les dire avec douceur, afin qu’on les accepte de lui. Rav Achi dit : je n’ai pas entendu ce [propos] de Rabba bar bar ’Hana, et je l’ai appliqué de moi-même par raisonnement.
למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה אמר ר' אשי אנא לא שמיעא לי הא דרבה בר בר חנה וקיימתיה מסברא
Rabbi Abbahou dit : jamais un homme ne doit faire régner une crainte excessive dans sa maison, car un grand homme fit régner une crainte excessive dans sa maison, et on lui fit manger une chose grave.
א"ר אבהו לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול
Et qui était-ce ? Rabbi ’Hanina ben Gamliel. On lui fit manger — l’imagines-tu ? Si même par les bêtes des justes le Saint, béni soit-Il, ne provoque pas de faute, à plus forte raison par les justes eux-mêmes !
ומנו ר' חנינא בן גמליאל האכילוהו ס"ד השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמן לא כ"ש
Mar ’Oukva envoya [demander] à Rabbi Éléazar : des gens se dressent contre moi, et il est en mon pouvoir de les livrer au gouvernement ; qu’en est-il ?
שלח ליה מר עוקבא לר' אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו
Il traça des lignes et lui écrivit : « J’ai dit : je garderai mes voies, pour ne pas pécher par ma langue ; je garderai un frein à ma bouche, tant que le méchant sera devant moi » (Ps 39, 2) — bien que le méchant soit devant moi, je garderai un frein à ma bouche.
שרטט וכתב ליה (תהלים לט, ב) אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום
Il lui envoya [dire] : ils me tourmentent beaucoup et je ne peux pas leur tenir tête. Il lui envoya : « Tais-toi devant l’Éternel et espère en Lui » (Ps 37, 7) : tais-toi devant l’Éternel, et Il les fera tomber devant toi, morts sur morts ; va de bon matin et le soir à la maison d’étude à cause d’eux, et ils disparaîtront d’eux-mêmes. La parole sortit de la bouche de Rabbi Éléazar, et on mit Guéniva au carcan.
שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח ליה (תהלים לז, ז) דום לה' והתחולל לו דום לה' והוא יפילם לך חללים חללים השכם והערב עליהן לבהמ"ד והן כלין מאיליהן הדבר יצא מפי ר"א ונתנוהו לגניבא בקולר
On envoya [demander] à Mar ’Oukva : le chant, d’où savons-nous qu’il est interdit ? Il traça des lignes et leur écrivit : « Ne te réjouis pas, Israël, jusqu’à l’allégresse, comme les peuples » (Os 9, 1).
שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר שרטט וכתב להו (הושע ט, א) אל תשמח ישראל אל גיל בעמים
Qu’il leur envoie plutôt ce [verset]-ci : « Avec des chants ils ne boivent plus de vin, la boisson forte est amère à ceux qui la boivent » (Is 24, 9) ! — D’après celui-là, j’aurais pu dire : cela ne vaut que pour la musique des instruments, mais celle de la bouche est permise ; [l’autre verset] nous apprend [que non].
ולישלח להו מהכא (ישעיהו כד, ט) בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו אי מההוא ה"א ה"מ זמרא דמנא אבל דפומא שרי קמ"ל
Rav Houna bar Natan dit à Rav Achi : que signifie ce qui est écrit : « Kina, Dimona et ’Adada » (Jos 15, 22) ? Il lui répondit : [le verset] énumère les villes de la terre d’Israël.
א"ל רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב (יהושע טו, כב) קינה ודימונה ועדעדה א"ל מתוותא דארץ ישראל קחשיב
Il lui dit : est-ce que je ne sais pas qu’il énumère les villes de la terre d’Israël ? Mais Rav Guevihah d’Arguiza en a donné une interprétation : quiconque a un grief [kin’a] contre son prochain et se tait [domem], Celui qui demeure à jamais [’adé ’ad] lui fait justice.
א"ל אטו אנא לא ידענא דמתוותא דא"י קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין
Il lui dit : s’il en est ainsi, « Tsiklag, Madmanna et Sansanna » (Jos 15, 31), [faut-il] aussi [les interpréter] ainsi ? Il lui répondit : si Rav Guevihah de Bé Arguiza était ici, il en donnerait une interprétation. Rav A’ha de Bé ’Hozaa l’a interprété ainsi : quiconque a une plainte [tse’aka] au sujet d’un repas [leguima] contre son prochain et se tait [domem], Celui qui demeure dans le buisson [sné] lui fait justice.
