jusque-là, qui l’a amené ?
עד הכא מאן אתייה
’Haguiga 6a חגיגה
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé lui dit : jusque-là, puisque sa mère est astreinte à la réjouissance, c’est sa mère qui l’a amené. À partir de là, s’il peut monter en tenant la main de son père de Jérusalem au mont du Temple, il est astreint ; sinon, il est exempt.
אמר ליה אביי עד הכא דמיחייבא אימיה בשמחה אייתיתיה אימיה מכאן ואילך אם יכול לעלות ולאחוז בידו של אביו מירושלים להר הבית חייב ואי לא פטור
Rabbi répondit au nom de Beit Hillel à l’encontre des paroles de Beit Chammaï : « Et ’Hanna ne monta pas, car elle dit à son mari : jusqu’à ce que l’enfant soit sevré, et je l’amènerai » (1 S 1, 22). Or Samuel était capable de monter sur les épaules de son père !
השיב רבי תחת בית הלל לדברי בית שמאי (שמואל א א, כב) וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והביאותיו והא שמואל דיכול לרכוב על כתיפו של אביו הוה
Son père lui dit : et selon ton raisonnement, c’est ’Hanna elle-même qui te fera difficulté : n’était-elle pas astreinte à la réjouissance ? Mais ’Hanna voyait en Samuel une délicatesse excessive et craignait pour Samuel la fatigue de la route.
א"ל אבוה ולטעמיך תיקשי לך חנה גופה מי לא מיחייבא בשמחה אלא חנה מפנקותא יתירתא חזייא ביה בשמואל וחשא ביה בשמואל לחולשא דאורחא
Rabbi Chimon demanda : qu’en est-il d’un mineur boiteux selon les paroles de Beit Chammaï, et [d’un mineur] aveugle selon les paroles des deux ?
בעי רבי שמעון קטן חיגר לדברי בית שמאי וסומא לדברי שניהם מהו
De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit : un boiteux qui ne peut pas guérir et un aveugle qui ne peut pas recouvrer la vue — puisque l’adulte [dans ce cas] est exempt, est-il nécessaire [de le demander] pour le mineur ? Ce n’était nécessaire que pour un boiteux qui peut guérir et un aveugle qui peut recouvrer la vue : qu’en est-il ?
היכי דמי אילימא בחיגר שאינו יכול להתפשט וסומא שאינו יכול להתפתח השתא גדול פטור קטן מיבעיא לא צריכא בחיגר שיכול להתפשט וסומא שיכול להתפתח מאי
Abayé dit : partout où l’adulte est astreint d’après la Torah, nous éduquons aussi le mineur d’après [une règle] rabbinique ; partout où l’adulte est exempt d’après la Torah, le mineur est aussi exempt d’après [la règle] rabbinique.
אמר אביי כל היכא דגדול מיחייב מדאורייתא קטן נמי מחנכינן ליה מדרבנן כל היכא דגדול פטור מדאורייתא מדרבנן קטן נמי פטור:
« Beit Chammaï disent : la comparution, deux [pièces d’]argent, etc. »
ב"ש אומרים הראייה שתי כסף כו':
Les Sages ont enseigné : Beit Chammaï disent : la comparution, deux [pièces d’]argent, et la fête, une ma’a d’argent, car [l’holocauste de] la comparution monte tout entier vers le Très-Haut, ce qui n’est pas le cas de [l’offrande de] la fête. Et de plus, nous avons trouvé qu’à la fête de ’Atséret, l’Écriture a augmenté le nombre des holocaustes plus que celui des sacrifices de paix.
ת"ר בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף שהראייה עולה כולה לגבוה מה שאין כן בחגיגה ועוד מצינו בעצרת שריבה בהן הכתוב בעולות יותר מבשלמים
Et Beit Hillel disent : la comparution, une ma’a d’argent, et la fête, deux [pièces d’]argent, car [l’offrande de] la fête existait avant la Parole [du Sinaï], ce qui n’est pas le cas de la comparution. Et de plus, nous avons trouvé, à propos des princes, que l’Écriture a augmenté le nombre des sacrifices de paix plus que celui des holocaustes.
ובית הלל אומרים הראייה מעה כסף וחגיגה שתי כסף שחגיגה ישנה לפני הדיבור מה שאין כן בראייה ועוד מצינו בנשיאים שריבה בהן הכתוב בשלמים יותר מבעולות
Et Beit Hillel, pour quelle raison ne parlent-ils pas comme Beit Chammaï ? Quant à ce que tu as dit, que la comparution est supérieure parce qu’elle monte tout entière vers le Très-Haut — au contraire, la fête est supérieure, car elle comporte deux consommations. Et quant à ce que tu as dit, de le déduire de ’Atséret — on déduit un sacrifice individuel d’un sacrifice individuel, et l’on ne déduit pas un sacrifice individuel d’un sacrifice communautaire.
ובית הלל מאי טעמא לא אמרי כבית שמאי דקא אמרת ראייה עדיפא דעולה כולה לגבוה אדרבה חגיגה עדיפא דאית בה שתי אכילות ודקא אמרת נילף מעצרת דנין קרבן יחיד מקרבן יחיד ואין דנין קרבן יחיד מקרבן צבור
Et Beit Chammaï, pour quelle raison ne parlent-ils pas comme Beit Hillel ? Quant à ce que tu as dit, que la fête est supérieure parce qu’elle existait avant la Parole — la comparution aussi existait avant la Parole.
ובית שמאי מ"ט לא אמרי כבית הלל דקאמרת חגיגה עדיפא דישנה לפני הדיבור ראייה נמי ישנה לפני הדיבור
Et quant à ce que tu as dit, de le déduire des princes — on déduit une chose qui est en vigueur pour les générations d’une chose qui est en vigueur pour les générations, et l’on ne déduit pas une chose qui est en vigueur pour les générations d’une chose qui n’est pas en vigueur pour les générations.
ודקאמרת נילף מנשיאים דנין דבר הנוהג לדורות מדבר הנוהג לדורות ואין דנין דבר הנוהג לדורות מדבר שאינו נוהג לדורות
Et Beit Hillel : en quoi est-ce différent ? La fête existait avant la Parole, car il est écrit : « Et ils sacrifièrent des sacrifices de paix » (Ex 24, 5) ; mais la comparution aussi, car il est écrit : « Et ils offrirent des holocaustes » (Ex 24, 5) !
ובית הלל מאי שנא חגיגה דישנה לפני הדיבור דכתיב (שמות כד, ה) ויזבחו זבחים שלמים ראייה נמי הכתיב (שמות כד, ה) ויעלו עולות
Beit Hillel pensent que l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert était l’holocauste perpétuel (tamid), et Beit Chammaï pensent que l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert était l’holocauste de la comparution.
קסברי בית הלל עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי ובית שמאי סברי עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראייה הואי
Abayé dit : Beit Chammaï, Rabbi Éléazar et Rabbi Yichmaël pensent tous que l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert était l’holocauste de la comparution ; et Beit Hillel, Rabbi Akiva et Rabbi Yossé le Galiléen pensent tous que l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert était l’holocauste perpétuel.
אמר אביי בית שמאי ורבי אלעזר ור' ישמעאל כולהו סבירא להו עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראייה הואי ובית הלל ורבי עקיבא ור' יוסי הגלילי כולהו סבירא להו עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי
Beit Chammaï — c’est ce que nous avons dit. Rabbi Yichmaël — car il a été enseigné : Rabbi Yichmaël dit : les règles générales ont été dites au Sinaï,
בית שמאי הא דאמרן ר' ישמעאל דתניא ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני
Original : Chagigah 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.