Structure du débat :Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et les détails dans la Tente d’assignation. Et Rabbi Akiva dit : les règles générales et les détails ont été dits au Sinaï, répétés dans la Tente d’assignation, et redits une troisième fois dans les plaines de Moab. Or, si tu pensais que l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert était l’holocauste perpétuel,
ופרטות באהל מועד ור' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב ואי סלקא דעתך עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי
Rabbi Éléazar — car il a été enseigné : « l’holocauste perpétuel, qui a été fait au mont Sinaï » (Nb 28, 6) : Rabbi Éléazar dit : ses modalités ont été dites au Sinaï, mais lui-même n’a pas été offert.
ר' אלעזר דתניא (במדבר כח, ו) עולת תמיד העשויה בהר סיני ר' אלעזר אומר מעשיה נאמרו בסיני והיא עצמה לא קרבה
Rabbi Akiva dit : il a été offert et n’a plus jamais cessé. Mais alors, comment appliquer : « M’avez-vous présenté des sacrifices et une offrande dans le désert pendant quarante ans, maison d’Israël ? » (Am 5, 25) ?
רבי עקיבא אומר קרבה ושוב לא פסקה אלא מה אני מקיים (עמוס ה, כה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל
Beit Hillel — c’est ce que nous avons dit. Rabbi Akiva — cela aussi, nous l’avons dit. Rabbi Yossé le Galiléen — car il a été enseigné : Rabbi Yossé le Galiléen dit : trois commandements ont été prescrits à Israël lorsqu’ils montent en pèlerinage : la comparution, la fête et la réjouissance.
בית הלל הא דאמרן ר' עקיבא הא נמי דאמרן ר' יוסי הגלילי דתניא ר' יוסי הגלילי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בעלותם לרגל ראייה וחגיגה ושמחה
Il y a dans la comparution ce qui n’est pas dans les deux autres, il y a dans la fête ce qui n’est pas dans les deux autres, il y a dans la réjouissance ce qui n’est pas dans les deux autres. Il y a dans la comparution ce qui n’est pas dans les deux autres : [l’holocauste de] la comparution monte tout entier vers le Très-Haut, ce qui n’est pas le cas des deux autres.
יש בראייה שאין בשתיהן ויש בחגיגה שאין בשתיהן יש בשמחה שאין בשתיהן יש בראייה שאין בשתיהן שהראייה עולה כולה לגבוה מה שאין כן בשתיהן
Il y a dans la fête ce qui n’est pas dans les deux autres : la fête existait avant la Parole, ce qui n’est pas le cas des deux autres. Il y a dans la réjouissance ce qui n’est pas dans les deux autres : la réjouissance s’applique aux hommes et aux femmes, ce qui n’est pas le cas des deux autres.
יש בחגיגה מה שאין בשתיהן שחגיגה ישנה לפני הדיבור מה שאין בשתיהן יש בשמחה מה שאין בשתיהן שהשמחה נוהגת באנשים ובנשים מה שאין בשתיהן
Et Rabbi Yichmaël, pour quelle raison le ranges-tu avec Beit Chammaï ? Si tu pensais que l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert était l’holocauste perpétuel, y a-t-il une chose qui, au départ, n’exige pas d’être dépouillée et dépecée, et qui à la fin exige d’être dépouillée et dépecée ?
ור' ישמעאל מאי טעמא קא מוקמת ליה כבית שמאי אי סלקא דעתך עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי מי איכא מידי דמעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח
Or voici Rabbi Yossé le Galiléen, qui dit que l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert était l’holocauste perpétuel : au départ il n’exigeait pas d’être dépouillé et dépecé, et à la fin il exigeait d’être dépouillé et dépecé !
והא רבי יוסי הגלילי דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי מעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח
Car il a été enseigné : Rabbi Yossé le Galiléen dit : l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert n’exigeait pas d’être dépouillé et dépecé, car le dépouillement et le dépeçage ne [sont prescrits] qu’à partir de la Tente d’assignation. Retire donc d’ici Rabbi Yichmaël.
דתניא רבי יוסי הגלילי אומר עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח לפי שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך סמי מכאן ר' ישמעאל
Rav ’Hisda demanda : comment ce verset est-il écrit : « Et il envoya les jeunes gens des enfants d’Israël, et ils offrirent des holocaustes — [des] agneaux —, et ils sacrifièrent des sacrifices de paix à l’Éternel — des taureaux » (Ex 24, 5) ? Ou bien peut-être les uns comme les autres étaient-ils des taureaux ?
בעי רב חסדא האי קרא היכי כתיב (שמות כד, ה) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות כבשים ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים או דלמא אידי ואידי פרים הוו
Rav A’ha, fils de Rava, dit : pour celui qui dit : « Il m’incombe [d’offrir] un holocauste comme l’holocauste qu’Israël offrit dans le désert. » Qu’en est-il ? Étaient-ce des taureaux, ou étaient-ce des agneaux ? La question reste en suspens.
רב אחא בריה דרבא אמר לאומר הרי עלי עולה כעולה שהקריבו ישראל במדבר מאי פרים הוו או כבשים הוו תיקו
Nous avons appris là-bas : voici les choses qui n’ont pas de mesure :
תנן התם אלו דברים שאין להם שיעור
Original : Chagigah 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.