א"ל אלא מעתה (יהושע טו, לא) צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמ א"ל אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין
L’exilarque dit à Rav Houna : la couronne [des fiancés], d’où savons-nous qu’elle est interdite ? Il lui répondit : des Sages, car nous avons appris : lors de la guerre de Vespasien, on décréta contre les couronnes des fiancés et contre le tambourin.
א"ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור א"ל מדרבנן דתנן בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס
Entre-temps, Rav Houna se leva pour aller se soulager. Rav ’Hisda lui dit : c’est un verset qui est écrit : « Ainsi parle l’Éternel Dieu : ôte la tiare et enlève la couronne ; ceci n’est plus ceci ; ce qui est bas sera élevé, et ce qui est élevé sera abaissé » (Ez 21, 31).
אדהכי קם רב הונא לאפנויי א"ל רב חסדא קרא כתיב (יחזקאל כא, ג) כה אמר ה' אלהים הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפיל
Quel rapport y a-t-il entre la tiare et la couronne ? C’est pour te dire : lorsque la tiare est sur la tête du grand prêtre, la couronne est sur la tête de tout homme ; quand la tiare a été retirée de la tête du grand prêtre, la couronne a été retirée de la tête de tout homme.
וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כ"ג עטרה בראש כל אדם נסתלקה מצנפת מראש כ"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם
Entre-temps, Rav Houna revint et les trouva assis [à en discuter]. Il lui dit : par Dieu, c’est bien des Sages ! Mais ’Hisda est ton nom, et gracieuses [’hisdaïn] sont tes paroles.
אדהכי אתא רב הונא אשכחינהו דהוי יתבי א"ל האלהים מדרבנן אלא חסדא שמך וחסדאין מילך
Ravina trouva Mar bar Rav Achi qui tressait une couronne pour sa fille. Il lui dit : le maître ne tient-il pas [le verset] « ôte la tiare et enlève la couronne » ? Il lui répondit : c’est semblable au grand prêtre, [cela vaut] pour les hommes, mais pas pour les femmes.
רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דהוה גדיל כלילא לברתיה א"ל לא סבר לה מר הסר המצנפת והרם העטרה א"ל דומיא דכ"ג בגברי אבל בנשי לא
Que signifie « ceci n’est plus ceci » ? Rav ’Ouira a enseigné — tantôt il le disait au nom de Rav Ami, tantôt il le disait au nom de Rav Assi : au moment où le Saint, béni soit-Il, dit à Israël « ôte la tiare et enlève la couronne », les anges du service dirent devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, est-ce ceci [que mérite] Israël, qui devant Toi au Sinaï a fait précéder « nous ferons » à « nous entendrons » ?
מאי זאת לא זאת דרש ר' עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין א"ל משמיה דרב אסי בשעה שאמר הקב"ה לישראל הסר המצנפת והרם העטרה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע זאת להן לישראל שהקדימו לפניך בסיני נעשה לנשמע
Il leur répondit : ce n’est pas ceci [que mérite] Israël, qui a abaissé ce qui est élevé et élevé ce qui est bas, et a dressé une idole dans le Sanctuaire ?
אמר להן לא זאת להן לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל והעמידו צלם בהיכל
Rav ’Ouira a enseigné — tantôt il le disait au nom de Rav Ami, tantôt il le disait au nom de Rav Assi : que signifie ce qui est écrit : « Ainsi parle l’Éternel : s’ils sont au complet et ainsi nombreux, ainsi ils seront tondus, et il passera », etc. (Na 1, 12) ? Si un homme voit que ses moyens de subsistance sont restreints, qu’il en fasse la charité, et à plus forte raison quand ils sont abondants.
דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי מאי דכתיב (נחום א, יב) כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכ"ש כשהן מרובין
Que signifie « ainsi ils seront tondus, et il passera » ? On a enseigné à l’école de Rabbi Yichmaël : quiconque tond [une part] de ses biens et en fait la charité est sauvé du jugement de la Géhenne. Parabole de deux brebis qui traversaient l’eau, l’une tondue et l’autre non tondue : la tondue traversa, et celle qui n’était pas tondue ne traversa pas.
מאי וכן נגוזו ועבר תנא דבי ר' ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה גזוזה עברה ושאינה גזוזה לא עברה
Original : Gittin 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.