Et voici la parole de la rémission : remettre » (Dt 15, 2) — l’Écriture parle de deux rémissions : l’une est la rémission de la terre, l’autre la rémission des dettes. Lorsque tu pratiques la rémission de la terre, tu pratiques la rémission des dettes ; lorsque tu ne pratiques pas la rémission de la terre, tu ne pratiques pas la rémission des dettes.
דתניא רבי אומר (דברים טו, ב) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים
Original : Gittin 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.