comme [un bœuf] qui a encorné un bœuf, un âne et un chameau, et qui est devenu averti (mou’ad) pour tous. Rav Papa dit : si Rav Houna avait entendu ce qui a été enseigné : qui est fou ? C’est celui qui perd tout ce qu’on lui donne, il serait revenu [sur son opinion].
כמי שנגח שור חמור וגמל ונעשה מועד לכל אמר רב פפא אי שמיע ליה לרב הונא הא דתניא אי זהו שוטה זה המאבד כל מה שנותנים לו הוה הדר ביה
Ils se sont demandé : lorsqu’il serait revenu [sur son opinion], serait-il revenu seulement pour celui qui déchire son vêtement, qui ressemble à ce cas-ci, ou bien serait-il revenu pour tous ? La question reste en suspens.
איבעיא להו כי הוה הדר ביה ממקרע כסותו הוא דהוה הדר ביה דדמיא להא או דלמא מכולהו הוה הדר תיקו:
« Celui dont le sexe est indéterminé et l’androgyne, etc. » Les Sages ont enseigné : « mâle » exclut les femmes ; « ton mâle » exclut celui dont le sexe est indéterminé et l’androgyne ; « tout ton mâle » inclut les mineurs.
וטומטום ואנדרוגינוס כו': תנו רבנן זכור להוציא את הנשים זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס כל זכורך לרבות את הקטנים
Le maître a dit : « mâle » exclut les femmes. Pourquoi ai-je besoin d’un verset pour cela ? N’est-ce pas un commandement positif dépendant du temps, et de tout commandement positif dépendant du temps les femmes sont exemptes ?
אמר מר זכור להוציא את הנשים הא למה לי קרא מכדי מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות
C’était nécessaire : il te serait venu à l’esprit de dire : déduisons « paraître » de « paraître » [employé à propos] du Hakhel ; de même que là les femmes sont astreintes, ici aussi les femmes seraient astreintes. Cela nous apprend [qu’il n’en est rien].
אצטריך סלקא דעתך אמינא נילף ראייה ראייה מהקהל מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות קמ"ל
Le maître a dit : « ton mâle » exclut celui dont le sexe est indéterminé et l’androgyne. Pour l’androgyne, c’est compréhensible que ce soit nécessaire : il te serait venu à l’esprit de dire que, puisqu’il a un côté masculin, il serait astreint ; cela nous apprend qu’il est une créature à part.
אמר מר זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס בשלמא אנדרוגינוס אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואית ליה צד זכרות ליחייב קמ"ל דבריה בפני עצמו הוא
Mais celui dont le sexe est indéterminé est un cas de doute : faut-il un verset pour exclure un cas de doute ? Abayé dit : [il s’agit du cas] où ses testicules sont à l’extérieur.
אלא טומטום ספיקא הוא מי אצטריך קרא למעוטי ספיקא אמר אביי כשביציו מבחוץ
Le maître a dit : « tout ton mâle » inclut les mineurs. Mais n’avons-nous pas appris : « excepté le sourd-muet, le fou et le mineur » ? Abayé dit : il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit d’un mineur parvenu à l’âge de l’éducation ; là, d’un mineur qui n’est pas parvenu à l’âge de l’éducation. — Le [devoir envers le] mineur parvenu à l’âge de l’éducation est rabbinique ! — Oui, il en est bien ainsi, et le verset n’est qu’un simple appui.
אמר מר כל זכורך לרבות את הקטנים והתנן חוץ מחרש שוטה וקטן אמר אביי לא קשיא כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך קטן שהגיע לחינוך דרבנן היא אין ה"נ וקרא אסמכתא בעלמא
Mais alors, pour quoi le verset vient-il ? Pour [l’enseignement] des Autres, car nous avons appris : les Autres disent : celui qui ramasse les excréments de chiens, le fondeur de cuivre et le tanneur sont exempts de la comparution, parce qu’il est dit : « Tout ton mâle » (Ex 23, 17) — celui qui peut monter avec tout ton mâle ; sont exclus ceux qui ne sont pas aptes à monter avec tout ton mâle.
ואלא קרא למאי אתא לכדאחרים (דתנן) אחרים אומרים המקמץ והמצרף נחשת והבורסי פטורין מן הראייה משום שנאמר (שמות כג, יז) כל זכורך מי שיכול לעלות עם כל זכורך יצאו אלו שאינן ראויין לעלות עם כל זכורך:
« Les femmes et les esclaves non affranchis, etc. » Pour les femmes, c’est compréhensible, comme nous l’avons dit ; mais les esclaves, d’où le savons-nous ? Rav Houna dit : le verset dit : « devant la face du Seigneur, l’Éternel » (Ex 23, 17) — celui qui n’a qu’un seul maître ; est exclu celui-ci, qui a un autre maître.
נשים ועבדים שאינן משוחררים וכו': בשלמא נשים כדאמרן אלא עבדים מנלן אמר רב הונא אמר קרא (שמות כג, יז) אל פני האדון ה' מי שאין לו אלא אדון אחד יצא זה שיש לו אדון אחר
Pourquoi ai-je besoin d’un verset pour cela ? Car enfin, tout commandement auquel la femme est astreinte, l’esclave y est astreint, et tout commandement auquel la femme n’est pas astreinte, l’esclave n’y est pas astreint, puisqu’on déduit « à elle » de « à elle » [dit] de la femme.
הא למה לי קרא מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה כל מצוה שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה דגמר לה לה מאשה
Ravina dit : il n’était nécessaire que pour celui qui est à moitié esclave et à moitié libre. Le texte le confirme aussi, puisqu’il enseigne : « les femmes et les esclaves non affranchis ». Que signifie « non affranchis » ? Si l’on dit : qui ne sont pas affranchis du tout, qu’il enseigne « les esclaves » sans précision ! N’est-ce donc pas : qui ne sont pas complètement affranchis ? Et qui sont-ils ? Celui qui est à moitié esclave et à moitié libre. Conclus-en cela.
אמר רבינא לא נצרכה אלא למי שחציו עבד וחציו בן חורין דיקא נמי דקתני נשים ועבדים שאינן משוחררין מאי שאינן משוחררין אילימא שאינן משוחררין כלל ליתני עבדים סתמא אלא לאו שאינן משוחררין לגמרי ומאי נינהו מי שחציו עבד וחציו בן חורין ש"מ:
« Et le boiteux, l’aveugle, le malade et le vieillard. » Les Sages ont enseigné : « regalim » (Ex 23, 14) exclut ceux qui ont des jambes de bois. Autre explication : « regalim » exclut le boiteux, le malade, l’aveugle, le vieillard et celui qui ne peut monter à pied. Et « celui qui ne peut monter à pied » vient inclure quoi ? Rava dit : vient inclure
והחיגר והסומא וחולה והזקן: תנו רבנן (שמות כג, יד) רגלים פרט לבעלי קבין דבר אחר רגלים פרט לחיגר ולחולה ולסומא ולזקן ולשאינו יכול לעלות ברגליו ושאינו יכול לעלות ברגליו לאתויי מאי אמר רבא לאתויי
Original : Chagigah 4a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.