Abayé lui dit : c’est évident ! Lesquels d’entre eux considérerais-tu comme négligents, et lesquels d’entre eux considérerais-tu comme empressés ?
א"ל אביי פשיטא הי מינייהו משוית להו פושעים והי מינייהו משוית להו זריזין
’Haguiga 7b חגיגה
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais alors, pour quoi le verset vient-il ? Pour [l’enseignement] des Autres, car il a été enseigné : les Autres disent : celui qui ramasse les excréments de chiens, le fondeur de cuivre et le tanneur sont exempts de la comparution, ainsi qu’il est dit : « tout ton mâle » (Dt 16, 16) — celui qui peut monter avec tout ton mâle ; sont exclus ceux qui ne peuvent monter avec tout ton mâle.
אלא קרא למאי אתא לכדאחרים דתניא אחרים אומרים המקמץ והמצרף נחשת והבורסי פטורין מן הראייה שנאמר (דברים טז, טז) כל זכורך מי שיכול לעלות עם כל זכורך יצאו אלו שאין יכולין לעלות עם כל זכורך:
MICHNA: Les holocaustes [offerts] pendant les demi-fêtes proviennent de [l’argent] profane, et les sacrifices de paix [peuvent provenir] de la [seconde] dîme. Le premier jour de fête de Pessa’h, Beit Chammaï disent : de [l’argent] profane ; et Beit Hillel disent : de la dîme.
מתני׳ עולות במועד באות מן החולין והשלמים מן המעשר יום טוב הראשון של פסח ב"ש אומרים מן החולין ובית הלל אומרים מן המעשר
Les Israélites s’acquittent de leur obligation avec [les sacrifices offerts en accomplissement de] vœux et de dons volontaires et avec la dîme du bétail ; et les cohanim, avec les sacrifices expiatoires et de culpabilité, avec le premier-né, avec la poitrine et la cuisse ; mais non avec des oiseaux ni avec des offrandes de farine.
ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה והכהנים בחטאות ואשמות ובבכור ובחזה ושוק אבל לא בעופות ולא במנחות:
GUEMARA: Ce sont donc les holocaustes pendant les demi-fêtes qui proviennent de [l’argent] profane, mais le jour de fête, ils proviendraient de la dîme ? Pourquoi ? C’est une chose obligatoire, et toute chose obligatoire ne provient que de [l’argent] profane !
גמ׳ אלא עולות במועד הוא דבאות מן החולין הא ביום טוב מן המעשר אמאי דבר שבחובה היא וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין
Et si tu dis que cela nous apprend que les holocaustes sont apportés pendant les demi-fêtes, [mais que] le jour de fête ils ne sont pas apportés — selon qui [serait-ce] ? Selon Beit Chammaï.
וכי תימא הא קא משמע לן דעולות במועד באות ביום טוב אינן באות כמאן כבית שמאי
Car nous avons appris : Beit Chammaï disent : on apporte [le jour de fête] des sacrifices de paix sans y appuyer les mains, mais pas d’holocaustes ; et Beit Hillel disent : on apporte des sacrifices de paix et des holocaustes, et on y appuie les mains.
דתנן בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן אבל לא עולות ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן
[La Michna] est lacunaire, et voici ce qu’elle enseigne : les holocaustes de vœux et de dons volontaires sont apportés pendant les demi-fêtes ; le jour de fête, ils ne sont pas apportés. Et l’holocauste de la comparution est apporté même le jour de fête, et lorsqu’il est apporté, il ne provient que de [l’argent] profane. Et les sacrifices de paix de la réjouissance [peuvent] provenir aussi de la dîme. Et [le sacrifice de] la fête du premier jour de Pessa’h : Beit Chammaï disent : de [l’argent] profane ; et Beit Hillel disent : de la dîme.
חסורי מיחסרא והכי קתני עולות נדרים ונדבות במועד באות ביום טוב אינן באות ועולת ראייה באה אפילו ביו"ט וכשהיא באה אינה באה אלא מן החולין ושלמי שמחה באין אף מן המעשר וחגיגת יום טוב הראשון של פסח בית שמאי אומרים מן החולין ובית הלל אומרים מן המעשר
On a aussi enseigné ainsi : les holocaustes de vœux et de dons volontaires sont apportés pendant les demi-fêtes ; le jour de fête, ils ne sont pas apportés. Et l’holocauste de la comparution est apporté même le jour de fête, et lorsqu’il est apporté, il ne provient que de [l’argent] profane. Et les sacrifices de paix de la réjouissance [peuvent] provenir aussi de la dîme. Et [le sacrifice de] la fête du premier jour de Pessa’h : Beit Chammaï disent : de [l’argent] profane ; et Beit Hillel disent : de la dîme.
תניא נמי הכי עולות נדרים ונדבות במועד באות ביום טוב אינן באות ועולת ראייה באה אפי' ביום טוב וכשהיא באה אינה באה אלא מן החולין ושלמי שמחה באין אף מן המעשר וחגיגת יום טוב הראשון של פסח בית שמאי אומרים מן החולין ובית הלל אומרים מן המעשר
En quoi diffère [le sacrifice de] la fête du premier jour de Pessa’h ? Rav Achi dit : cela nous apprend ceci : la ’haguiga du quinze [nissan], oui ; la ’haguiga du quatorze, non.
מאי שנא חגיגת יום טוב הראשון של פסח אמר רב אשי הא קא משמע לן חגיגת חמשה עשר אין חגיגת ארבעה עשר לא
Original : Chagigah 7b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.