Il s’agit plutôt de fruits.
אלא בפירי:
Guittin 71a גיטין
Structure du débat :Question 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Kahana a dit au nom de Rav : un sourd qui sait s’exprimer par écrit, on écrit et on donne un acte de divorce à sa femme. Rav Yossef a dit : que nous apprend-il ? Nous l’avons [déjà] appris : s’il est devenu muet et qu’on lui a dit : « Écrirons-nous un acte de divorce pour ta femme ? » et qu’il a hoché la tête, on l’éprouve trois fois ; s’il a répondu non à ce qui appelle non et oui à ce qui appelle oui, ceux-ci doivent écrire et donner.
אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו אמר רב יוסף מאי קא משמע לן תנינא נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו
Rabbi Zeïra lui a dit : tu parles d’un muet ; le muet est différent, car on a enseigné : celui qui parle mais n’entend pas, c’est le sourd ; celui qui entend mais ne parle pas, c’est le muet ; l’un et l’autre sont considérés comme des personnes saines pour toutes leurs affaires.
אמר ליה רבי זירא אלם קאמרת שאני אלם דתניא מדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם וזה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם
Et d’où [sait-on] que celui qui parle mais n’entend pas est le sourd, et que celui qui entend mais ne parle pas est le muet ? Car il est écrit : « Et moi, comme un sourd, je n’entends pas, et comme un muet qui n’ouvre pas la bouche » (Ps 38, 14). Et si tu veux, dis : comme disent les gens, « sa parole lui a été ôtée ».
וממאי דמדבר ואינו שומע זהו חרש שומע ואינו מדבר זהו אלם דכתיב (תהלים לח, יד) ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ואי בעית אימא כדאמרי אינשי אישתקיל מילוליה
Rabbi Zeïra a dit : si quelque chose me fait difficulté, c’est ceci qui me fait difficulté. Car on a enseigné : « s’il ne déclare pas » (Lv 5, 1) — à l’exclusion du muet, qui ne peut pas déclarer. Pourquoi ? Il peut bien déclarer par écrit !
אמר ר' זירא אי קשיא לי הא קשיא לי דתניא (ויקרא ה, א) אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד אמאי הא יכול להגיד מתוך הכתב
Abayé lui a dit : tu parles du témoignage ; le témoignage est différent, car le Miséricordieux a dit : « de leur bouche », et non de leur écrit.
אמר ליה אביי עדות קאמרת שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם
On objecta : de même qu’on l’éprouve pour les actes de divorce, ainsi on l’éprouve pour les ventes, pour les donations, pour les témoignages et pour les héritages. Il enseigne en tout cas : les témoignages !
מיתיבי כשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו למשאות ולמתנות ולעדיות ולירושות קתני מיהת עדיות
Rav Yossef bar Manyoumi a dit au nom de Rav Chéchet : [il s’agit] du témoignage relatif à une femme [dont le mari est mort], pour lequel les Sages ont été indulgents.
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ששת בעדות אשה דאקילו בה רבנן
Mais il enseigne : les héritages ! Rabbi Abbahou a dit : [le témoignage sur] l’héritage de son fils premier-né.
והא קתני ירושות אמר רבי אבהו ירושת בנו הבכור
Il enseigne en tout cas : pour les ventes et pour les donations. N’est-ce pas [en faveur] des autres ? Non, pour lui-même.
קתני מיהת למשאות ולמתנות מאי לאו לעלמא לא לדידיה
On objecta : pour le sourd, on n’a suivi ses signes, ses mouvements et son écriture qu’en matière de biens meubles, mais pas pour les actes de divorce.
מיתיבי חרש לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו אלא במטלטלין אבל לא לגיטין
C’est [une controverse de] Tannaïm, car on a enseigné : Rabban Chimon ben Gamliel a dit : en quel cas ces paroles s’appliquent-elles ? Au sourd de naissance ; mais l’homme sain devenu sourd, il écrit et eux signent.
תנאי היא דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בחרש מעיקרו אבל פיקח ונתחרש הוא כותב והן חותמין
Et le sourd de naissance, non ? De même qu’il l’a épousée par signes, ainsi il la renvoie par signes !
וחרש מעיקרו לא כשם שכונסה ברמיזה כך מוציאה ברמיזה
Pour sa femme, c’est bien ainsi ; ici, de quoi s’agit-il ? De sa belle-sœur lévirique.
אי באשתו ה"נ הכא במאי עסקינן ביבמתו
Sa belle-sœur lévirique, [venue] de qui ? Si l’on dit qu’elle lui est échue de son frère sourd, de même que son entrée [dans le mariage] s’est faite par signes, ainsi sa sortie se fait par signes ! Il s’agit plutôt de celle qui lui est échue de son frère sain.
יבמתו ממאן אילימא דנפלה ליה מאחיו חרש כשם שכניסתה ברמיזה כך יציאתה ברמיזה אלא דנפלה ליה מאחיו פיקח
Et si tu veux, dis : en réalité, elle lui est échue de son frère sourd, et c’est une mesure préventive : [le cas d’]un frère sourd [est interdit] à cause [du cas d’]un frère sain.
ואיבעית אימא לעולם דנפלה ליה מאחיו חרש וגזירה אחיו חרש אטו אחיו פיקח
S’il en est ainsi, [décrétons] aussi pour sa femme ! — Une belle-sœur lévirique se confond avec une [autre] belle-sœur lévirique ; une épouse ne se confond pas avec une belle-sœur lévirique.
אי הכי אשתו נמי יבמתו ביבמתו מיחלפא אשתו ביבמתו לא מיחלפא
Mais décrète-t-on [à propos] du sourd à cause de l’homme sain ?
ומי גזרינן חרש אטו פיקח
Original : Gittin 71a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.