n’est pas des leurs. Les Sages dirent à Rava : le maître n’est [concerné] ni par la dissimulation de la face, ni par « et il sera à dévorer ». Il leur dit : savez-vous combien j’envoie en secret à la maison du roi Chapour ? Malgré cela, les Sages posèrent leurs yeux sur lui. Sur ces entrefaites, la maison du roi Chapour envoya [des gens] et le saisirent. Il dit : c’est ce qui a été enseigné : Rabban Chimon ben Gamliel dit : partout où les Sages ont posé leurs yeux, [il s’ensuit] soit la mort, soit la pauvreté.
אינו מהם אמרו ליה רבנן לרבא מר לא בהסתר פנים איתיה ולא בוהיה לאכול איתיה אמר להו מי ידעיתו כמה משדרנא בצנעא בי שבור מלכא אפי' הכי יהבו ביה רבנן עינייהו אדהכי שדור דבי שבור מלכא וגרבוהו אמר היינו דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני
« Et Moi, Je cacherai entièrement Ma face en ce jour-là » (Dt 31, 18). Rava dit : le Saint, béni soit-Il, a dit : bien que J’aie caché Ma face d’eux, en songe Je lui parlerai. Rav Yossef dit : Sa main est tendue au-dessus de nous, ainsi qu’il est dit : « Et à l’ombre de Ma main Je t’ai couvert » (Is 51, 16).
(דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו רב יוסף אמר ידו נטויה עלינו שנאמר (ישעיהו נא, טז) ובצל ידי כסיתיך
Rabbi Yehochoua ben ’Hanania se tenait à la cour de l’empereur. Un hérétique lui montra [par gestes] : un peuple dont le Maître a détourné Sa face. Il lui montra [en retour] : Sa main est tendue au-dessus de nous. L’empereur dit à Rabbi Yehochoua : que t’a-t-il montré ? — Un peuple dont le Maître a détourné Sa face, et moi je lui ai montré : Sa main est tendue au-dessus de nous.
ר' יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר אחוי ליה ההוא אפיקורוסא עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה אחוי ליה ידו נטויה עלינו אמר ליה קיסר לר' יהושע מאי אחוי לך עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה ואנא מחוינא ליה ידו נטויה עלינו
Ils dirent à cet hérétique : que lui as-tu montré ? — Un peuple dont le Maître S’est détourné. — Et que t’a-t-il montré ? — Je ne sais pas. Ils dirent : un homme qui ne sait pas ce qu’on lui montre ferait des signes devant le roi ? Ils le firent sortir et le mirent à mort.
אמרו ליה לההוא מינא מאי אחויית ליה עמא דאהדרינהו מריה מיניה ומאי אחוי לך לא ידענא אמרו גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג יחוי קמי מלכא אפקוהו וקטלוהו
Lorsque Rabbi Yehochoua ben ’Hanania était sur le point de rendre l’âme, les Sages lui dirent : qu’adviendra-t-il de nous face aux hérétiques ? Il leur dit : « Le conseil a disparu chez les fils, leur sagesse s’est corrompue » (Jr 49, 7) : dès lors que le conseil a disparu chez les fils [d’Israël], la sagesse des nations du monde s’est corrompue.
כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין אמר להם (ירמיהו מט, ז) אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם כיון שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן של אומות העולם
Rabbi Ila montait l’escalier de la maison de Rabba bar Chila. Il entendit un enfant qui lisait : « Car voici Celui qui forme les montagnes et crée le vent, et qui révèle à l’homme quelle est sa conversation » (Am 4, 13). Il dit : un esclave à qui son maître révèle quelle est sa conversation, a-t-il un recours ? Que signifie « quelle est sa conversation » ? Rav dit : même la conversation superflue entre un homme et sa femme, on la révèle à l’homme à l’heure de sa mort.
רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לינוקא דהוה קא קרי (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו אמר עבד שרבו מגיד לו מה שיחו תקנה יש לו מאי מה שיחו אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה
Est-ce bien ainsi ? Or Rav Kahana s’était couché sous le lit de Rav et l’entendit converser, rire et satisfaire ses besoins. Il dit : on dirait que la bouche de Rav n’a jamais goûté de mets ! Il lui dit : Kahana, sors, ce n’est pas convenable !
איני והא רב כהנא הוה גני תותי פורייה דרב ושמעיה דסח וצחק ועשה צרכיו אמר דמי פומיה דרב כמאן דלא טעים ליה תבשילא אמר ליה כהנא פוק לאו אורח ארעא
« Et si vous ne l’écoutez pas, dans les lieux cachés Mon âme pleurera à cause de l’orgueil » (Jr 13, 17). Rav Chmouel bar Inya dit au nom de Rav : le Saint, béni soit-Il, a un lieu, et son nom est « Lieux cachés ». Que signifie « à cause de l’orgueil » ? Rav Chmouel bar Its’hak dit : à cause de la fierté d’Israël, qui leur a été retirée et donnée aux idolâtres. Rabbi Chmouel bar Na’hmani dit : à cause de la fierté du royaume des cieux.
(ירמיהו יג, יז) ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו מאי מפני גוה אמר רב שמואל בר יצחק מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים ר' שמואל בר נחמני אמר מפני גאוותה של מלכות שמים
Mais y a-t-il des pleurs devant le Saint, béni soit-Il ? Rav Papa n’a-t-il pas dit : il n’y a pas de tristesse devant le Saint, béni soit-Il, ainsi qu’il est dit : « Gloire et splendeur sont devant Lui, force et allégresse sont en Son lieu » (1 Ch 16, 27) ? Il n’y a pas de difficulté : ceci, dans les appartements intérieurs ; cela, dans les appartements extérieurs.
ומי איכא בכיה קמיה הקב"ה והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה שנאמר (דברי הימים א טז, כז) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי
Et dans les appartements extérieurs, il n’y en a pas ? Or il est écrit : « Et le Seigneur, l’Éternel des armées, appela en ce jour-là aux pleurs, à la lamentation, à la tonsure et à se ceindre d’un sac » (Is 22, 12) ! La destruction du Temple est différente, car même les anges de la paix pleurèrent, ainsi qu’il est dit : « Voici, les vaillants crient au-dehors, les anges de la paix pleurent amèrement » (Is 33, 7).
ובבתי בראי לא והא כתיב (ישעיהו כב, יב) ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק שאני חרבן בית המקדש דאפילו מלאכי שלום בכו שנאמר (ישעיהו לג, ז) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון:
« Et mon œil versera des larmes, des larmes, et laissera couler des larmes, car le troupeau de l’Éternel a été emmené captif » (Jr 13, 17). Rabbi Éléazar dit : pourquoi ces trois larmes ? L’une pour le premier Temple, l’une pour le second Temple, et l’une pour Israël qui a été exilé de son lieu. Et certains disent : l’une pour l’abandon de la Torah.
(ירמיהו יג, יז) ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה
Pour celui qui dit : pour Israël qui a été exilé, c’est bien ce qui est écrit : « car le troupeau de l’Éternel a été emmené captif ». Mais pour celui qui dit : pour l’abandon de la Torah, que signifie « car le troupeau de l’Éternel a été emmené captif » ? Dès lors qu’Israël a été exilé de son lieu, il n’y a pas de plus grand abandon de la Torah que celui-là.
בשלמא למאן דאמר על ישראל שגלו היינו דכתיב כי נשבה עדר ה' אלא למאן דאמר על ביטול תורה מאי כי נשבה עדר ה' כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה
Les Sages ont enseigné : il y en a trois sur lesquels le Saint, béni soit-Il, pleure chaque jour : sur celui qui peut s’occuper de la Torah et ne s’en occupe pas ; sur celui qui ne peut pas s’occuper de la Torah et s’en occupe ; et sur le dirigeant qui s’enorgueillit à l’égard de la communauté.
תנו רבנן שלשה הקב"ה בוכה עליהן בכל יום על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק ועל פרנס המתגאה על הצבור
Rabbi tenait le livre des Lamentations et y lisait. Lorsqu’il arriva à ce verset : « Il a jeté du ciel à la terre » (Lm 2, 1), [le livre] tomba de ses mains. Il dit : d’un toit élevé dans une fosse profonde !
רבי הוה נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה כי מטא להאי פסוקא (איכה ב, א) השליך משמים ארץ נפל מן ידיה אמר מאיגרא רם לבירא עמיקתא
Rabbi et Rabbi ’Hiya cheminaient sur la route. Lorsqu’ils arrivèrent dans une certaine ville, ils dirent : y a-t-il ici un disciple des Sages ? Allons le saluer. On leur dit : il y a ici un disciple des Sages, et il est aveugle. Rabbi ’Hiya dit à Rabbi : toi, reste ; ne rabaisse pas ta dignité de Nassi ; moi j’irai le saluer.
רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא כי מטו לההוא מתא אמרי איכא צורבא מרבנן הכא נזיל וניקביל אפיה אמרי איכא צורבא מרבנן הכא ומאור עינים הוא אמר ליה ר' חייא לרבי תיב את לא תזלזל בנשיאותך איזיל אנא ואקביל אפיה
[Rabbi] le retint et alla avec lui. Lorsqu’ils prirent congé de lui, [l’aveugle] leur dit : vous avez salué un visage qui est vu et qui ne voit pas ; puissiez-vous mériter de saluer le Visage qui voit et qui n’est pas vu ! [Rabbi] lui dit : eh bien, maintenant, tu m’aurais [presque] privé de cette bénédiction !
תקפיה ואזל בהדיה כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין אמר ליה איכו השתא מנעתן מהאי בירכתא
Ils lui dirent : de qui as-tu entendu cela ? — Je l’ai entendu dans la leçon de Rabbi Yaakov, car Rabbi Yaakov de Kfar ’Hitya allait saluer son maître chaque jour. Lorsqu’il eut vieilli, [son maître] lui dit : que le maître ne se fatigue pas, puisque le maître ne le peut plus.
אמרו ליה ממאן שמיעא לך מפרקיה דרבי יעקב שמיע לי דרבי יעקב איש כפר חיטייא הוה מקביל אפיה דרביה כל יומא כי קש א"ל לא נצטער מר דלא יכיל מר
Il lui dit : est-ce peu de chose, ce qui est écrit au sujet des Sages : « Qu’il vive encore à jamais, qu’il ne voie pas la fosse, car il voit que les sages meurent » (Ps 49, 10-11) ? Si celui qui voit les sages dans leur mort vivra, celui [qui les voit] dans leur vie, à plus forte raison !
אמר ליה מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן (תהלים מט, י) ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה בחייהן על אחת כמה וכמה
Rav Idi, le père de Rabbi Yaakov bar Idi, avait l’habitude de passer trois mois sur la route et un jour à la maison d’étude, et les Sages l’appelaient « l’élève d’un jour de la maison d’étude ». Il en fut affligé et s’appliqua [le verset] : « Je suis la risée de mon ami, etc. » (Jb 12, 4). Rabbi Yo’hanan lui dit : je t’en prie, ne fais pas punir les Sages !
רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא חלש דעתיה קרי אנפשיה (איוב יב, ד) שחוק לרעהו אהיה וגו' א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן
Rabbi Yo’hanan sortit vers la maison d’étude et expliqua : « Et Moi, jour après jour ils Me recherchent, et ils désirent connaître Mes voies » (Is 58, 2). Est-ce donc le jour qu’on Le recherche, et la nuit on ne Le recherche pas ? Mais c’est pour te dire : quiconque s’occupe de la Torah, même un seul jour dans l’année, l’Écriture le lui compte comme s’il s’en était occupé toute l’année.
נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (ישעיהו נח, ב) ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה
Et de même pour la mesure du châtiment, car il est écrit : « Selon le nombre des jours pendant lesquels vous avez exploré le pays » (Nb 14, 34). Ont-ils donc péché quarante ans ? N’ont-ils pas péché quarante jours ? Mais c’est pour te dire : quiconque commet une transgression, même un seul jour dans l’année, l’Écriture le lui compte comme s’il avait transgressé toute l’année.
וכן במדת פורענות דכתיב (במדבר יד, לד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו אלא לומר לך כל העובר עבירה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה:
« Qui est mineur ? Quiconque ne peut monter sur les épaules de son père. » Rabbi Zeïra objecta :
אי זהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו: מתקיף לה רבי זירא
Original : Chagigah 5b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.